כך הפסידו החוסכים לפנסיה

יותר מ-3 שנים חלפו מאז יצאו לדרך הרפורמות החשובות - "מהפכת הניוד" ו"תיקון 3" בחיסכון הפנסיוני. בלב הרפורמות האלה עמדו ביטול האפשרות למשיכת סכום הוני חד-פעמי מקופת-הגמל והפיכתה למוצר המשלם קצבה חודשית, בדומה לקרן פנסיה. בנוסף, מהפכת הניוד אפשרה לחוסכים להעביר כספים ממוצר אחד לאחר, ללא אובדן זכויות שצברו בעבר.

מאחורי מהפכה רגולטורית זו עמדו שני יעדים: האחד, עידוד הציבור לחסוך לגיל פרישה לשם השגת קצבה חודשית למשך כל חיי החוסך. השני, עידוד התחרות בין מוצרים שונים בשוק החיסכון הפנסיוני, באופן שיפעל לטובת החוסך.

שלוש שנים אחרי, והאוצר עדיין רחוק מיישום מטרתו ליצירת תחרות אמיתית בשוק החיסכון הפנסיוני. השוק ריכוזי מאי פעם, והצרכן שבוי בידי מספר מצומצם של שחקנים. כלומר, הצרכן-החוסך הפסיד פעמיים: מצא אחד, אבדה לו יכולת הבחירה בין מוצרים פנסיוניים בעלי מאפיינים שונים. ומצד שני, האוצר לא יישם את כוונתו ליצור שוויון מלא בין המוצרים, כדי לאפשר תחרות אמיתית ביניהם.

כדי להבין מה השתבש, נחזור לנקודת המוצא: משרד האוצר ביקש ליצור תחלופה בין שלושה מוצרים פנסיוניים. מוצרים תחליפיים, כפי שלמדנו בכלכלה, הם מוצרים היכולים לספק אותו צורך מבחינת הצרכן, ויכולים לשמש כתחליף האחד של השני.

האם החזון הזה התממש? ממש לא. תחלופה אמיתית בין המוצרים לא נוצרה. האוצר יצר שוויון בין המוצרים רק בחלק מהפרמטרים: ייעוד הכספים בשלושת המוצרים הוא קצבה לאחר גיל הפרישה, ובהטבות המס הנובעות מהפקדות לשלושת המוצרים הפנסיוניים, נערכה השוואה. אך בכך לא די. לקרנות פנסיה מונפקות אג"ח מיועדות בערבות מדינה (על 30% מהכספים). בקרנות פנסיה מבטחים את החוסכים בביטוח אובדן כושר עבודה ולמקרה מוות, תוך הבטחת תשלומים לשאירים. לעומת זאת, לקופת-גמל אין הנפקת אג"ח מיועדות זה יותר מ-20 שנה. בקופת-גמל לא ניתן, עקב איסורים רגולטוריים, לבטח את החוסכים בביטוח אובדן כושר עבודה ושאירים.

וזה לא הכול: בביטוחי מנהלים, המקדמים להמרת החיסכון הצבור לקצבה חודשית, מובטחים - דבר שהחוק מונע מקופות-הגמל להציע. משיכת כספים מקרן פנסיה ומביטוח מנהלים אפשרית בדרך של קצבה חודשית, אך מקופת-גמל לא ניתן למשוך כספים, אפילו לא בדרך של קצבה, אלא יש להעבירם לקרן פנסיה, וממנה למשוך כספים לקצבה.

כלומר, היעד ליצור תחלופה מלאה בין המוצרים לא הושג, ולא נראה כי יושג בטווח הנראה לעין.

אם משרד האוצר רוצה ליצור השוואה מלאה בין המוצרים הפנסיוניים השונים, כדי שלחוסך יהיו אלטרנטיבות אמיתיות, עליו לאפשר לקופות-הגמל להיות מוצר תחליפי מלא: להנפיק אג"ח מיועדות עבורן, לאפשר הבטחת מקדם כפי שמבטיחים ביטוחי המנהלים, ולאפשר משיכה קצבתית מקופת-הגמל (ללא התניה של העברת הכספים לקרן פנסיה).

אם האוצר אינו מסוגל לעשות זאת, כפי שלא הצליח בשלוש השנים שחלפו מאז תיקון 3 ומהפכת הניוד - עליו להודות בכך, ולאפשר התפתחות שוק משלים. כלומר, להחזיר ולאפשר לקופות-הגמל להיות מוצר משלים לקרן פנסיה ולביטוח מנהלים, מוצר המבטיח לחוסך קבלת סכומים חד-פעמיים, הוניים, בתום תקופת החיסכון, וקיומו ראוי ואף נדרש לצד מוצרים אחרים שיבטיחו חיסכון קצבתי.

שתי האופציות - שוק של מוצרים תחליפיים ושוק של מוצרים משלימים - טובות לאין ערוך מהמצב הנוכחי, שבו המוצר "קופת-גמל", שמנהל מאות מיליארדי שקלים, הפך לכמעט לא-רלבנטי למפקידים חדשים, ושבו כ-80% מכלל הכספים בקרנות הפנסיה מופקדים בשלוש קרנות פנסיה.

הכותב הוא מנכ"ל מיטב גמל ופנסיה.