רובנו חיים בעולם הכלכלה הלגיטימית, שבו כל הכנסה נשזפת באור השמש הצורב של המס וכל הוצאה נושאת את עול המע"מ או המס העקיף התורן. אך במקביל מתנהל עולם כלכלי לא מדווח, ואזרחיו משלשלים לכיסיהם כספים בלי שיפרישו מהם נתח לקופה הציבורית. כמה כספים? גם בישראל של 2011 נותר היקף ההון השחור המתגלגל בשוק בגדר תעלומה.
הערכות המומחים נעות בין 8% מהתמ"ג ל-22%-23%, בין 10 מיליארד שקל לכ-200 מיליארד שקל. נדמה שכל מספר שתנקבו בו יהיה המספר הזוכה. לפי מחקר שפורסם באחרונה על ידי הבנק העולמי, היקף ההון השחור בישראל הגיע לכ-22% מהתמ"ג ב-2007, כלומר כ-190 מיליארד שקל בשנה המתגלגלים מתחת לרדאר המדינה.
על דבר אחד יש הסכמה - מדובר בסכומים עצומים הנגרעים מקופת המדינה, ובסופו של דבר מהארנק של כולנו. הציבור הוא המפסיד הגדול מכך שלמדינה אין מקורות למימון הצרכים החברתיים הבוערים.
בימים של מחאה ציבורית גורפת, ראוי להפנות את אור הזרקורים ל"הון השחור", שמקורו בעבריינות מהסוג המסורתי, בפשיעה כלכלית ובהעלמות מס. הכספים הנעלמים הללו היו יכולים להיות מקור מימון מצוין לטיפול בתשתיות, ברווחה, בבריאות, בחינוך ובבעיות הדיור במדינה.
מהם מקורות הכסף השחור הזה, מי השחקנים המרכזיים בזירת הכלכלה השחורה ואיך ניתן לצמצם את התופעה - הפנינו את כל השאלות האלה לחמישה מומחים בתחום הלבנת הון. התשובות לפניכם.
עו"ד יהודה שפר, המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית ולשעבר מייסד וראש הרשות לאיסור הלבנת הון: "בין 10 ל-20 מיליארד שקל מופקים בישראל מפשיעה חמורה"
"במדינות OECD מקובל לחשוב ש-3%-5% מהתמ"ג הם כסף שמקורו בפשיעה ועבר הלבנה בדרכים שונות, ועל כך צריך להוסיף את העלמות המס - נתון המשתנה ממדינה למדינה בהתאם לתרבות תשלום המסים המקומית וההרתעה של רשויות המס המקומיות. מדינות עם מע"מ סובלות פחות מהעלמות מס הכנסה אך נאלצות להתמודד עם תופעות של חשבוניות פיקטיביות.
"אפשר להתבונן במחוללי הפשיעה העיקריים ולנסות להעריך באיזה מצב אנחנו נמצאים בישראל: מבחינת הסחר בסמים, מדי שנה מתבצעות תפיסות סמים בשווי מאות מיליוני שקלים. אנחנו מעריכים שהתפיסות הן שליש או חצי מהסחר עצמו, בהערכה גסה, כלומר שכבר יש לנו הון שחור של כמה מיליארדי שקלים מסחר בסמים. גם התעשייה של ניצול נשים כזונות בבתי בושת מוכרים היא תעשייה משגשגת, ומספיק להסתובב בתל אביב כדי להיווכח בכך. בעבר, הוועדה לסחר בנשים בראשות ח"כ זהבה גלאון עשתה סקר על בתי בושת מוכרים וידועים, והגיעה לתחשיב מחזור של כמיליארד שקל בשנה, וזה רק מה שגלוי לעין.
"בנוגע להימורים בלתי חוקיים, מסמך של המועצה להסדר ההימורים בספורט מעריך שהם מגיעים למחזור של כ-20 מיליארד שקל בשנה. גם אם נניח שהמספר מנופח, כי בכל זאת הציג את המסמך בעל אינטרס, ומדובר רק במיליארדים בודדים, זה הרבה כסף שחור.
