כך נחסל את ההון השחור

חובת דיווח כללי - גם תנאי הכרחי למלחמה בהון השחור, גם דרך להגדיל באופן משמעותי את הכנסות המדינה. זו הדרך היחידה הידועה זה שנים לצבירת הון ממשלתי למימון קידום אמיתי של צורכי חינוך, חברה ורווחה. היא גם הדרך הסלולה ליישום רחב ואפקטיבי של מס הכנסה שלילי, להכרה בתשלומי ריבית על משכנתה כהוצאה, להכרה בהוצאות על טיפול בילדים ועוד.

הטלת החובה להגיש דיווח הכנסות שנתי על כל אזרח תחסל את התופעה המוכרת כל כך של "עם או בלי?" (עם חשבונית, בתוספת 16% מע"מ, ובלי חשבונית, כלומר תשלום בשחור), וגם תעקור מן השורש את המנטליות של "מצווה לדפוק את מס הכנסה", כי הרי "הוא בין כה לא תופס אף אחד".

מדברים 40 שנה

דבר נוסף נעז ונאמר: חובת דיווח ובדיקה אמינה ולא חמקנית של שלטונות המס עשויות להפחית באופן משמעותי את הוצאות המדינה על קצבאות, ובעיקר על הבטחת הכנסה, ולאפשר הפניית העודף למי שבאמת זקוק לו. חלק, כנראה לא קטן, מבין מקבלי התמיכות הוא אנשים עובדים המקבלים תמורה גבוהה עבור עבודתם, אבל היא כולה, או רוב רובה, נעשית בשחור.

דווקא עכשיו, כשעולה הדרישה במסגרת המחאה הציבורית להפנות מיליארדים למימון צורכי החברה, ראוי היה שבנימין נתניהו, עם יובל שטייניץ ויעקב נאמן, יובילו את המהלך הנחוץ לחובת דיווח כללית ויעמידו אותה כעובדה מוגמרת מול מנהל הרשות הבא.

אפילו אין צורך בחקיקה. היא כבר קיימת. סעיף 131 לפקודת מס הכנסה מחייב הגשת דיווח לכל "אזרח ישראל שמלאו לו 18 שנה, גם אם לא הייתה לו הכנסה כלשהי". אולם סעיף 134 א מסמיך את שר האוצר לפטור אוכלוסיות מהגשת דוח, ועד היום כל שרי האוצר השתמשו בסמכות הזאת.

כבר לפני יותר מ-40 שנה החלו לדבר כאן על חובת דיווח כללי. "אין שום סיבה שכל אזרח לא ידווח למס הכנסה. צריך לאכוף את דיני המסים הרבה יותר חזק", אמר, בפעם המי יודע כמה, שר המשפטים פרופ' יעקב נאמן בכנס לשכת רואי החשבון בספטמבר 2009. שנים לפני, ב-1979, כשהיה מנכ"ל האוצר, בימי השר יגאל הורביץ, התחיל נאמן לקדם את הנושא. הוא שב והתאמץ גם כשר האוצר בממשלת נתניהו הראשונה, ב-1997. כמו אנשי מקצוע נוספים המיומנים במיסוי, בגבייה, בהעלמות מס ובהון שחור המתעצם במקומותינו.

מארס 1975, המלצות ועדת בן שחר, בראשות פרופ' חיים בן שחר: זו הייתה הוועדה המרכזית הראשונה לרפורמה במס הישיר, והיא המליצה להנהיג, כבר באותה שנה, חובת דיווח כללי. הוועדה ראתה בכך כלי לאיתור הכנסות לא מדווחות ואמצעי להנהיג בעתיד מס הכנסה שלילי, והמליצה להחיל את חובת הדיווח על כולם. היא אפשרה דיווח מקוצר לשכירים העובדים במשרה אחת בלבד, וזו כל הכנסתם.

