רשימת הספרים המיוחצנת של ברק אובמה מלמדת עליו דבר או שניים

האמריקאים אוהבים את חופשת הקיץ שלהם ולא פחות מכך הם אוהבים להתבונן בתמונות חופשות הקיץ של הנשיאים שלהם. בין תמונות הנשיא ברק אובמה על החוף בהוואי, דרך תמונות הנשיא ג'ורג' בוש חוטב עצים בחוותו בטקסס ואפילו עד הימים הרחוקים שבהם פורסמו תמונות הזוג קנדי על היאכטה שלהם מפליגים בחופי רוד איינלד.

אובמה עצמו דווקא מעדיף שתמונות החופשה שלו לא יהיו מחוף הים, אלא כשהוא בלבוש בלתי פורמלי, צועד החוצה מחנות ספרים באי מרתה'ס ויניארד ובידו שקית חומה ובה ספרים.

עם התמונה הקיצית של הנשיא אחרי ביקור בחנות ספרים מקומית באי הגיעה גם הודעה לעיתונות מלוטשת ובה פירוט רשימת הקריאה הנשיאותית לחופשת הקיץ הנוכחית. כמו מדי שנה וכמו אצל הנשיאים הקודמים, הבית הלבן מפרסם את רשימת הספרים - ולא רק כדי להשיב לסקרנותם של האמריקאים, אלא גם כדי להעביר את המסרים המתאימים בנוגע לטעמו הספרותי של האזרח מספר 1. לא מדובר, חס וחלילה, במשהו חתרני, אלא ההפך: הנה זהו טעמו המשובח של אובמה, חובב ספרי מתח ועלילה וסופרים עטורי תהילה.

רשימת הספרים שקורא פוליטיקאי היא המקבילה החנונית להודעות יחסי ציבור על הטעם בבגדים, מוזיקה או מקומות בילוי של סלברטיאים עממיים. זהו חומר שיווקי מן המעלה הראשונה, נושא מצוין לשיחות סלון, ואשנב קטן שמאפשר הצצה למוחו של הנשיא ולתכנים שבהם הוא (לכאורה) ממלא את עולמו.

לא שיש מישהו שבאמת מאמין שהנשיא אובמה מסוגל בכמה ימי חופשה לקרוא 2,500 עמודים (הוא הביא עימו חמישה ספרים לחופשה, כשכל אחד מהם נע סביב ה-500 עמודים) במקביל לקריאת דוחות מודיעיניים יומיים, קבלת תדרוכים על המצב בלוב, בסוריה ועדכוני רעידות אדמה בחוף המזרחי של ארה"ב ועוד כהנה פעילויות שוטפות בלוח הזמנים הנשיאותי.

לצד הפקפוק בעובדה שהנשיא יספיק לקרוא את הספרים שלקח, קיימת עובדה אחרת יותר ודאית: הספרים שברשימה הנשיאותית יזכו לקפיצה משמעותית במכירותיהם בשבועות הקרובים.

הנה ב-2009, כשאובמה לקח לחופשה את "הדרך הביתה" של ג'ורג' פלקנוס, מותחן פשע שמתרחש בעיר וושינגטון די.סי. הספר זינק בדירוג הספרים הנמכרים ביותר באתר אמזון ממקום 33,349 למקום 328 תוך כמה ימים. וכבר עתה, טרילוגיית ספרי המתח של דניאל וודרל - The Bayou Trilogy (ובתרגום "טרילוגיית מוצא-הנהר", על שם אזור דמיוני בלואיזיאנה) זינקה ממקום 17,005 במכירות באמזון למקום 308, גם כן תוך כמה ימים. הנשיא ג'ורג' בוש הקפיץ את מכירות ספרם של נתן שרנסקי ורון דרמר (האחרון משרת כיום כיועצו המדיני בכיר של נתניהו) "טיעון עבור דמוקרטיה" כאשר סיפר בראיונות לתקשורת שזהו אחד הספרים החשובים ביותר שקרא.