"ויש גם הפן של סחיטת דמי חסות. אין שום דרך להעריך את היקף התופעה, אבל היא רווחת ביותר ואף משטרת ישראל מודעת לכך. לדוגמה, אם אני כקבלן מגיע לאיזו עיר, מרים מנוף ומתחיל לבנות, יש סיכוי רב שבתוך כמה ימים יבוא אליי מישהו ויכפה עליי שירותי שמירה. ואם לא אקבל אותם, ישרפו לי את המנוף. בקרב המושבים, תעשיות קבלניות שלמות ועוד, יש תופעה רווחת של כפיית שירותי שמירה וסחיטת דמי חסות באלימות. אפשר לומר שמי שמעריך שהיקף ההון השחור בישראל, שמקורו בפשיעה, נע בין 3% ל-5% מהתמ"ג אינו טועה. לדעתי, מחזור של 10-20 מיליארד שקל מופק בישראל מפשיעה חמורה. וזה עוד בלי שדיברנו על העלמות מס.
"בארץ יש יחס אמביוולנטי לתשלום מס. תרבות שאומרת שלהעלים מס זה כמעט בסדר. באנגליה ובארה"ב רואים בהעלמת מס דבר חמור יותר מגניבה, כי זה לוקח כסף מבריאות ומחינוך. אצלנו היחס סלחני, אף שבשנים האחרונות יש מגמה של שינוי".
רו"ח עופר מנירב, לשעבר נשיא לשכת רואי חשבון וכיום יועץ בתחומי המיסוי: "אף אחד לא אוהב לשלם למדינה חצי מהכנסותיו עבור תמורה לא ראויה"
"כשמדובר בעבריינים, לא נוכל למנוע את התופעה, משום שכמו שיהיו תמיד גנבים, פורצים ואנסים, יהיו גם מעלימי מס ועבריינים שיעבדו בשחור. אלה אנשים שלא קיימים בכלל במערכת המס, הם בצל כל הזמן. הגופים האלה ייעלמו או כמעט ייעלמו אם האזרח הנורמטיבי לא ישתף איתם פעולה.
"בעשרים השנים האחרונות צמצמנו מאוד את ההרתעה. כשאני התחלתי לעבוד כרואה חשבון, כמעט כל עסק היה נבדק אחת לכמה שנים. היום, במקרה הטוב, נבדקים 5% מהעסקים בשנה, והגזמתי כלפי מעלה. אם נביא בחשבון ששומות מתיישנות אחת לארבע שנים בממוצע, אז מקסימום יכולים להגיע במשך אותן שנים ל-20% מהעסקים, אבל מה עם ה-80% האחרים?
"צריך לתגבר באופן משמעותי את מספר העובדים ברשות המס, להוסיף אלף או אלפיים עובדים. נכנסתי למשרדים ברשות וחלקם נראים כמו בתי רפאים. יש חוליות של שני עובדים ויש הד במסדרון. מה זה חוליה של שני עובדים? זה מצחיק. רק ההרתעה והבדיקה של התיקים בהיקף רחב יותר יכניסו הרבה יותר כסף למדינה.
"מדברים על כך שהאכיפה לא טובה, אבל אכיפה לא תעזור. תוספת הגבייה כתוצאה משומות, באחוזים מהתקציב, היא מקסימום 1%-3%. זה כלום, וזאת האכיפה שלנו. לכן, החשיבות בהרתעה, שאנשים יידעו שבודקים אותם ויפחדו מהתוצאה של העלמת מס".
עו"ד טלי ירון-אלדר, לשעבר נציבת מס הכנסה וכיום שותפה בכירה ומנהלת מחלקת המסים במשרד עו"ד תדמור ושות': "הפחתת מסים היא גם דרך להילחם בהון השחור"
"המחאות שאנחנו רואים היום נובעות מחוסר השקעה בשירותים החברתיים והציבוריים, ויש להן קשר ישיר להון השחור. ככל שהתופעה של ההון השחור גדולה יותר, גביית המסים קטנה יותר, ובתקציב המדינה יש פחות כסף להחזיר לשירותים שצריך. כולנו נפגעים מכך שהכסף לא מגיע למדינה.
"צריך להטמיע את ההבנה שאי תשלום מס זה גניבה, וכל אחד מאיתנו נפגע מכך. חינוך זה דבר שלוקח הרבה שנים ואין גורם שקיבל את האחריות לכך.
"הפחתת מסים היא דרך, בין יתר הדרכים, למלחמה בהון שחור. זה נשמע אבסורד, אבל נקודת המוצא היא שרובנו לא מעוניינים לעשות פעולות לא חוקיות, ואם אתה מצמצם את הכדאיות של פעולות לא חוקיות, לא נעשה אותן. ככל שהמע"מ יירד, זה יצמצם את הכדאיות של אי-הדיווח. נותן שירות אומר לצרכן, 'אם אתה משלם בשחור, אוריד לך את המע"מ', וזו ההנחה המשמעותית שלו. אבל אם המע"מ יהיה נמוך יותר, יהיה פחות כדאי לצרכן להסתבך עם רשויות המס".
