מנהיגי המחאה - כך תשמרו על המומנטום בתנאים שנוצרו

דפני ליף, סתיו שפיר וחבריהן להנהגת המחאה העממית למדו בשבוע האחרון שיעור חשוב על ממד הזמן. שיעור שכל מנכ"ל, יזם או איש עסקים מכירים היטב מהשטח: קל לפצוח במיזם חדש ולהפוך למותג - מאוד לא פשוט לתחזק אותו.

אמנם צריך להסיר את הכובע בפני הצעירים הללו, שעשו מהלכים טקטיים נבונים בניהול המאבק - כמו יירוט חברי כנסת וגופים אינטרסנטיים שניסו לתפוס טרמפ על המאבק האידאליסטי שלהם, לא התלהמו, לא תקפו מגזרים, לא התבדלו והצליחו ליצור קונצנזוס רחב באוכלוסייה - אבל חרף מיעוט הטעויות שעשו מנהיגי המחאה, לזמן יש את הדינמיקה שלו.

תחת מתקפת הטילים בדרום ("שקט, יורים"), הפיגועים, אירועי ספטמבר הצפויים וסקנדלים מתוקשרים כמו פרשת מרגול - קיימת סכנה שהדי המחאה יתעמעמו ויחזירו בהדרגה את אלפי התומכים מהאוהלים והרחובות אל האדישות בכורסת הסלון.

והנה ההוכחה: אותה דפני ליף, אהודת התקשורת ודעת הקהל עד לפני ימים ספורים, חוטפת היום ריקושטים על קריאתה לטרכטנברג להתפטר, כשיש מי שמפרש היום את קריאתה זו כמהלך נלעג ונואש להחזיר את זרקורי התקשורת למחאה שהחלה לקבל פחות ופחות סיקור.

ניצה ברטור-ששון, מנכ"ל תפן אסטרטגיה; ליאור רוטברט, מנכ"ל ספוט אסטרטגיה תקשורתית; ואודי נחשון, יועץ אסטרטגי - ממפים עבור הנהגת המאבק החברתי מספר כלים מעולם הניהול העסקי, שיעזרו להם בתנאים החדשים שנוצרו לשמר את המומנטום של המחאה ולתרגם את ההצלחה הראשונית שלהם לשינוי אמיתי בשטח.

1. הציפו את הבעיה גם דרך האירועים הביטחוניים

"התגייסות לתמיכה בנפגעי הביטחון בדרום תוכיח שמובילי המחאה מחוברים באמת לחברה, ולא רק מדברים בתל-אביב ברמת הסיסמאות"

רוטברט: "הצלחתו של כל שינוי, לרבות המאבק החברתי הזה, תלויה באקלים התקשורתי. היום, לנוכח נפילת הרקטות, אסור למנהיגי המחאה להתקפל מול הקריאות מצד הממסד להתאחד אל מול הבעיה הביטחונית.

"המהלך הנבון מבחינתם יהיה להתחבר דווקא למה שקורה בזירה הביטחונית, להתגייס לתמיכה בנפגעי הביטחון בדרום הארץ, ולא לאפשר את ההפרדה בין 'סוגיות ביטחון' ל'סוגיות חברה'. להפך - עליהם להציף את הבעיה החברתית דרך האירועים הביטחוניים".

- כיצד?

"במאבק הזה פעילים אנשי תיאטרון, סטודנטים, פסיכולוגים ואנשים מוכשרים אחרים מסלתה ושמנה של החברה, שיכולים להגיע עכשיו לדרום, לשטח, ולהראות שהם מחוברים דרך סיוע לקשישים, עבודה עם ילדים במקלטים, תמיכה פסיכולוגית לתושבים בחרדה וכיוצא בזה.

"דרך כזו תדגים את הערבות ההדדית ואת הסולידריות, כפי שהן באות לידי מימוש בשטח, ותיזקף לזכותם בעתיד. זה מלמד עליהם שהם מחוברים באמת לחברה ולא רק מדברים בתל-אביב ברמת הסיסמאות.

"בבסיסו, גל האירועים הביטחוניים פועל לרעתם, אך אם הם יידעו לרכוב עליו בתבונה ולהיבנות ממנו, הם יצליחו לשמר את המומנטום".

2. חגגו גם את הניצחונות הקטנים

"חלק ניכר מהמטרות של מובילי המחאה הינן ארוכות-טווח, לכן - כדי לשמר את המומנטום - חשוב לציין גם את ההצלחות הקטנות, שמדגישות את ההתקדמות"

ברטור-ששון: "כשרוצים לעשות שינוי בעולם העסקי, אחד הכלים המומלצים למנהיג הוא לתקשר את הניצחונות הקטנים על הדרך. חלק מניהול השינוי מונח בפרסום ובתקשור ההישגים, גם אם מדובר בהישגים מינוריים.

"בדרך זו המנהל-מנהיג מרוויח את אמון האנשים. כשמתרחש אירוע בכיוון החיובי והוא מתוקשר, תהיה זו עבור ההולכים אחריו מעין הוכחה לצדקת הדרך והוכחה כי מי שהולך לפני המחנה הוא אדם פרגמטי.

"חלק ניכר מהמטרות של אנשי המחאה הינן ארוכות-טווח, וכדי לשמר מומנטום גם הצלחה קטנה מדגישה שיש התקדמות וקו מגמה נכון. לפיכך, על מנהיגי המחאה לנסות לייצר הצלחות קטנות שיתנו הרגשה של מעשיות".

3. הגבירו את השקיפות של קבלת ההחלטות

"שקיפות לגבי סוגיות סבוכות שבהן התחבטו מובילי המחאה לפני קבלת ההחלטות, נותנת לציבור תחושה שהוא שותף מלא לקבלתן"

נחשון: "מנהיגי המחאה עושים שימוש במדיה המסורתית והחברתית כדי לעדכן על אירועים צפויים ולהעביר מסרים. זה לא מספיק. דרך אותה פלטפורמה ממש הם יכולים להגביר את השקיפות ולייצר עבור הציבור דוחות שוטפים, ממש כמו חברות ציבוריות.

"מהלך כזה נותן תחושה שהציבור שותף לקבלת ההחלטות. אפשר לקחת דוגמה עסקית מעולם אחר: בנק ישראל מפרסם אחת לחודש - ביום שאחרי ההחלטה אם להעלות את הריבית, להוריד אותה או להותירה על כנה - פרוטוקול של הדיון, המפרט מה היו השיקולים בעד ונגד. למובילי המחאה כדאי מאוד לחקות פרסום מהסוג הזה ולהעלות למדיה החברתית או לאתר המחאה דילמות לגבי סוגיות סבוכות שבהן התחבטו לפני קבלת החלטות (באותם גבולות שלא מזיקים לאסטרטגיה שלהם או מדליפים מידע למחנה השני)".

- מה הסיבה?

"עד היום הם הרוויחו ציבור של מאות אלפים שהלך איתם. המטרה שלהם היום היא לשמר את הציבור הזה איתם ולתת לו הרגשה של שייכות למאבק. הם לא יכולים לעבור ממחאה בסגנון של 'כיכר העיר' למחאה בסגנון חשאי יותר, כיוון שאז - בשל היעדר השקיפות - הם יאבדו בדרך חלק מהציבור.

"כך הם גם מראים שהם פועלים בידיים נקיות ובצורה טהורה, ומוודאים שהם לא ייתפסו בהמשך כמסואבים או כנגועים בחשאיות. מעבר לכך, עצם ההוצאה של הדיונים, ההתלבטויות וההתחבטויות על דילמות שעלו החוצה, תזמין אליהם את חוכמת ההמונים: רעיונות חדשים יצירתיים מהציבור".

