תחקיר: משטרת ניו-יורק לומדת מהתנהלות השב"כ בגדה

משטרת ניו-יורק מבססת חלקית תכנית מעקב מתמיד אחר תושבים מוסלמים בעיר על מתכונת הפעולה של שלטונות ישראל בגדה המערבית. כך מגלה תחקיר של סוכנות הידיעות "אסושייטד פרס", שמתפרסם לקראת יום השנה העשירי לפיגועי הטרור במגדלים התאומים במנהטן.

התחקיר מגלה, כי מאז הפיגועים נהפכה משטרת ניו-יורק לסוכנות ריגול תוך-מדינתי (מעין שירות ביטחון פנימי), וככזו היא אחת מהאגרסיביות ביותר בארה"ב. היא פועלת הרחק מעבר לגבולות האזור המטרופוליטני שעליו היא מופקדת ושולחת אנשי מודיעין אפילו ליעדים בחו"ל, לרבות ישראל.

הפעילויות המודיעיניות שלה מתמקדות במה שמכונה בעדינות "קהילות אתניות", ובמילים אחרות מיעוטים מוסלמיים. לו היה הממשל הפדרלי מיישם את הטקטיקות והטכניקות של משטרת ניו-יורק כלפי אזרחים אמריקניים, הוא היה עובר על חוקים ותקנות להגנה על זכויות הפרט, קובע התחקיר. המשטרה מקבלת סיוע חסר תקדים מסוכנות הביון המרכזית, גוף פדרלי שעל פי חוק אסור לו לנהל פעולות ריגול נגד אזרחים אמריקניים בתוך ארה"ב.

עיריית ניו-יורק, שמממנת את פעילות המשטרה והממשל הפדרלי, שתורם מאות מיליוני דולר לתקציבה, אינם מקבלים דיווח מדויק על אופי פעילותה המודיעינית נגד מוסלמים.

המשטרה מפעילה צוותים של סוכנים חשאיים בשכונות של מיעוטים מוסלמיים כחלק מתכנית לשרטוט "מפה אנושית" של ניו-יורק, לדברי גורמים רשמיים שמעורבים ישירות בתכנית. הסוכנים האלה מנטרים את הפעילויות היום-יומיות בחנויות ספרים, בארים, בתי-קפה ומועדוני לילה. המשטרה אף מפעילה משתפי פעולה, שמכונים "תולעי מסגדים", לניטור הדרשות שנושאים האימאמים המקומיים, גם כאשר אין שם סימן שבמסגדים מתבצעת פעילות בלתי חוקית. (על פי החוק, חשד סביר לביצוע עבירה או תכנונה הוא תנאי לייזום חקירה).

כאמור, רבות מהפעילויות המודיעיניות האלה מיושמות בסיוע של סי.איי.איי. סוכנות הביון מתוארת בתחקיר כגורם מכריע בהפיכתה של יחידת המודיעין של משטרת ניו-יורק לשירות ביטחון פנימי. לפני פיגועי 11 בספטמבר, שימשה היחידה בעיקר לליווי אישים זרים. סוכן בכיר ותיק של סי.איי.איי., דיוויד כהן, היה הקטליזטור של השינוי.

לכהן היתה קריירה מטאורית בסוכנות הביון, מדווחת א.פ. הוא היה ראש החטיבה המבצעית וראש החטיבה האנליטית שלה. הוא מתואר כדמות מעוררת מחלוקת במידה יוצאת דופן, אדם בעל לשון חדה ובעל ביטחון עילאי ביכולותיו שלו, תכונות שהוציאו לו שם של שחצן. כהונתו כראש חטיבת המבצעים של סי.איי.איי. עוררה מחלוקת כה רבה עד ש"ניו יורק טיימס" קרא להדחתו במאמר מערכת ב-1997.

כהן החל לעבוד במשטרת ניו-יורק בינואר 2002, כשהרמצים עדיין בערו מתחת לעייי החרבות של המגדלים התאומים. לא היה לו שום ניסיון משטרתי, אך משטרת ניו-יורק לא חיפשה שוטר נוסף. "אחרי פיגועי 11 בספטמבר, היינו זקוקים למישהו שבאמת יודע כיצד ללקט מידע מודיעיני", אמר לא.פ. ג'ון קאטר, קצין משטרה לשעבר, ששירת כאחד מפקודיו של כהן.

כהן שכנע את נציב משטרת ניו-יורק, ריימונד קלי, שמתקפת הטרור על ניו-יורק מוכיחה שהמשטרה המקומית אינה יכולה לסמוך על הממשל הפדרלי למניעת פיגועים. "אם משהו קורה בניו-יורק, זו אשמתכם", אמר כהן לצוותו עם תחילת עבודתו שם. במילים אחרות: כהן רצה, והצליח, להקים גרסה ניו-יורקית מקומית של סי.איי.איי.

לפי התחקיר, ביקש כהן מעמיתיו לשעבר בסוכנות להשאיל למשטרת ניו-יורק סוכן שייסיע לו בבניית המערך המודיעיני של המשטרה. ראש הסי.איי.איי. דאז, ג'ורג' טנט, נענה בחיוב. הסוכן שנבחר החל לעבוד במשטרת ניו-יורק, אך הוסיף לקבל משכורת מסי.איי.איי. זו היתה הפעם הראשונה שנעשה הסדר כזה ובכירים בסי.איי.איי החלו לתמוה האם הסוכנות אינה מפרה את החוק שאוסר עליה לרגל בתוך ארה"ב.

