העם רוצה דבק משפחתי

בימים אלה של אחדות העם, כשאשכנזי צועד ליד מזרחי, דתי ליד חילוני, וזוגות כה רבים מצליחים להעביר חודש תמים במרחץ הזיעה של האוהל מבלי להפיל אותו בעצבים, זה על ראשה של זו, זה נראה כמעט מגונה לדבר על נושא כמו גירושים. לכן, ברוח התקופה, הטור יחרוג ממנהגו לייעץ כיצד להתגרש בצורה היעילה ביותר - ויעסוק הפעם דווקא בשאלה כיצד לא להתגרש בכלל.

יאיר לפיד סיפר פעם על תרגיל מעניין שערך לחבריו, כאשר ביקש מהם לחשוב אילו דברים היו עושים אילו ידעו שנשארה לה רק שנה אחת לחיות. לאחר שכולם כתבו את משאלותיהם על הדף, הוא עבר איתם על הרשימה - והראה להם שכמעט בכל המקרים מדובר במשאלות ברות-השגה גם היום (למשל התפטרות מהעבודה לצורך טיול מסביב לעולם), ולמעשה אין צורך לחכות לגזר דין מוות כדי לחיות כמו שרוצים באמת.

תרגיל דומה ניתן לעשות גם בחיי הנישואים, ולדמיין מה הייתם עושים אילו הייתם יודעים שימי הזוגיות שלכם ספורים.

כך למשל בנושא המזונות, אחת הטענות השכיחות של נשים כנגד בעליהן במהלך הגירושים היא כי הבעל קמצן (עורכי הדין של האישה אוהבים לכנות זאת: "מפעיל אלימות כלכלית"), ואילו הבעל מצידו טוען כי האישה בזבזנית, וכי הוצאותיה על ביגוד עלולה להביא את המשפחה לסף פשיטת-רגל.

הפער בין זויות הראייה נובע לא פעם מהעובדה שנשים רבות אינן מודעות לתזרים ההוצאות וההכנסות של משק-הבית, והן נאלצות להתמודד עם מספרים אלה בפעם הראשונה כשהן מגישות תביעת מזונות. עורכי הדין מופתעים כל פעם מחדש לגלות את תדהמתן של הנשים כאשר הן אוספות את הקבלות יחדיו ומגלות כיצד זה מצטבר בחישוב הוצאה שנתית.

מדוע, אם כך, לחכות עם החישובים דווקא להליך הגרושים, כשזה כבר מאוחר מדי? מעקב חודשי אחרי ההוצאות האמיתיות של משק-הבית, והעמדתו מול ההכנסות, יכול להביא לשיפור ניכר במאזן הכספי, ואולי גם להבנה טובה יותר האחד של השני.

ניסוי גם עם הילדים

ניסוי דומה ניתן לעשות גם בנושא המשמורת. אחת הטענות השכיחות של נשים כנגד בעליהן היא שהבעל אינו מעורב מספיק בגידול הילדים, ובקושי מוצא זמן להתראות עימם במהלך השבוע כשהוא חוזר מאוחר מדי מהעבודה.

באורח פלא, לאחר הגירושים מתברר כי כמעט כל האבות מצליחים לצאת מעבודתם לפחות פעמיים בשבוע בשעות אחר-הצהריים המוקדמות כדי לקחת את הילדים להסדרי הראייה, ואלה מבינהם שמנהלים משמורת משותפת, זוכים להנות מחברת ילדיהם אפילו כדי מחצית מזמנם.

אז אם ניתן לעשות זאת לאחר הגירושים, מדוע לא במהלך הנישואים? אולי אם הילדים היו זוכים לשני אחרי-הצהריים עם אבא כל שבוע, והאישה היתה זוכה לזמן פנוי פעמיים בשבוע, המתח המשפחתי לא היה נבנה עד לכדי גירושים.

אחרון חביב הוא נושא חלוקת הרכוש. גירושים זה הליך יקר מאוד, במיוחד עבור מי שלא גר באוהל. כל צד נשאר עם מחצית הרכוש מינוס עלות ההליך עצמו, שיכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים ואף יותר, בהתאם לחומרת המאבק, מה גם שהוצאות אחזקת שני בתים היא כפולה.

בכסף שחסכתם על "אי-הגרושים" פרגנו לעצמכם חופשה. יש האומרים שקמפינג הוא מאוד באופנה עכשיו.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס".