ברננקי משותק

קוראיי הנאמנים, העוקבים אחר הפרשנויות ומפת המשבר המתעדכנת, יודעים כמה אני חרד לבאות. נאומו הריק מתוכן של יו"ר הפדרל ריזרב, בן ברננקי, בג'קסון הול ביום ו' הביא אותי לתובנה חדשה וחשובה: אבד הכוח המרסן האחרון מול הכוח הדלפציוני הגדול של המשבר המתגלגל.

מדוע החליט ברננקי לא להחליט?

בנאומו, אמר ברננקי כי אין בכוונתו להכריז על תוכנית הקלה כמותית או תוכנית תמריצים נוספת לפני הפגישה הבאה של הנהלת ה'פד' בספטמבר. ועכשיו, נשאלת השאלה, למה לדחות את ההחלטה לחודש הבא?

נבחן על כמה עובדות שאינן כלכליות גרידא:

1. הקונגרס, ובמיוחד החברים החדשים שנבחרו בו על כנפי אידיאולוגיית "מסיבת התה", מבקשים שקיפות מוחלטת, ובקרה רציפה על מעשי ה'פד'. שקיפות כזו יכולה למוטט ולרסק את ה'פד' לחלוטין בעקבות הצורך בדיסקרטיות הראויה, כאשר יש צורך במעשה הצלה של מוסדות פיננסיים חשובים.

2. המועמד לנשיאות, ריק פרי, כבר כינה את בן ברננקי "בוגד באומה" במידה והיה מיישם עוד תוכנית הרחבה כמותית.

3. שלושה נגידים אזוריים התנגדו להחלטה להכריז על ריבית אפסית לשנתיים, כפי שברננקי עשה בישיבת ה'פד' האחרונה. וזו לכשעצמה, אגב, מהווה הצהרה היסטורית של ממש.

4. חלק גדול מהמשבר הגיע בעקבות המצב באירופה, בה נמצא בנק מרכזי (ECB) אשר נמנע בכול הכוח מלבצע מדיניות הדפסה והזרמה, הדומה לזו של ה'פד' האמריקני.

תוסיפו לכך את קריאותיו הנואשות ונשנות של ה'פד' לקובעי המדיניות הפיסקלית (הנשיא, האוצר והקונגרס) להתחיל לבצע את חלקם בפתרון הבעיה ללא הועיל, ותקבלו את מה שראינו מברננקי: שיתוק מתוך שילוב של ייאוש וחוסר יכולת אמיתית לפעול.

להערכתי, האיזון בכוח הפוליטי הקיים היום בין הנשיא למחוקקים מונע כל תקווה של מעשים אמיתיים מכיוונם, ולכן, אם ה'פד' ימשיך לסרב לנסות ולהיות המושיע, גם הפעם, השוק יישאר לבדו להתמודד עם המשבר. זו הנקודה ממנה חרדתי, ואליה הגענו.

אזכיר שוב כי המשבר הוא בעיה של חוב (חדלות פירעון) ולא של נזילות: הניסיונות לפתור אותו כבעיה של נזילות, דהיינו על-ידי יצירת חוב נוסף כדי לכסות על החוב הקודם, כשהתקווה היא שהצמיחה העתידית תכסה על כל ההדפסות, היו ונשארו מופרכים.

ככל שעובר הזמן, למשבר הזה יש השפעות חברתיות בולטות ומחמירות. מה"אביב הערבי" ועד הביזה בלונדון וכלה באוהלים אצלנו. כמו כן, הכוחות הפוליטיים שאמורים היו להגן עלינו מפני החמרתו של אותו משבר הופכים לחלשים, הססניים ומתמודדים עם דעת קהל עוינת. זה בדיוק מה שקורה בימים אלו ל'פד' ומה שעומד על ה"בואו נמתין" של ברננקי ביום ו'.

לפניכם הגרף התוך יומי (15 דקות) של המסחר בחוזה העתידי של מדד S&P 500 ביום של הנאום:

 משה שלום סנופי

שימו לב שהתגובה הראשונה לנאומו חסר הבשורה של בן ברננקי הייתה נפילה חופשית של המדד לתחתיות שלא נראו כל השבוע (אזור ה-1,130 נקודות - 1 סגול). מיד לאחר מכן ראינו עלייה מדהימה של אותו מדד, וסגירה סביב הגבוה היומי (אזור ה-1,170 נקודות - 2 סגול).

כיצד ניתן להסביר זאת? רבים טוענים כי מדובר באפקט "קנה את השמועה מכור את העובדה", אבל אינני מסכים לכך. אמנם רבים חשבו שלא תהיה הכרזה על QE3, אבל כמעט כולם גם חשבו שנשמע על צעדים אחרים ואולי קטנים יותר. זו נשארה בינתיים תעלומה בעיני.

מה מראה הדולר?

ובמעבר חד, אני רוצה להצביע על נקודה טכנית מעניינת הקשורה יותר למקומותינו:

לפניכם שני גרפים יומיים של הדולר מול השקל ושל האירו-דולר העולמי (עד סיום המסחר של שבוע שעבר):

 משה שלום דולר

בולטת מייד לעין ביטול הקורלציה לה אנו רגילים בין שני הנכסים האלה. כידוע, לאירו משקל עצום בקביעת ערכו של הדולר אינדקס, הקובע את מצבו של הדולר בעולם, כלומר, כאשר האירו עולה, הדולר יורד ולהפך.

המשמעות מובנת מאליה: כאשר הדולר בעולם יורד, עלינו לראות מיד חולשה בשקל המקומי. עם זאת, למרות יציבותו ואף עלייתו הקטנה של האירו, ראינו דווקא התחזקות של הדולר אצלנו.

הדבר מרמז לנקודה שכבר הבעתי במדור זה בעבר: הדולר אצלנו אינו רק מדד לחוזקו של המטבע שלנו, אלא גם מהווה סקר יום-יומי של המשקיעים הזרים על הכלכלה שלנו. חיזוקו של השקל מביע אמון בכלכלה הישראלית והיחלשותו מרמזת על מבט שלילי עליה. לכן שינוי בקורלציה, כמו זה הנראה כאן, צריך להדליק כמה נורות אדומות אצל קובעי המדיניות אצלנו לגבי איך שאנחנו מתחילים להיראות מחוץ לגבולותינו.

משה שלום הינו אנליסט בכיר ב-FXCM (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות), ומרצה במכללת מגמות.

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.