החידוש הגדול שהכניס כהן היה שכלול שיטות החדירה של הסוכנים המשטרתיים לקהילות המיעוטים המוסלמיים ברחבי הכרך. בעיקרו של דבר, הוא אימץ את שיטת המסתערבים, שפיתחה ישראל בשטחים הפלסטיניים: אנשי שב"כ או יחידות צבאיות שהסוו עצמם כערבים ונטמעו בקרב יעדיהם המודיעיניים.

אחד המכשולים הגדולים של סי.איי.איי בליקוט מידע אנושי במדינות זרות היתה העובדה שרוב הסוכנים היו לבנים, עם מאפייני התנהגות אמריקנית, והם לא הצליחו להיטמע בקהילות המטרה. במשטרת ניו-יורק, לעומת זאת, מועסקים אנשים מכל העדות. כהן התאים את המוצא האתני של הסוכנים החשאיים לקהילות היעד שלהם: שוטרים ממוצא פקיסטני נשלחים לרגל בקהילות של יוצאי פקיסטאן; שוטרים ממוצא פלסטיני נטמעים בקהילות פלסטיניות וכו'. הם מבלים במועדוני נרגילות, בתי-קפה ומקומות מפגש אחרים, מצותתים ומעבירים הלאה.

קיומה של יחידת הסוכנים המוטמעים האלה נחשף בראשונה בתחקיר של א.פ. הם מכונים ה"מגרפים" (מלשון מגרפה). כהן אומר, כפי שמצטטים אותו אנשיו, שתפקידם המגרפים הוא "לגרף את הרמצים כדי לחשוף גחלים לוהטות". גחלת לוהטת יכול להיות סלון יופי, שמוכר חומרים כימיים שעלולים לשמש בהרכבת פצצות, או האוואלה, משרדים של מוסלמים שמשמשים להעברות כספים למדינות זרות עם מינימום של מסמכים.

"המטרה: למפות את התוואי האנושי של ניו-יורק"

המגרפים מבקרים בבתי-קפה עם שירותי אינטרנט ובודקים את דפוסי הדפדוף של משתמשים קודמים. האם הם ביקרו באתרים מוסלמיים? חנויות ספרים אתניות הן מטרה אחרת. אפשר לרחרח שם מי קונה ספרים "רדיקליים" ולתחקר את בעל החנות מי הלקוח. במסעדות מזרחיות אפשר לזהות סועדים שמריעים בשמחה כשבטלוויזיה מדווחים על נפילת חייליים אמריקניים באפגניסטאן. אפילו דוכני נקניקיות ברחבי העיר, שרבים ממפעיליהם הם מוסלמים, משמשים מטרה מודיעינית.

יחידת המגרפים אפילו פנתה למינהלת המוניות של עיריית ניו-יורק בבקשה לקבל דיווח על כל נהגי המוניות ממוצא פקיסטני בעיר, כדי לאתר את אלה שקיבלו את הרשיונות שלהם במרמה. הכוונה היתה ללחוץ עליהם לשתף פעולה עם המשטרה.

"המטרה היא למפות את התוואי האנושי של ניו-יורק", אמר לא.פ. מקור משטרתי. קצין משטרה לשעבר ציין שהתכנית מושתתת בחלקה על מתכונת הפעולה של ישראל בגדה המערבית.

פרופיילינג, כלומר החשדת אנשים רק בגלל מוצאם או מראם, הוא מילה גסה בארה"ב. פרופיילנג אסור על פי חוק. מרדכי ציקנסקי, לשעבר קצין מודיעין במשטרת ניו-יורק, אמר לא.פ.: "לא מדובר בפרופיילינג. מדובר בהליכה למקום שבו עלולה לצוץ בעיה. תודה לאל שיש לנו היכולת הזו. יש לנו את יכולות השפות הזרות ושוטרים ממוצאים שונים. זה הנשק הסודי שלנו".

דובר משטרת ניו-יורק, פול בראון, מכחיש קיומה של "יחידה דמוגרפית". הוא טוען שבמשטרת ניו-יורק פועלת "יחידה להערכה אזורית" שבודקת מקומות שעלולים למשוך טרוריסטים. לדבריו, סוכנים חשאיים יצאו לשטח רק אם התקבל מידע מוקדם שמצדיק פעולה כזו.

"משטרת ניו-יורק עושה כל מה שביכולתה כדי להבטיח שפיגוע במתכונת פיגועי 11 בספטמבר לא יתרחש ושניו-יורקים חפים מפשע לא ייהרגו ע"י טרוריסטים. אנחנו לא צריכים להתנצל", אמר הדובר.

בכל זאת, במשטרת ניו-ייורק חוששים מתביעות של ארגונים למען זכויות האדם. אנשי משטרה לשעבר אמרו לא.פ. שהמשטרה נוהגת לגרוס דרך קבע מסמכים שעוסקים ביחידת המגרפים.