"המהלך של אגרקסקו משלשום (ד') הוא איתות מאוד מסוכן ובעל משמעויות רוחב על יכולת הגיוס העתידית של חברות ממשלתיות. זו לא 'תספורת', זו עריפת ראש", כך אומר ירון יעקובס, שכיהן בתפקיד מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות לפני כעשור, בהתייחס להצעת הסדר החוב מטעם המנהל המיוחד של חברת היצוא החקלאי שבשליטת המדינה, לקצץ 85% מהחזר החוב למחזיקי האג"ח.
"אם הייתי היום בתפקיד מנהל רשות החברות, הייתי מתנגד בתוקף להתנערות המדינה מהתחייבויותיה למחזיקי האג"ח. בשום אופן לא הייתי מאשר מצב שבו המדינה מתנערת מהאחריות לאג"ח שלה" מוסיף יעקובס. "זו הציפייה המינימלית של כל אזרח".
- מה היית עושה בפועל, אם מקרה כזה היה מתרחש בעת כהונתך?
"הייתי נוקט בשתי פעולות: ברמה האישית, מנסה לשקם את האמון מול הגופים המוסדיים ושאר המחזיקים, בתקווה שיהיו מוכנים להאמין לי. מעשית, הייתי מנסה לכוון ליותר פעולות שיצמצמו את הצורך בגיוסי אג"ח, ויש רעיונות לא מעטים בכיוון הזה".
"יש גם 'הפרטה אחרת'"
לדברי יעקובס, "יכול להיות שנדרש שידוד מערכות בכל הנוגע לפעולות החברות הגדולות הממשלתיות והלוואות האג"ח שלהן, וצריך למצוא מנגנונים לייצור מקורות הכנסה נוספים שיישענו על הידע, הניסיון והמוניטין שצברו בעולם".
יעקובס, שכיהן כשנתיים בתפקיד מנכ"ל רשות החברות, בתחילת שנות ה-2000 (ומשמש היום כמנכ"ל החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה), סבור כי "לא צריך תמיד לדבר על הפרטה של חברה שלמה או חלק משמעותי ממנה, כמו שמקובל. אפשר לדבר על הפרטה אחרת, באמצעות שילוב פעילויות של חברות ממשלתיות לתוך השוק העסקי.
- כך אפשר לייצר צינורות תזרים לאותן חברות, שיכולים להוות אלטרנטיבה לגיוסי האג"ח.
"לדוגמה, אפשר לתת לחברת החשמל לפעול כיועצת עסקית למיזמי חשמל בעולם, פעילות ממנה היא תקבל שכר שיוזרם לקופת החברה. אותו דבר ודאי יכול להיות תקף לגבי התעשיות הביטחוניות וגם לחברות נוספות, כמו מקורות בתחום המים. היום מהלך כזה הוא בעייתי, אם בכלל אפשרי, גם בגלל חוק החברות וגם בגלל מדיניות הממשלה לגבי החברות שלה".
- מה עשויות להיות השלכות ה'תספורת' באגרקסקו על חברות ממשלתיות אחרות שירצו להנפיק בעתיד אג"ח?
"המשמעות יכולה לבוא לידי ביטוי בקשיים בגיוסים עתידיים של החברות הגדולות שבבעלות המדינה. לצערי, יכול להיות שאחת התרופות למחלה העתידית של קשיים כאלו תהיה תנאים מרחיקי לכת לטובת המלווים, שיקשו על פעילות החברות. בנוסף, כל מהלך של שינוי ארגוני והתחלה של הפרטה יהיה קשה ומורכב יותר אחרי אירוע אגרקסקו".
יעקובס מציין כי השתמטות המדינה מחובותיה של אגרקסקו למחזיקי האג"ח (בסך הכל 150 מיליון שקל) מעוררת חששות בעיקר לגבי חברת חשמל, מגייסת החוב הגדולה ביותר מבין החברות הממשלתיות (חוב של כ-33 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח, חלקו בחו"ל). "בחברת חשמל המצב מסובך לאין ערוך מזה של אגרקסקו", הוא אומר, "גם בגלל היקף החוב, גם בגלל המשמעויות ביחס למעמדה כצרכן אשראי - בהרבה מאוד מובנים חוב של חברת חשמל מקביל כיום לזה של המדינה - וגם בגלל הצורך הקיומי של חברת החשמל בגיוסים האלה.
"החלטת המדינה מאוד בעייתית"
"החלטת המדינה היא מאוד בעייתית, גם כי היא מאותתת לשוק ההון ולציבור שהמדינה מתחמקת מהאחריות שלה כבעלת חוב. במקרה כזה, אני לא רואה סיבה להלין על אילן בן דב ויצחק תשובה. כמו שהמדינה מצפה מאחרון אזרחיה - חוב צריך להחזיר. אני לא נגד הסדרי חוב, אבל גם בהם צריך להיות טעם טוב והסתכלות כלכלית. במקרה של חברה בבעלות המדינה, ההסתכלות שלה צריכה להיות מבית שמאי, לא בית הלל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.