1988, עוד ועדה ממלכתית - ועדת ששינסקי, בראשות פרופ' איתן ששינסקי: הוועדה הגישה את "דוח המומחים לרפורמה במס הכנסה ליחידים" הכולל המלצה חד-משמעית להחלת חובת דיווח בכל המשק, עצמאים ושכירים, בעלי שכר גבוה ונמוך, וגם נטולי שכר בכלל. חברי הוועדה אמרו אז כי הם ערים לקשיים הביורוקרטיים והפסיכולוגיים הכרוכים ביישום ההמלצה, אך הדיווח הכללי הוא תנאי הכרחי "לביצוע שיפורים משמעותיים במערכת המס". ששינסקי אף אמר שהדיווח הכללי יצמצם את תופעת ההון השחור.

אמצע 1992: "נושא חובת הדיווח הכללי נבדק כרגע ע"י מינהל הכנסות המדינה ונציבות מס הכנסה". שלמה מעוז, יועץ כלכלי לשר האוצר, כתב את המילים הללו לרו"ח יעקב ורקר, איש המכון הישראלי לחברה וכלכלה, נושא הדגל, כולל עתירות לבג"ץ, של חובת הדיווח זה כמה עשורים.

אמצע 2004: נציב מס הכנסה הנכנס, איתן רוב, מודיע על הקמת צוות שיבחן הטלת חובת דיווח כללית, אבל גם הוא, כמו גדולים ממנו, נכתש תחת לחץ של מה שמכונה "הדרג המקצועי" במס הכנסה, שטוען, כל פעם בנוסח אחר, שמטעמי עלות-תועלת לא ראוי לחייב שכירים לדווח, שכן "בישראל מערך הניכויים במקור מפותח דיו והרחבת חובת הדיווח לא תניב תוספת מס משמעותית". זה קשקוש גדול, סוג של מניפולציה שנשמעת הגיונית לכאורה.

נדרשת שיטה חדשה

נאמן, שר משפטים, מעורכי הדין הבכירים בתחום המס, חוזר ומספר כך: למדתי הכול ממורי ורבי, שופט בית המשפט העליון ד"ר אלפרד ויתקון המנוח, שהיה מומחה גדול למסים. זה היה בתחילת שנות ה-70, אני הייתי סטודנט באוניברסיטה כשעבדתי כמזכיר הוועדה לבדיקת שיטת המסים ברשויות המקומיות, שהשופט ויתקון עמד בראשה.

יום אחד הוא אומר לי, תגיד יעקב, כמה אנשים מגיעים לבית הסוהר בשנה על עבירות מס? אמרתי שאיני יודע, אבל אבדוק. הוא אמר לי, אתה לא צריך לבדוק, אני אומר לך: אפשר לספור אותם על אצבעות יד אחת. אלה כל מעלימי המס של המדינה? כל השאר, מאות אלפים, משלמים מסים? לימים, כמי שהיה שר אוצר, שר משפטים, ועו"ד מסים, אני יכול לומר שאפשר לספור את מעלימי המס הנתפסים בשנה אולי על שלוש כפות ידיים, בקושי.

כך אמר נאמן לא מכבר. בישראל זו ממש לא בושה להעלים מס, אולי אפילו כבוד גדול, אבל אדם שיידע שאם יתפסו אותו מעלים 100 אלף שקל יוטל עליו קנס של 10 מיליון שקל - יחשוב אלף פעם לפני שיעלים. מאחר שהיום אין ממש סכנה שמישהו יתפוס העלמות ויש חגיגה גדולה שמכבידה על המשק כולו, נדרשת שיטה חדשה לאכיפת דיני מסים, כוח אדם מתוגבר ומבנה אחר לרשות המסים.

יש לשנות את שיטת האכיפה, את שיטת הענישה ואת רמת הענישה, להקצות כוח אדם מיומן ולתת לו גיבוי וכלים לאכיפה. ותנאי הכרחי ומובן: חובת דיווח כללית. לכולם.