שפוך חמתך

"חמות וכלות - סרט מלחמה", ב' 21:00, ערוץ 2

הנה הוכחה שגברים הם לעיתים קרובות מדי תינוקות מגודלים. מערכת היחסים הטעונה שבין אמהות לכלותיהן, יותר משהיא משקפת "תביעת בעלות" על הבן-הבעל, משקפת את חוסר יכולתו של גבר לתפקד ללא אישה שתנהל את חייו. לפעמים אשתו היא העתק של אימו, לפעמים היא ההיפך הגמור ממנה, ובכל מקרה הבחירה בה מושפעת, כך יאמר כל פסיכולוג, ממערכת היחסים שיש לו עם אימו.

יש הטוענים שמדובר בשריד של אינסטינקט חייתי, שבמסגרתו מנסה הנקבה הבוגרת לדחוק את רגליה של "המתחרה" הצעירה מהטריטוריה שלה, אלא שבהנחה שמותר האדם מהבהמה, מה כל זה אומר על הזכר?

עינת ארליך נוגעת כאן בנושא שנדמה שאי אפשר לפספס איתו: מהסברים סוציו-ביולוגים, דרך פסיכולוגיה, סיפורים מהחיים, בדיחות ועוד - הכול נארג לתוך שעה של טלוויזיה שאולי לא מחדשת הרבה, אבל תגרום לצופים רבים לחפש את עצמם ואת סביבתם בתוך המראות הקשים שייראו על המסך.

קתרינה הגדולה

"אסון קתרין והמשמר הלאומי", ב' 23:50, ערוץ ההיסטוריה

חתיכת מסיבה זימנה לה ההוריקן "קתרינה" ליום ההולדת השישי שלה! בעוד "החברה איירין" מאיימת על ניו-יורק וגובה מחיר בנפש, אפשר להיזכר בצער בכך שהמחיר עלול להיות גבוה בהרבה כאשר לא מתכוננים מראש לאסון.

ב-29 באוגוסט 2005, פגעה "קתרינה" בניו-אורלינס. הסכרים שהיו אמורים להגן על העיר מפני שטפונות, קרסו בזה אחר זה והתוצאה היא אחד האסונות הגדולים שפקדו את ארצות הברית בכל שנות קיומה. יותר מ-1,800 הרוגים נמנו בתום הסופה, מאות אלפים נותרו ללא קורת גג והנזק הכספי מוערך בעשרות מיליארדי דולרים.

כרגיל בתוך קטסטרופות שכאלה צצים מעשי גבורה מרגשים. התוכנית הזאת מביאה את סיפורם של חיילי המשמר הלאומי שגויסו כדי לסייע לעיר המוכה. ההערכה היא כי חייהם של יותר מ-1,000 בני אדם ניצלו בזכות תושייתם של חיילי המשמר הלאומי, שחלקם, בוגרי המלחמה בעיראק, גילו שאפילו המראות הקשים מהחזית, לא משתווים לאלו שנגלו להם בחזית הסופה.

מה שמעניין בסיפור הזה הוא ההפרדה שעושים האמריקנים בין ההוקרה לגבורת הלוחמים, לבין הביקורת הקשה על הפקידים והמחאה החברתית שצצה בעקבותיה, ויש הטוענים שהשפיעה על בחירתו של ברק אובמה לנשיאות. לנו, הישראלים, זה מוכר משורה של כישלונות מערכתיים שהצמיחו מעשי גבורה של יחידים ושל מסגרות - ממלחמת יום הכיפורים ועד לשריפה בכרמל.

חייך, אכלת אותה

"חניבעל", ב' 22:00, "יס 4"

הנה ההוכחה שקולנוע אינו חמין: לפעמים פשוט לא די בכל המרכיבים הנכונים בתוך סיר אחד. מה היה חסר לסרט הזה כדי להיות מוצלח? פרק ראשון זוכה אוסקר בדמות "שתיקת הכבשים"? יש! כוכב שדי בחיוכו המיסתורי כדי להקפיא את הדם בעורקי הצופה (אנתוני הופקינס)? יש! ואפילו במאי מוערך ומעוטר שהחליף במאי מצליח לא פחות (רידלי סקוט בנעלי ג'ונתן דמי) - היה גם היה.

ובכל זאת, אחרי שהורידו את הסיר מהפלטה, התברר שהתוצאה היא בינונית, במקרה הטוב.