יוקר המחיה בישראל, הבעיות בשוק הדיור והדרישה לשיתוף הציבור בקבלת ההחלטות של הממשלה שנוגעות באופן ישיר לעם - אלו הם חלק מהנושאים שנידונו בכנס "המחאה לצדק חברתי" של התאחדות הסטודנטים בשיתוף "גלובס" ו-ynet, שהתקיים היום (ד') וגם מחר בת"א.
בכנס שמופק על ידי חברת מידע כנסים ונערך באוניברסיטת ת"א, בפקולטה לניהול רקנאטי, יתקיימו מספר פאנלים של דיון בנושאים הבוערים היום בישראל, וישתתפו בו מיטב המומחים ונושאי התפקידים הרלוונטיים לתחום. אתר "גלובס" העביר בשידור חי את הכנס, היום בשעות 18:00-20:00, ומחר בשעות 17:00-22:00.
בפאנל שיעסוק ביוקר המחיה היום ישתתפו איציק שמולי, יו"ר התאחדות הסטודנטים; עו"ד שלי דביר, מחאת העגלות; עו"ד גלית אבישי, מנכ"לית ארגון אמון הציבור; פרופ' לאה אחדות, לשעבר סמנכ"ל מחקר בביטוח הלאומי וחברה בצוות התכנית לכלכלה ולחברה במכון ון ליר; עומרי זגן, ראש הצוות החברתי כלכלי של מכון ראות; עו"ד מילי אבן חן, סמנכ"ל כלכלה בתנועה לאיכות השלטון.
"דיור ציבורי - עדיף על שיפור מעונות הסטודנטים"
"כשהתקציב הבא יעבור, זה יעבור להרבה פחות אנשים מעל הראש - יש הרבה יותר התעניינות בכלכלה כיום", פתח את הכנס פרופ' גדי אריאב.
"חשוב שלא רק נוביל את ההמונים ברחובות, אלא שנדע להוביל למקום ממוקד שישפר את הרווחה של האזרחים בכל התחומים", אמר איציק שמולי, יו"ר התאחדות הסטודנטים. "אנחנו רואים בשנה האחרונה איך הרבה מאד צעירים בעולם לוקחים אחריות על מה שקורה בסביבה, ותובעים שינוי. הצעירים לא מצפים מהממשלה לשנות, ולוקחים אחריות בעצמם - לצערי לא מעט פעמים גם באלימות".
"תמיד הייתה שאיפה של הסטודנטים ליצור עולם טוב יותר, חברתי יותר, מוסרי יותר. אני שמח שעכשיו הגיע תורנו, בישראל - אנחנו נוטעים בלב האנשים בישראל את האמונה שאפשר לשנות", הוסיף שמולי.
"בתחילת המאבק רה"מ הציע לנו - הסטודנטים - חבילת הטבות מאד משמעותית, שלא היה אחראי ומוסרי לקבל אותה, ולכן סירבנו", דברי שמולי. "מתחת לאלונקה הכלכלית נמצאות אוכלוסיות חלשות רבות יותר. התביעה לדיור ציבורי, למשל, חזקה בעיני הרבה יותר מהדרישה לשיפור המעונות לסטודנטים".
"לא צריכים לספק לממשלה פתרונות, אלא חזון"
"לא ניתן למחאה לגלוש למקומות שהיא לא צריכה לגלוש אליהם", דברי שמולי. "אנחנו לא צריכים לספק לממשלה פתרונות, אלא חזון. אם הממשלה חושבת שיש בעיה בשיוויון - שתפתור את זה בעצמה. הסטודנטים לא אמורים להגיד לממשלה מאיפה להביא את הכסף, ולא צריכים להוציא עבור הממשלה את הערמונים מהאש.
"הנזק החמור ביותר שיכול להיגרם במדינת ישראל, עלול להתרחש מפירוד של הקבוצות השונות בחברה הישראלית. אנחנו גם חושבים על השכבות החלשות ואסור שהן יצבטו לנו בלב רק בחגים - הממשלה חייבת למצוא כסף לטובת כך".
