רשתות החשמל: שוק חכם עם פוטנציאל של 100 מיליארד ד'

קלינטקעדיין נתפס כתחום חדש, והמרחב שבו פועלות החברות הללו עדיין אינו מוגדר בגבולות ברורים. יש בו כמה מגזרים טכנולוגיים, ורוב החברות שפעילות בו מזוהות על-ידי פיתוחים כמו שמירה על איכות הסביבה, ייעול ושימור אנרגיה. עם זאת, להגדרה זו נכנסות גם חברות שעוסקות בייצור שבבים, תשתיות מחשוב ותוכנה.

אחד הנושאים שמאופיין בטכנולוגיות קלינטק מעולם המחשוב והתקשורת, ומיושם לנושאי צריכת האנרגיה הוא רשתות החשמל החכמות (Smart Grid). כיום מייצרים את החשמל בתחנות הכוח ומשם מוליכים ומחלקים אותו לצרכנים, אך בדרך נוצרים קשיים באספקת החשמל בעקבות הביקושים ההולכים וגדלים. תפקידם של מוצרי הרשתות החכמות הוא לנצל את התשתיות המתקדמות להעברת נתונים בזמן אמת, כדי להתאים בין הדרישות הגדלות והביקושים הגבוהים לחשמל, לבין יכולות הייצור והאספקה.

תמיכה ישראלית

כחלק מהפיתוח של התחום מגויסים לנושא תקציבים ציבוריים לא מעטים. ממשל אובמה למשל החליט לספק 4 מיליארד דולר להשקעות בפיתוח טכנולוגיות לרשתות החשמל החכמות, במסגרת תוכנית ההאצה של הכלכלה האמריקנית שיצאה לדרך בתחילת 2009 (ARRA). התוכנית ספגה ביקורת בשל הקשיים לקבל את התקציבים, אך לאט לאט נמצאות החברות שנהנות ממנו. כעת מצטרפת לנושא גם הממשלה הישראלית.

לפני ימים אחדים, במסגרת תוכנית מגנ"ט של המדען הראשי, יצא מאגד שנקרא ISG (Israeli Smart Grid) שמתרכז בנושא רשתות החשמל החכמות. בפעילות המאגד, שאמור לספק תמיכה של 75 מיליון שקל במשך שלוש שנות הפעילות הראשונות, שותפות כרגע תשע חברות וחמישה מרכזים אקדמיים. בין החברות אפשר למנות את סיווה, מוטורולה, יתרן, ECI, IBM, חברת החשמל ו-WiNetworks שנרכשה על-ידי RuggedCom הקנדית לפני כשנתיים.

רובן מוכרות בעקבות פעילות בתחומים טכנולוגיים שאינם קשורים לעולם הקלינטק, אולם הן מאמינות כי הידע שצברו בהעברת נתונים על-גבי רשתות התקשורת יסייע להן לספק פתרון ראוי. חלק מהפתרונות הללו כוללים דיווח שוטף בזמן אמת על צריכת החשמל להתקן מחשוב, והערכת צריכת חשמל של מוצרים, שתועבר אוטומטית לטלפון הנייד, רגע לפני הפעלתם.

הפוטנציאל של השוק הוא עצום. אריקסון העריכה באחרונה כי בתוך שנים ספורות יהיו 50 מיליארד מכשירי אלקטרוניקה שיסתמכו על יכולות של רשתות חשמל חכמות.

בעולם נאספים כיום נתונים לגבי צריכת החשמל של גורמים פרטיים ושל ארגונים על-ידי מוני החשמל, כחלק מחיבור החשמל המסורתי. על-פי הערכות, רוב ציוד החשמל יוחלף בשנים הקרובות כדי לספק את הטכנולוגיה שתאפשר את שיפור השליטה, הבקרה וחיזוי צריכת החשמל. על-פי שקלול של כמה עשרות דולרים למונה חכם, יכול השוק הפוטנציאלי להגיע עד ל-100 מיליארד דולר לשנה.

ההון סיכון עדיין על הגדר

אולם, בעוד הממשלות בעולם ובארץ נפתחות לנושא, דווקא המשקיעים הקלאסיים עדיין מעדיפים לשמור מרחק מסוים. לפי דוח של קבוצת Mercom Capital האמריקנית, ברבעון הראשון של 2011 חלה ירידה ניכרת בהיקפי ההשקעות בתחום. אלו הסתכמו ב-76 מיליון דולר בכל העולם, כאשר שני שליש מתוכם הושקעו בארה"ב. זוהי ירידה של 60% לעומת הרבעון הרביעי של 2010, וירידה של 15% לעומת הרבעון הראשון של 2010. למעשה, זהו היקף ההשקעות הנמוך ביותר מאז הרבעון השני של 2009.

כיוון ש-2010 הייתה שנה די מוצלחת בתחום, עוד לא ידוע אם זוהי מגמה או רק רבעון חלש. במקביל, נעשים לא מעט אקזיטים בתחום. על-פי הדוח, תשעה מיזוגים ורכישות התבצעו ברבעון הראשון של 2011, נוסף על 40 עסקאות שנסגרו ב-2010.

כמו-כן, בתחילת יולי הגישה חברת Silver Spring האמריקנית, המפתחת פתרונות רשתות חשמל חכמות על-גבי תשתיות אלחוטיות, תשקיף לגיוס של עד 150 מיליון דולר. עם זאת, לאחר ההתרחשויות האחרונות בוול סטריט סביר כי הגיוס לא ייצא לפועל בזמן.

מאיר יוקליס, מייסד ושותף בקרן ההון סיכון יזראל קלינטק, מתאר את ההתרחקות של המשקיעים כחלק מההתבגרות שנדרשת בתחום. "זה תחום לא פשוט עבור ההון סיכון", הוא אומר, "הצרכנים של הטכנולוגיות האלו הן חברות תשתית שנמצאות תחת רגולציה כבדה. יש לזה השלכות עבור הקרנות שמחפשות לזוז מהר". עם זאת, הקרנות דווקא מתעניינות במוצרים שפונים ללקוחות הסופיים ומנסות לשפר את הצריכה ואת הפצת החשמל עבורם.

ההשקעה העיקרית של יזראל קלינטק בתחום היא בחברת Panoramic Power, שמספקת טכנולוגיה לניטור חכם של צריכת החשמל הארגונית. החברה גייסה עד כה 6 מיליון דולר מחברת קוואלקום, קרן גריילוק, כלל אנרגיה, וחברת החשמל.

"לא חסרים בישראל חברות ויזמים הפועלים בתחום, אם כי בעולם הזה, למשקיעים לוקח יותר זמן להבין אם הטכנולוגיה היא אכן בעלת זכות קיום", מציין יוקליס. לדבריו, יתכן שבטווח הקרוב נראה הצלחות בתחום אבטחת המידע בניטור נתוני צריכת החשמל.

 קרנות ההון סיכון מתרחקות מסמארט גריד