מי יעמוד בראש רשות המקרקעין - בנצי ליברמן או עזרי לוי?

הממשלה אמורה להכריע בקרוב מי ימונה למנהל רשות (מינהל) מקרקעי ישראל: בנצי ליברמן או עזרי לוי, שעליהם המליצה "ועדת ההמלצות" שמינה ראש הממשלה נתניהו.

הוועדה, בה היו חברים מנכ"ל משרד רה"מ היוצא, אייל גבאי, מנכ"ל משרד השיכון, מרדכי מרדכי, והממונה על אגף התקציבים באוצר, אודי ניסן, שפרש לאחרונה, המליצה על שני המועמדים האלה, ופסחה על המועמד הפנימי, ראש אגף שיווק וכלכלה, רונן כהן.

לפי החוק, שלושה שרים צריכים לחתום על המינוי: רה"מ נתניהו, שר השיכון אטיאס ושר האוצר שטייניץ.

אין כמעט ספק שמינויו של כל אחד מהשניים יגרור עתירה לבג"ץ. זהו תסריט דומה לזה שהתרחש בבחירת מנהל ממ"י ב-2008, כאשר היועמ"ש פסל את ראש עיריית רמלה, יואל לביא, מועמדו של אהוד אולמרט, והעניין התגלגל לבג"ץ. בסופו של דבר, נפסל המינוי ולתפקיד מונה ירון ביבי.

קירבה לנתניהו

עו"ד בנצי ליברמן, תושב פדואל בשומרון, שהיה סגן ראש עיריית חדרה, עסק גם בנדל"ן בשוק הפרטי (יועץ לחברת קרדן). ליברמן כיהן מ-1997 במשך 10 שנים כיו"ר מועצת יש"ע וכראש המועצה האזורית שומרון, ומ-2009 הוא עומד בראש מינהלת תנופה (סל"ע) לטיפול במפונים מעזה, במשרד ראש הממשלה.

לליברמן מספר יתרונות: יש לו קשר אישי וישיר לראש הממשלה, כך שתהיה לו עמדת כוח מול שר השיכון אטיאס; פעולתו המוערכת במינהלת סלע, בניסיון לסיים את הסאגה של הפיצוי למפונים, לימדה אותו את כל המבוכים והמכשולים הביורוקטיים בתוך הקו הירוק; ליברמן הוא איש ממוקד מטרה, וייתכן שיוכל להתמודד עם ביצוע הרפורמה ברשות מקרקעי ישראל החדשה, לצד המשך שיווקי קרקע בהיקפים גדולים.

כשהמתנגדים לליברמן יכינו את העתירות, הם יבליטו דווקא לשלילה את קירבתו הפוליטית לראש הממשלה, למשל סיועו האישי והפוליטי לנתניהו בפריימריז בליכוד בסוף 2005, אז קרא גם בפומבי למתפקדי הליכוד להצביע לנתניהו; את התבטאויותיו בזכות הפרת צווים בזמן ההתנתקות מעזה והתייחסותו לשלטון החוק; את קריאתו למנוע בכוח את כניסת תא"ל אילן פז, ראש המינהל האזרחי ביו"ש, להתנחלויות; ואת התנהגותו בתחום המאחזים הבלתי חוקיים ביו"ש.

כשנשאל ליברמן בראיון לעורך מוסף הנדל"ן של "גלובס", דרור מרמור, על הזיהוי הפוליטי שלו, הוא השיב: "אני בהחלט מבין את הרגישות, אבל התשובה פשוטה. אין קשר בין רשות מקרקעי ישראל לבין האדמות ביו"ש. האדמות שם כפופות לממונה על הרכוש הנטוש, למינהל האזרחי ולאלוף הפיקוד. אני כמנהל רשות מקרקעי ישראל, אם וכאשר אבחר, אשמש לכל היותר כיועץ. ללא שום זכות חתימה, מקסימום שתדלן".

ניסיון בלחץ והערת המבקר

המועמד שמנגד הוא עו"ד עזרי לוי, (49), שהיה בשנים 1996-1994 עוזר בכיר למנהל מינהל מקרקעי ישראל, עוזי וכסלר, ואחר כך כיהן כיו"ר הרשות לפיתוח ירושלים. כיום לוי עוסק בשוק הנדל"ן הפרטי. מקורביו אומרים כי הוא הקפיד שלא לייצג לקוחות מול המינהל, למעט חברת דליה אנרגיה, בראשות איתן מאיר, ידידו ומי שהיה מנכ"ל עיריית ירושלים.