"אנחנו צריכים להתחיל גם להשקיע בפריפריה", הוסיף שמולי. "מרוויחים שם פחות, חיים שם פחות, מקבלים שם שירותים ירודים יותר מאשר בתל אביב. אם הממשלה תדע להציב תוכנית ראוייה לפריפריה - תוכנית אמיתית - אני מתחייב לעבור אישית מגבעתיים ללוד".
"אזרחי ישראל חצו סף תודעתי"
"אני אופטימי - מזדהים איתנו לא בגלל העייניים היפות שלי, אלא כי אנשים לא מצליחים להגיע לבית משלהם. אנשים לא מצליחים לממן שירותים בסיסיים ביותר, ושום הוריקן כלכלי מארה"ב, ושום ספטמבר באו"ם לא יעלים את המאבק שלנו", הוסיף שמולי. "כבר ניצחנו במאבק. האזרחים בישראל חצו סף תודעתי, והבעיות יעמדו לפתחן של הממשלות הבאות".
שמולי סיכם כי "במאבק הזה מסתכם כל הטוב שבחברה הישראלית. צעדת המיליון תתקיים בספטמבר, אולם לצד המחאה אנו רוצים לנסות ולספק פתרונות".
"פעם היו מגיעים לרווחה בגיל 40, היום עדיין לווים מההורים"
"פעם אנשים בישראל היו מגיעים בגיל 40 לרווחה, היום הם עדיין לווים מההורים", אמר אביה ספיבק, המשנה לנגיד בנק ישראל לשעבר, ודיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן גוריון.
"מה השתנה בעשור האחרון? השכר הריאלי לא עלה וההון לקח לעצמו את כל הצמיחה. חוץ מזה, קרה עוד דבר: הנטו שלנו נשאר אותו דבר או טיפה עלה בגלל הורדה במס הכנסה - פתאום אנחנו צריכים לקנות עבור עצמנו הרבה יותר, כי הממשלה מספקת כבר פחות חינוך ופחות בריאות. יש מדיניות מוצהרת של הפרטה".
"איך מביאים רווח לבעלי המניות? מוצר שקוראים לו קוטג'"
"יש שתי רשתות גדולות - אז כמה תחרות יכולה כבר להיות?", הוסיף ספיבק. "הממשלה טוענת כי היא לא מפקחת, והכל יחד גורם לכך שאפשר להפעיל משאבת כספים שגוזלת מהצרכנים".
"תנובה היתה קואופרטיב צרכני עד שנמכרה. זה תהליך של הפרטה", מסביר ספיבק. "הרוכשת מסתכלת על הנכס ואומרת, היו כאן בטלנים. עכשיו צריך להביא רווח לבעלי המניות. איך? יש מוצר שקוראים לו קוטג'. זה לא מחיר החלב. זה המרווחים של תנובה ושל רשתות השיווק".
"אילו היה פיקוח על מחיר הקוטג', לא היה ניתן להעלות את המחיר. אין כאן תחרות, תנובה היא מונופול ששולט ב-65% - אז למה לא מפקחים? מתוך תפיסה שאומרת שלא נעים שהממשלה מתערבת", דברי ספיבק. "כשיש לך אידיאולוגיה שהשוק בסדר ושהממשלה לא תתערב, ברור שהמחיר יעלה - כמו בשוק התרופות בארה"ב, שם אסור לממשלה להפעיל את כוחה".
"מרגיז אותי כשאומרים שידי הממשלה כבולות"
"הממשלה צריכה להבין שהציבור רוצה שירותים יותר טובים, וזה צריך להיות מתורגם למהלך פוליטי", המשיך ספיבק. "מה אפשר לעשות? מספרים לנו שידי הממשלה כבולות, ואותי זה מאוד מרגיז: אם אתה לוקח יותר מיסים, אתה יכול להוציא יותר, וזה לא פוגע בכלכלה".
"הממשלה צריכה להשקיע יותר משאבים בפיתרון - הציבור יהיה מוכן לשלם יותר מיסים אם הוא יידע שהוא יקבל יותר תמורה", סיכם ספיבק. "הכלכלה לא מתנהלת לפי חוקי טבע, התנהלות הכלכלה היא בידינו, וניהול נכון של המחאה יאפשר להשיג הישגים ולהפוך את הכיוון לכיוון הנכון".