בכלל בוש, שסבל מתדמית לא אינטלקטואלית במיוחד, נהג לקחת לחופשות ביוגרפיות וספרים היסטוריים ואף התרברב על מעין תחרות קריאה שהוא ערך עם יועצו הבכיר, קארל רוב, בנוגע למי מספיק לקרוא יותר ספרים בשנה.

מחכה לבשורות

השנה ברשימתו של הנשיא אובמה מופיע ספר זר, שאינו אמריקאי. וזהו בהחלט חידוש כי הנשיא אובמה לא קרא בחופשותיו סיפורת מתורגמת עד היום (לפחות לא על פי יחסי הציבור של הבית הלבן) והחידוש הוא גם בצבע כחול-לבן. כפי שכבר דווח באמצעי התקשורת, אובמה לקח איתו את "אישה בורחת מבשורה" של דוד גרוסמן, שיצא במהדורה מתורגמת לאנגלית לפני כשנה. הבית הלבן לא פירט דבר בנוגע לטעמו הספציפי של הנשיא בקריאה על הסכסוך במזרח התיכון דרך ספר עלילתי, אך יש להניח, שאם לקח את הספר הזה איתו לחופשה, ידע שהוא עשוי להישאל על כך בעתיד והוא בהחלט יקרא את גרוסמן עד תום.

הספרים האחרים שבחר הנשיא לקחת איתו למרתה'ס ויניארד מעניינים גם הם:

"התבגרותו של רודין": פעיל פוליטית בדרום שיקגו

"התבגרותו של רודין" (Rodin's Debutante) של הסופר וורד ג'אסט הוא רומן על צעיר, שמגיע לחיות בחלקים הקשים של דרום שיקגו ומחליט להפוך לפעיל פוליטית. אם הנשיא אובמה עצמו לא היה הסופר של הביוגרפיה הפרטית ורבת המכר שלו, אפשר היה לחשוד שהוא מחפש חומר קריאה על עצמו. אגב, ג'אסט, הוא סופר פורה וגם עטור פרסים וספרו האחרון הוא הרומן ה-17, אחרי שורה של רבי מכר קודמים.

"חיתוך אבן": מאתיופיה לארה"ב

"חיתוך אבן" (Cutting for Stone) של אברהם ורגהיז הוא רומן ביכורים על תאומים שנולדו וגדלו באתיופיה, אך ננטשו על-ידי אביהם אחרי שאמם מתה בלידה. התאומים מתאהבים באותה האישה ודרכיהם מתפצלות כשאחד מהם מתגלגל לארה"ב ורק אחרי שנים, מתאחד שוב עם אביו ואחיו. הספר הזה, שיצא למדפים לפני יותר משנתיים, זכה לשבחים רבים והפך את ורגהיז, עד אז רק רופא, לסופר מפורסם.

"חמימותן של שמשות אחרות": ההגירה הגדולה של השחורים

"חמימותן של שמשות אחרות" - הספר היחיד שאינו עלילתי לחלוטין ומבוסס על מחקר היסטורי, הוא ספרה של הסופרת השחורה, זוכת פרס פוליצר, בת העיר וושינגטון די.סי. איזבל ויקינסון, שתיעדה את ההגירה הגדולה של כשישה מיליון שחורים, הגירה ששינתה את פניה ועריה של אמריקה במהלך המאה ה-20. ויקינסון ראיינה עשרות אנשים שעזבו את מדינות הדרום בשנים שבהן שלטו שם חוקי הפרדת הגזע (חוקי ג'ים קראו), בחיפושם אחר חיים טובים יותר בערי הכרך הגדולות של צפון אמריקה.

הספר של ויקינסון "חמימותן של שמשות אחרות" (The Warmth of other Suns) זכה לתשבוחות גדולות בארה"ב, ואובמה שההיסטוריה המשפחתית שלו כשחור אינה שזורה בדורות של העבדים בדרום ארה"ב, לא מפסיק להתעניין במורשת העבדים.