וולדן העולמית ממליצה על השקעות במזרח

אנדרו קאו מקרן ההון סיכון העולמית וולדן מציע ליזמים בישראל לנטוש את אזור הנוחות שלהם ולהתחיל לפנות מזרחה. "בהיבט התרבותי היה לישראלים קל להגיע לארה"ב", אומר קאו בראיון ל"גלובס", "ובסין חוקי המשחק שונים - חייבים שותף מקומי סיני או קוריאני. יזמים צריכים להביא בחשבון שייתכן שהם יצטרכו לעבור לגור בסין. זו מחויבות גדולה, אבל כדי להצליח צריך להיות שם. אם לחברות כמו אי-ביי או אמזון היה קשה לחדור לשוק הזה, אז ברור שלחברות קטנות יותר, יהיה אפילו יותר קשה".

קאו השתתף באחרונה במפגש שיזמה פירמת עורכי הדין הגלובלית DLA פייפר בפאלו אלטו, קליפורניה. בכנס השתתפו בכירים ושותפים בקרנות ההון סיכון וקרנות הלוואות לחברות טכנולוגיה אמריקניות כמו בסמר, אדמס סטריט, Tallwood, הרקולס ונצ'ר לנדינג, WTI ואחרות. חלק מהחברות כבר משקיעות בישראל והאחרות מגלות עניין.

קאו מייצג את קרן וולדן העולמית, שמנהלת 1.6 מיליארד דולר ומשקיעה בחברות ברחבי העולם בתחומי הקלינטק, אינטרנט ומדיה, מוליכים למחצה, תוכנה ו-IT, שנמצאות בשלבים שונים.

וולדן הפעילה בעבר קרן השקעות ייעודית, שפורקה ב-2008 אך ממשיכה להשקיע בישראל בהיקף מצומצם בחברות שמאתר רוני חפץ, שותף לשעבר בקרן המקומית שהפך לשותף בקרן העולמית. בפורמט החדש השקיעה וולדן בשתי חברות מקומיות: לוסיד וסולאראדג'.

התחום שקאו מתמקד בו הוא השקעות בחברות קלינטק ומוליכים למחצה. קאו הצטרף לקרן וולדן בשנת 1994, לאחר שהיה נשיא של קרן ההון סיכון Chemical Technologies. את דרכו המקצועית החל כמדען חוקר ב-Systems Planning Corporation וב-IBM.

וולדן העולמית השקיעה בקרן וולדן הראשונה בישראל. בין השאר בפורטפוליו שלה היו החברותדי-פארם, רדקום, זנד ואניגמה.

* מדוע בחרתם לא לגייס קרן נוספת לוולדן ישראל?

קאו: "החלטנו לאחד כוחות. הצמיחה המואצת של מדינות כמו סין, הודו, קוריאה, טייוואן ומדינות נוספות בדרום מזרח אסיה הולידה הזדמנויות רבות. יותר ממחצית מההשקעות שלנו הן עדיין בחברות בארה"ב אבל מרב תשומת הלב נדדה לאסיה, במיוחד לסין. אנחנו מאמינים ביצירת סינרגיה בין חברות טכנולוגיה אמריקניות לחברות סיניות. זה נכון גם לחברות היי-טק בישראל, זה הזמן להביא את הטכנולוגיה לשווקים הענקיים האלה".

קאו מביא כדוגמה את ההשקעה של וולדן בחברת הקלינטק הישראלית סולאראדג', שמנסה להגיע לשוק הסיני. "השקענו בחברה כבר בסבב גיוס ההון הראשון. רוני חפץ, שיושב במועצת המנהלים, מסייע לחברה להגיע לשותפים סינים, כדי להגדיל את החשיפה לשוק הסיני. המודל הזה עדיין לא הוכח, אבל זה נראה לנו הכיוון הנכון".

"קרנות ההון סיכון נעלמות"

מי שהציג בפני המשתתפים בכנס את מצב ההיי-טק הישראלי הם עורכי הדין ליאור אבירם וריצ'י רוברטס ממשרד שבלת. השניים דיברו על המחסור בקרנות ישראליות שמבצעות השקעות חדשות ועל התמריצים שמקבלות קרנות הביומד.

"ראינו בכנס התעניינות", אומר אבירם, "אבל עלו גם חששות, בין השאר בנוגע לעובדה שעלות ההעסקה של מהנדס ישראלי גבוהה ב-20% מעלות העסקה של מהנדס בעמק הסיליקון. הגורמים המייקרים הם השתתפות באחזקת רכב והתשלום עבור זכויות סוציאליות. חלקן הביעו דאגה מההגבלות של חוק המו"פ בישראל, שיכול להכביד על רוכשים פוטנציאלים לחברות".

אבירם מדבר על מחסור אמיתי בשוק המקומי. "צריך להודות שיש לנו יזמים וסטארט-אפים, אבל חסר כסף. זה נכון שפועלים כאן אנג'לים בקבוצות או בודדים ואפילו קרנות פרייבט אקוויטי יש יותר, אבל קרנות ההון סיכון נעלמות. אנחנו רוצים שהן יבואו להשקיע כאן".

במצב הקיים, לטענת אבירם, ניתן למצוא כיום פחות מחמש קרנות שיש להן כסף פנוי להשקעה. "ההיי-טק היא תעשיית שרשרת וקרנות ההון סיכון הן חוליה חשובה בשרשרת. הראינו את זה לאנשי ההון סיכון בסיליקון ואלי, לא תמיד רואים את זה מרחוק".

ההתייבשות ההדרגתית של השוק עלולה להוביל לתוצאות קשות. "אם יפסיקו לקום כאן חברות חדשות וחברות קיימות לא יצליחו לעשות גיוסי המשך, נהיה בצרות", הוא מזהיר, "אם הקרנות לא יצליחו לגייס הון יהיה ואקום. קרן אחת או שתיים שיצליחו לגייס זה לא מספיק, הן לא יוכלו להחזיק את כל התעשייה על הכתפיים שלהן".

* למה בכל זאת כדאי לאמריקנים להשקיע כאן?

אבירם: "כי יש כאן יזמים וחברות מעולות והערכות השווי של החברות בישראל נמוכות מארה"ב. החברות שורפות פחות כסף במהלך צמיחתן. יש מחסור בכסף, לא ביצירתיות".