"לממן ילד בגן עולה יותר מלממן סטודנט"
"נדחיתי מחמישה פעוטונים ממשלתיים", אמרה עו"ד שלי דביר, מובילת מחאת העגלות. "אני משלמת 3,400 שקל בחודש כדי להחזיק ילד קטן במשפחתון - זה עולה יותר מלהחזיק סטודנט במכללה. הסיסמה שלנו: סבתא זה לא בנק".
"לא ייתכן שנרוויח יותר מהורינו ולא נצליח לממן כלום עם הכסף", טענה דביר. "אין פיקוח על תחליפי חלב ולא על טיטולים, וגם משפחה שמרוויחה טוב משלמת 7,000 שקל בחודש כדי לגדל שני ילדים קטנים. שינוי חקיקתי לא מספיק, כי גם אם נקבע חוקים חדשים, הם יבוטלו בחוק ההסדרים".
"מדינת ישראל לא רואים בילדים אזרחים עד גיל 4"
"150 אלף ילדים נולדים במדינת ישראל מדי שנה - ומדינת ישראל לא רואה בהם בכלל אזרחים עד גיל 4", הוסיפה דביר. "בגיל הזה יש רק מסגרות פרטיות, אין רמה אחידה של החינוך, וזו אוכלוסייה שלמה שמופקרת - דווקא בגילאים שנחשבים לפי כל המחקרים לגילאים הכי קריטיים. חשוב שתהיה חבילה שלמה, עם שינוי תפיסתי - שינוי מערכתי מהיסוד. אם אקבל חינוך חינם על חשבון מיטות בבתי חולים, לא עשיתי כלום".
"אני אמא לארבעה ילדים והעלויות שלנו הן 60 אלף שקלים לשנה", אמרה עו"ד נילי אבן חן, סמנכ"ל כלכלה בתנועה לאיכות השלטון. "וזה עוד במצב שכל הילדים לכאורה אמורים לקבל חינוך חינם".
לאחר מכן, הציגה אבן חן מצגת שהנוגעת השפעת הריכוזיות על יוקר המחייה בישראל. "המשאבים עברו לאנשי ההון - ואנחנו מציעים דרכים להחזיר אותם לציבור", דברי אבן חן. "פירמידת שליטה היא דרך חוקית המאפשרת לשלוט בלי להשקיע כסף".
אבן חן המשיכה לפרט כי "10 חברות שולטות ב-30% משווי השוק של החברות הנסחרות. בעלי ההון משקיעים מעט מאוד כסף - ומשתלטים על משאבים רבים, ומקבלים המון כוח ללא כל סנקציה".
"שכר הבכירים הוא שוחד מודרני"
"נכסי הציבור הינם בהיקף 2.5 טריליון שקל, והחוב של המדינה הוא בהיקף של 600 מיליארד שקל - נשארו 1.9 טריליון שקל להשקעות, קר שמהם 1.1 טריליון שקל נמצאים בידי בעלי ההון", הסבירה אבן חן. "בעלי ההון שולטים ב-60% מנכסי הציבור. 6 קבוצות הלווים הגדולות בישראל מקבלות אשראי כפול מכל העסקים הקטנים בישראל. שכר הבכירים בפירמידות השליטה הוא למעשה שוחד מודרני - ככה קונים את מי שמוביל את אותן חברות".
רונן רגב-כביר, נציג המועצה לאמון הציבור, אמר כי "כאשר המדינה שוחקת בהדרגה את מערכת הבריאות הציבורית היא גורמת נזק כלכלי. גורם נוסף שגורם נזק הוא מדיניות רכש כושלת של הממשלה, שמוציאה מכרזי מיקור חוץ ולא מתעניינת בשום דבר פרט למחיר - וככה אנחנו מקבלים שירותים גרועים יותר".
"בישראל מספר השווקים הריכוזיים הוא פשוט הזוי - לא ניתן למצוא כמעט שווקים שאינם ריכוזיים. כתוצאה מכך, המדינה ויתרה על המנגנון שנקרא תוספת יוקר. היחידים שמקבלים תוספות הם הוועדים הגדולים והמנהלים. עובדי שכר המינימום מעמד הביניים, ובעלי ההכנסות הנמוכות - לא מקבלים", הוסיף רגב-כביר.