פרופ' דן ביין, לשעבר סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה ומהשופטים המובילים בישראל בתחום המס: "ספק אם אפשר להתגבר על תופעת ההון השחור"
"לשאול למה המלחמה בכסף השחור נכשלת זה כמו לשאול למה נכשלה המלחמה בעבירות הסמים, שהיום חושבים שאולי היא מלחמה אבודה. ארגוני פשיעה, וגם ארגוני טרור, הם ארגונים מתוחכמים לא פחות מהרשויות. לכן יכולים לצמצם את התופעה, אבל ספק אם יוכלו להתגבר עליה. שני מנגנונים עיקריים נלחמים בתופעה - חוק הלבנת הון וחוק מימון טרור, אך קשה מאוד לאכוף את כל הכללים. יש הרבה רעיונות להתמודדות עם התופעה; הכשל הוא בדרך בהעברת חוקים חדשים, במעקב אחר הכסף והאכיפה.
"הוטלו חובות דיווח על בנקים, על נותני שירותי מטבע וכיוצא באלה, וגם על נותני שירותים כמו עורכי דין ורואי חשבון רוצים להחיל כל מיני חובות דיווח, אבל העניין הזה לא עבר עדיין, בין היתר בגלל התנגדות לשכת עו"ד.
"ארגון FATF (ארגון בינ"לאומי שמטרתו לקדם מדיניות במישור הלאומי והבינלאומי למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור) עוקב אחרי הפעולות של מדינות שונות, והיו טענות שישראל אינה אקטיבית מספיק. בשנים האחרונות נעשה מאמץ רציני בכיוון, אבל אפשר היה לזרז כל מיני יוזמות, למשל, הצעה לתיקון חוק איסור הלבנת הון מ-2007 שאמורה לתת יותר כלים למלחמה בתופעת ההון השחור. הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור וגם משרד המשפטים דוחפים אותה, אבל הם תקועים.
"הסיבה העיקרית שהדברים לא זזים בקצב הנכון היא חשש לפגיעה בפרטיות ובסודיות של כל מיני עסקים. יש פה גם סכנה של פגיעה בסודיות ובסודות מסחריים, וככל שאתה מגביר את חובת הדיווח, אתה חודר יותר לפרטיות ולסודות של עסקים. ובכל זאת, אי אפשר להתחמק מזה בגלל הלחץ הבינלאומי".
עו"ד יעל גרוסמן, מומחית בתחום חוק איסור הלבנת הון ומחברת הספר "איסור הלבנת הון להלכה ולמעשה" (עם עו"ד רוני בלקין): "ההון השחור קשור למחאה; משלמי מס מרגישים פראיירים"
"ההון השחור קשור בקשר ישיר גם למחאה הכלכלית-חברתית, משום שמצב הכלכלה מושפע, בין היתר, מהיקף העלמות המס והפשיעה. התחושה בארץ היא שנטל המס פה כבד, ומי שמשלם מס ויודע שאחרים לא משלמים מרגיש פראייר. אם באמת מדברים על מהפכה חברתית, בראש ובראשונה צריך לנסות לדאוג לנושא של גביית מס אמת מכולם. אם רשויות המס היו מצליחות לגבות מס אמת מכלל הציבור, ואם רשויות האכיפה היו, תאורטית, ממגרות את הפשיעה, היו כספים רבים יותר מופנים למימון צרכים ציבוריים, ונטל המס על אלה שמשלמים מס אמת היה יורד.
"לעתים קרובות אנשים נגררים לעולם הפשע משום שהם אינם מצליחים להתפרנס אחרת, והם לא מצליחים להתפרנס כי אין להם השכלה, כי הם לא מצליחים להתגבר לבד על הקשיים וכי הם חיים בסביבה של מחסור ואבטלה. לכן יש להקצות משאבים לטיפול בבעיות אלה בטווח הארוך.
"צדק שנעשה לאט מדי אינו יעיל. כאשר יהיו יותר שוטרים, יותר אמצעי חקירה, יותר פרקליטים ויותר שופטים שיוקצו לדיונים בנושאים האלה, תשתפר האכיפה. רשויות האכיפה שלנו לא מספיק חזקות כרגע ולא מספיקות מרתיעות. זה הפתרון שצריך לקדם כאן ועכשיו".
שיעורי הכלכלה השחורה בעולם
מקורות ההון השחור בישראל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