4. השתמשו ביועצים בזהירות

"דמות מנוסה, שבעבר הייתה קשורה גם לגורמים פוליטיים, עלולה 'ללכלך' את הנאיביות הנתפסת של המוחים"

רוטברט: "מנכ"לים בעולם העסקי שמבקשים לעשות שינוי משתמשים בשירותי יועצים כדי ליהנות מהניסיון שהם אספו במגוון חברות אחרות, אם כי הרבה פעמים יועצים עלולים להצטייר כדומיננטיים מדי בתהליך. זה נכון גם במקרה שלפנינו: יועצים חיצוניים עלולים לנגוס בתום של המאבק. עצם העובדה שיש שם דמות מנוסה שבעבר הייתה קשורה גם לגורמים פוליטיים עלולה 'ללכלך' את הנאיביות הנתפסת של המוחים ולצייר אותם כ'באים בידיים לא נקיות'.

"עם זאת, דווקא היום המוחים זקוקים היום ליועצים עם ניסיון במאבקים כאלה, כיוון שלאנשי האוצר והממסד יש הרבה יותר ניסיון במאבקים, במניפולציות ובתרגילים (למשל, למשוך את הזמן או לא להגיע להסכמות מידיות) להתשת הצד השני. מארגני המחאה חייבים היו לצייד את עצמם בגורם שכבר השתפשף בתרגילים כאלה, מישהו שידע לחשוב על התרחישים של המחנה השני וידע לתת קונטרה. הדוגמה הקלאסית היא מחאת הרופאים, שנמשכה למעלה מארבעה חודשים. לפחות בחודשים הראשונים הרופאים לא לקחו יועצים ועצם הסחבת הייתה סוג של כישלון".

"שגיאות טקטיות נקודתיות מוכיחות את הצורך ביועצים מדיסציפלינות שונות. אל תישענו רק על כלכלנים חברתיים"

נחשון: "זו הייתה החלטה נבונה ועניינית של מארגני המחאה, להציב קבוצת מומחים אלטרנטיביים לקבוצה בראשות פרופ' טרכטנברג, שתגיש ניירות עבודה והצעות. מהלך זה ניטרל את כל הביקורות על כך שהמאבק מובל על-ידי קבוצת צעירים חסרי ניסיון והחזיר את העימות בין המוחים לבין הממשלה לפסים יותר מעשיים ולדיון על השינויים הנחוצים.

"הדינמיקה שנוצרה היום (אובדן גובה תקשורתי ושגיאות טקטיות נקודתיות) מחייבת גיוון ביועצים מדיסציפלינות שונות. לא להישען רק על כלכלנים חברתיים, אלא להיעזר בייעוץ אסטרטגי שיסייע להם להימנע מלהיכנס לפינות שגויות (כמו הקריאה לפרופ' טרכטנברג להתפטר), יסייע להם לשמר את ההישגים שהושגו, ובעיקר יסייע להם להתמודד עם תרחישים חדשים אחרים או עם מהלכים של הצד השני שעשויים להוריד את הנושא מסדר היום הציבורי".

5. צרו עבודת צוות סינרגטית

"מכיוון שאין פה ארגון מגובש ומסודר, על מובילי המחאה להגדיר את הערך המוסף של כל אחד מהם ולהתחיל לעבוד כצוות"

ברטור-ששון: "בעולם הארגוני-עסקי מדברים על כך שעבודת צוות טובה מייצרת מצב סינרגטי של 'אחד ועוד אחד שווה שלוש'. בעולם העסקי ההגדרה של החזקות, היכולות והתפקידים של כל אחד מחברי צוות חדה, בהירה ופשוטה יותר, ונגזרת מהטייטל של נושא המשרה - סמנכ"ל כספים עוסק בפיננסים, סמנכ"ל שיווק עוסק בשיווק ובפרסום וכו'.

"בניהול מחאה חברתית, הרעיון של עבודת צוות הרבה יותר מורכב. מכיוון שמובילי המחאה הם עדיין לא ארגון מגובש ומסודר - עליהם לשבת ולהגדיר לכל אחד מהם את הערך המוסף שלו, את חזקותיו ואת יכולותיו הייחודיות. כמו בזירה העסקית, גם כאן - ככל שעבודת הצוות יותר מובנית ומוגדרת בחדות, כך יהיה קל יותר לצוות להתקדם בהשגת מטרותיו".