"השכר נשחק באופן מוחלט"
"והתוצאה? השכר נשחק באופן מוחלט, ב-70% ממשקי הבית מישראל ובהיקף של מאות שקלים בחודש. ברגע שהממשלה לא תלויה בתוספת יוקר ולא מרגישה אותה בכיס, אין לה בעיה להעלות מיסים עקיפים", דברי רגב-כביר.
"אם המדינה הגדירה שירותים ציבוריים, היא צריכה לדאוג שכל מי שכלול בהם יקבל אותם. אף אחד בישראל לא יודע מה יש בסל הבריאות, למשל - וצריך ליצור מצב בו אם הגעתי למצב בריאותי מסוים, אני מקבל מידע על זכויותיי - אחרת, לא אוכל להשתמש בזכויות אלו", הוסיף לטעון רגב-כביר.
"אני מאוד פסימי בנוגע לוועדות השונות, הרי שום דבר השתנה מלבד המחאה. אנחנו חושבים שהוועדות נועדו בעיקר למסמס את המחאה - אי אפשר לקחת וועדה כמו וועדת טרכטנברג וליצור תוך חודש וחצי שיתוף של הציבור בכל ההחלטות הכלכליות", סיכם רגב-כביר.
"צריך להפסיק לקנות!"
"מחאת הקוטג' התחילה דרך התחקירים והטוקבקים באתר 'גלובס', אבל לצערי אני פסימית בנוגע לעתיד המחאה", אמרה אילנית חיות, כתבת הצרכנות של "גלובס". "סיפרו לנו כל מיני סיפורים על עליית מחיר חומרי הגלם ומחירי הסחורות - אבל למעשה הם ירדו במשבר הכלכלי העולמי. מה לא ירד? מחיר המוצרים בישראל".
"החברות העלו מחירים ואנחנו, הצרכנים, אפשרנו זאת", הוסיפה חיות. "המשכנו לקנות ולקנות. יש המון דרישות מהממשלה, אבל בואו נעצור לרגע ונסתכל על עצמנו, הציבור. אנחנו יכולים להוריד למשפחה עם שלושה נפשות את סל הצריכה באלף שקלים בחודש. בואו נתאפק, ולא נקנה: לא נקנה קוקה קולה, לא נקנה חטיפים, נוותר על תה ירוק. אין צדיקים בסיפור הזה, הרשתות חולבות אותנו, גם בעיצומו של המשבר. הכוח הוא בידינו. צריך ללהפסיק לקנות!".
"הסכנה הכי גדולה במחאה היא שהיא לא ממוקדת - יש בליל של בעיות", הסבירה חיות. "אם הצרכנים מספיק חזקים, הם יובילו לשינוי למשל. חרם הצרכנים על ספרי הלימוד לא המריא, אבל אני לא רואה סיבה לשלם 70 שקל על מחזה שעולה 4 שקלים להדפיס אותו. אם ננקוט בצעדים מקומיים, יהיה שינוי".
בפאנל בנושא מחירי הדיור שיתקיים מחר, ישתתפו עופרי רביב, סגן יו"ר התאחדות הסטודנטים באוניברסיטה העברית; ד"ר אמילי סילברמן, ראש צוות דיור של ספיבק שמתמחה בתחום הדיור הציבורי; איתמר בן דוד, מתכנן ראשי בחברה להגנת הטבע; עו"ד גיל גן מור, האגודה לזכויות האזרח וקידום הזכות לדיור; פרופ' רחל אלתרמן, מתכננת ערים ומשפטנית; רן חקלאי, מנהל חברה להיתכנות כלכלית לפרויקטים של נדל"ן; עו"ד שרגא בירן, עו"ד נדל"ן; שחר עבוד, יו"ר הסטודנטים במכללת בית ברל; ערן ניצן, סמנכ"ל אגף יזמות ובנייה בהתאחדות הקבלנים.
בפאנל בנושא שיתוף הציבור בקבלת ההחלטות שיתקיים גם כן ביום חמישי, ישתתפו השר מיכאל איתן; חגי אלעד, מנכ"ל האגודה לזכויות האזרח; בני דאון, הסדנא לידע ציבורי; ערן קליין-שתיל מתחום שיתוף הציבור; איתי גוטלר, יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית; רונן גופר, מומחה בתחום דמוקרטיה שיתופית.
כתבות
ני"ע
