משרד הביטחון בוחן הכפלת ייצור טילי "כיפת ברזל"

עשרות מיליוני שקלים יושקעו בחודשים הקרובים בפתיחת קו ייצור חדש, שני במספר, של הטילים ליירוט רקטות גראד וקסאם - כך נודע ל"גלובס". הטילים, שנקראים "טמיר" פותחו ויוצרו בחברת רפאל במסגרת הפיתוח של המערכת ליירוט רקטות "כיפת ברזל". במשרד הביטחון החלו לדון בימים האחרונים בהאצת הליכי הייצור וההצטיידות בטילים אלה, בין השאר על רקע העימות האחרון ברצועת עזה, שלווה בירי עשרות רבות של רקטות גראד וקסאם לעבר ערים מרכזיות ברחבי הדרום.

שתי סוללות "כיפת ברזל" שמצויות כיום בידי המערך להגנה אווירית של חיל האוויר ומוצבות בבאר שבע ובאשקלון הצליחו ליירט יותר מ-90% מהרקטות שהיו אמורות ליפול באזורים מאוכלסים. מספר היירוטים של רקטות גראד במהלך העימות האחרון מוערך ב-25.

כיום, האספקה השוטפת של הטילים המיירטים מסוג "טמיר" אל מערך ההגנה האווירית נעשית בידי חברת רפאל, שמחזיקה בפס ייצור אחד בלבד. הצורך המבצעי העתידי, ואיתו גם הכוונה להצטייד עד סוף השנה בשתי סוללות יירוט נוספות, מגבירים את הצורך להכפיל את מלאכת הייצור של הטילים המיירטים. רפאל עתידה למסור כבר בתוך כשלושה שבועות את סוללת היירוט השלישית שתעמוד לרשות חיל האוויר, והיא תוצב כנראה באזור אשדוד. זאת על רקע העובדה שבמהלך העימות האחרון אשדוד טווחה מספר פעמים ברקטות גראד, אך לא זכתה להגנה כלשהי בשל המחסור במערכות הגנה.

ייצור של סוללת יירוט רביעית יושלם בסוף השנה, וככל הנראה תוצב בגזרת העיר שדרות - הראשונה שטווחה ברקטות קסאם בידי ארגוני הטרור מעזה, כבר בתחילת האינתיפאדה השנייה. במהלך 2013 עתיד מערך ההגנה האווירית של חיל האוויר להחזיק ברחבי הארץ לפחות 9 סוללות כיפת ברזל. זאת, בין השאר בזכות מימון של 205 מיליון דולר שעליו התחייב הממשל האמריקני ומאפשר רכש של 4 סוללות.

דוח שגיבשה בעבר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת קבע כי כדי לספק הגנה ראויה לאזורים המאוימים ברקטות ברחבי הארץ, קיים צורך להצטייד ב-13 סוללות יירוט. מחירה של כל סוללה מוערך ב-50 מיליון דולר. המערכת כוללת גם חדר שליטה ובקרה ומכ"ם חדיש מתוצרת אלתא.

100 אלף דולר לטיל

על פי הערכות, מחירו של טיל מיירט אחד מסוג "טמיר" נע בין 70 ל- 100 אלף דולר. תחילה, עם פיתוח המערכת החדשה, העלו גורמים שונים ספקות בנוגע לכדאיות הכלכלית של פיתוח טילי יירוט מתקדמים כשלמעשה הרקטות המיורטות נחשבות זולות מאד ומחירן כמה מאות בודדות של דולרים.

טבילת האש הראשונה של המערכת הייתה בחודש אפריל, עת הצליחה לראשונה כיפת ברזל ליירט רקטת גראד שנורתה לעבר אשקלון. גורמים ביטחוניים לא שללו בעבר אפשרות שהיירוטים המוצלחים מנעו במהלך שני סבבי העימות האחרונים הסלמה משמעותית בגזרת עזה. זאת, משום שאם היו מסיבות פגיעה משמעותית בנפש או ברכוש, הלחץ הציבורי היה דוחק בשרי הממשלה לדחוף לפעולה צבאית נרחבת ברצועה, אולי בדומה למבצע עופרת יצוקה.

מערכות נוספות

מאז שהוכרזה מבצעית והוכיחה יכולות יירוט בשטח, במתארים שונים, המערכת של חברת רפאל זוכה לעניין רב מצד צבאות ברחבי העולם. מדובר במערכת ראשונה מסוגה בעולם, שפותחה בזמן קצר יחסית (כ-3.5 שנים) בידי רפאל ובליווי הדוק של מפא"ת (המינהל למחקר פיתוח אמצעי לחימה ותשתית) במשרד הביטחון. בחודשים האחרונים, הטיל "טמיר" והסוללה עצמה הוצגו בכמה תערוכות נשק ברחבי העולם. במשרד הביטחון הבהירו כבר אז כי היצוא של כיפת ברזל יתאפשר וזאת, בין השאר, כדי להוזיל את מחיר המערכת.

בתוך כך, סוגיית המשך ההצטיידות של צה"ל במערכות הגנה רב-שכבתיות נידונה בהרבה במסגרת הדיונים שמתקיימים במשרד הביטחון ובאגף התכנון של צה"ל לגיבוש תכנית ההצטיידות במסגרת התקציב הרב-שנתי הבא, שייקרא "חלמיש". תוכנית זו תתייחס להיקפי ההצטיידות של צה"ל החל משנת 2013 ולמשך חמש השנים שיבואו אחריה. בין השאר, תביא תוכנית זו בחשבון גם את הצורך בהצטיידות במערכת ההגנה החדישה "שרביט קסמים" לטילים ולרקטות בטווח בינוני אשר מצויים כיום בידי חיזבאללה. טילים ורקטות אלה מאיימים על אזורים רבים ברחבי הארץ ומגיעים גם לתל אביב.

כך, בכוונת מערכת הביטחון להמשיך ולפתח את המערכת ליירוט טילים בליסטיים מסוג "חץ-3" - שהיא גרסה חדישה ובעלת טווח ארוך יותר מזה של"חץ" מתוצרת תע"א.

משרד הביטחון מסר ל"גלובס" שאינו נוהג להתייחס לסוגיות שנבחנות וציין שאם וכאשר יתקבלו החלטות - יפעל כנדרש.