6. שימרו על האקלים שמעודד את היצירתיות

"גם אם עוצמת מחאת האוהלים תיחלש, חשוב להמשיך לשמור עליה כי 'סביבה ארגונית' ייחודית זו - הרחוב - יוצרת את החדשנות של המחאה"

נחשון: "חדשנות היא אחת התכונות ההכרחיות ליזם שרוצה להקים עסק חדש או למנכ"ל שרוצה לשמור על שרידות עסקית. בעולם של תחרות גוברת, דריכה במקום פירושה נסיגה. לכן, פירמות עסקיות מצליחות מעודדות את ערכי החדשנות והיצירתיות בקרב עובדיהן, מתוך כוונה שיישום רעיון חדשני, פיתוח מוצר או שירות חדש ייצור יתרון על פני התחרות.

"במחאה החברתית השכילו המנהיגים ליצר 'סביבה ארגונית' שמסייעת ליצירת חדשנות: האוהל ברחוב. למה הכוונה? אחת הבעיות שאיתן מתמודד העולם העסקי הוא הקושי ללמד את חברי הארגון חדשנות, מכיוון שההנחה הרווחת היא שיצירתיות היא תכונה מולדת. אחד הפתרונות לבעיה הזו הוא יצירת סביבה ארגונית מאפשרת, שתסייע ליצירת רעיונות חדשניים. הדוגמה המובהקת היא גוגל, שמאפשרת לעובדים לקחת פסק זמן מהמשימות היומיומיות לטובת פעילות אחרת בתקווה שהיא תוביל להנבטת רעיון חדשני ולחיבור בין עולמות תוכן.

"הסביבה הארגונית הייחודית שבה נוצרת החדשנות במחאה החברתית היא הרחוב (ולא הפייסבוק כפי שסוברים בטעות). המוחים הצליחו ליצור במאהלים ברחוב סביבה מיוחדת שמפרה רעיונות חדשים, ולא בטוח אם הם היו מגיעים לתוצאות האלו לו הקשר ביניהם היה אינטרנטי בלבד.

"היופי בשיח הזה הוא, שהוא מייצר סיעור מוחות ומחולל רעיונות מהשטח - לאו דווקא ממומחים מלומדים בעלי שם. זה דומה לארגונים עסקיים שמפעילים פורומים של חדשנות המורכב מעובדים בכל הדרגות כולל הזוטרים ביותר, שמתכנסים וזורקים רעיונות איך אפשר לשפר תהליכים ולייעל את העסק. כמו שרעיון חדשני יכול להגיע מפועל ברצפת הייצור או מהטלר הזוטר בסניף הבנק, כך הוא יכול לצוץ מסטודנט שיושב חודש באוהל ולאו דווקא מפרופסור באוניברסיטה.

"כהמלצה להמשך, חשוב מאוד להמשיך לשמור על הקשר הפיזי של אנשים בשטח, גם אם עוצמת המאהלים תיחלש כדי להמשיך לייצר חדשנות ורעיונות חדשים שיפתיעו את המחנה השני וישאירו אותו דרוך.

"עוד משהו: החדשנות במחאה החברתית הנוכחית מחוברת חזק לעידן הדיגיטלי שעושה שינוי פרדיגמות בכל הנוגע לסמכות, מומחיות וידע. בלוגר מקצוען יכול להיות לעתים מקור סמכות אמין יותר מעיתונאי; טכנאי שסייע למאות משתתפים בפורום אינטרנטי לפתור בעיות טכניות, יכול להפוך למקור סמכות נחשב יותר מצוות מהנדסים של חברה גדולה. למנהיגי המחאה כדאי להמשיך ולרתום את הכלים הדיגיטליים החדשניים כדי לבנות לעצמם נכסים אינטרנטיים של מיתוג, סמכות וידע. מהלכים כאלה יסייעו להם לשכנע את הציבור כי המומחיות של פקידי האוצר או של הצוות בראשות פרופ' טרכטנברג אינה עולה על כל מומחה אחר".