יתרונותיו של לוי הם בהיכרותו העמוקה עם ממ"י, עם מערכות התכנון ועם המערכות המוניציפליות. לוי הוא בעל ניסיון מיוחד במינו במרכז העשייה של צמרת ממ"י בתקופה של לחצים גדולים על ממ"י לספק קרקעות, לחצים שבוודאי יופעלו על מי שייבחר לתפקיד.

מתנגדיו של לוי יציגו מיד את הטענה כי על צמרת ממ"י, כולל לוי, נמתחה ביקורת בדוח מבקר המדינה בעניין הסדר הקרקעות עם חברת המלח של משפחת דנקנר. לוי, כעוזר מנהל ממ"י, חתם ב-1996 על הסכם עקרונות, עוד לפני החלטת הנהלת ממ"י, שלדעת המבקר והיועמ"ש היה הסדר ובו הטבות מפליגות בזכויות בנייה וקרקע למשפחת דנקנר, בניגוד לכללי מינהל תקין.

לוי ועוזי וכסלר טענו שפעלו כך מתוך הלחצים הכבדים שהופעלו עליהם באותה תקופה לשחרר במהירות קרקע חקלאית לצורך בנייה למגורים.

אם אכן יתרחש התסריט הכמעט קבוע, לפיו יושמעו השגות ויוגשו עתירות כנגד מי שייבחר מבין השניים, ליברמן ולוי, יהיה מישהו אחר שירוויח: מ"מ מנהל רמ"י, רונן כהן, שיצבור ותק נוסף בתפקיד.

אריק שרון, באחד מנסיונותיו למנותץ מנהל לממ"י, אמר: "תביאו לי מישהו מהאינקובטור".

"שמא השיקול הפוליטי-אישי הוא המניע המרכזי למינוי"

מקרה דומה של מאבק על מינוי לתפקיד ראש מינהל מקרקעי ישראל התעורר ב-2008, כאשר ממשלת אולמרט רצתה למנות את יואל לביא, ראש עיריית רמלה וחבר קדימה. בעקבות הסתייגות של היועץ המשפטי לממשלה מהמועמד, בגלל זיקתו הפוליטית, ובגלל התבטאויות בעלות אופי גזעני, עתר לביא לבג"ץ. עתירתו נדחתה ולתפקיד מונה ירון ביבי, שלא הייתה לו זיקה פוליטית.

בדוח האחרון של מבקר המדינה, שעסק בוועדות איתור ובבחירת מועמדים בעלי זיקה לשרים, מובא סיכום של הפרשה: "בפסיקה ובהנחיות היועץ המשפטי לממשלה נקבע העיקרון כי מינוי בשל קירבה לגורם הממנה, זיקה אליו או תלות בו, במידה המעוררת חשש סביר לנטייה פסולה, הוא מינוי פסול".

עוד נכתב בדוח המבקר כי "הנחיית היועץ המשפטי קובעת כי כשהוועדה שוקלת להמליץ על שניים, או על שלושה מועמדים, עליה לפנות אליהם ולבקש מהם להצהיר אם הם בעלי זיקה לשר משרי הממשלה. (...) אם אחד מהמועמדים הוא בעל זיקה כזאת, עליה להמליץ לשר על מועמד אחד בלבד, שכן בחירה של השר במועמד בעל זיקה אליו (או לשר אחר), מעוררת קושי בשל ניגוד עניינים, או בשל מראית עין של ניגוד עניינים, וחשש כי החלטת השר התקבלה משיקולים זרים".

המבקר גם קובע כי "בג"ץ בעתירת יואל לביא ציין כי זיקה פוליטית ברורה בין מועמד לתפקיד ציבורי בכיר לבין השר והממשלה שבידיהם סמכות המינוי, מעוררת ספק מהותי, שמא השיקול הפוליטי-אישי הוא המניע המרכזי למינוי לתפקיד".

ולכן, כדי להבטיח שהזיקה הפוליטית לא הייתה שיקול, "ראוי כי הרשות הממנה תצביע על יתרון ממשי רלוונטי של אותו מועמד, או הסבר ענייני שבכוחו להצדיק את העדפתו לעומת מועמדים ראויים אחרים נעדרי זיקה פוליטית. על כן ראוי היה שוועדת המינויים בשירות המדינה, שתפקידה לחוות את דעתה על מינויים בפטור ממכרז, תבחן אם למועמד בעל הזיקה לשר אכן היו כישורים מיוחדים למלא את המשרה".