השיחה הסתיימה

הרשתות הסלולריות בדור הבא יידרשו להתאים עצמן לעידן האינטרנט הנייד. המפעילים בישראל, כמו מפעילים רבים בעולם, נדרשים להתמודד עם דילמה לא פשוטה: תעבורת האינטרנט הסלולרי עומדת לגדול בקצב מהיר ביותר, אך ההכנסות יגדלו בשיעור מינורי. בשורה התחתונה מדובר על גידול משמעותי בהשקעות, שיוביל לשחיקה ברווח.

המצב הזה מציב בפני המפעילים שתי דרכי פעולה. הדרך הראשונה: הרחבות בצורה המקובלת והמסורתית - דהיינו תוספת של אתרים גדולים, על כל המשמעויות הכרוכות בכך (תוספת תדרים, השקעות נרחבות בתשתיות אזרחיות, והתמודדות קשה מול הציבור והרשויות המקומיות).

הדרך השנייה היא ליצור רשת שתורכב מאלפי תאים סלולריים קטנים שיכסו שטחים קטנים. האנטנות במודל הזה יהיו בגודל של ראוטר ביתי ויציעו הספק נמוך.

עוברים לתאים קטנים

בנייר עמדה שפרסמה באחרונה אלקטל-לוסנט, החברה מתארת את הבעיה באופן מעניין. לדברי צחי נעים, סמנכ"ל מכירות באלקטל-לוסנט ישראל, הפתרון מחייב שינוי ביחס לתצורת הרשתות.

* ניתן לקבוע שהרשתות לשיחות פינו את מקומן לרשתות של מידע?

נעים: "לא הייתי אומר משפט כזה, כי עדיין מרבית הכסף בא מהשיחות. כמות הדאטה האדירה שרצה ברשתות הסלולריות מעמיסה מאוד על הרשתות. למרות שהווייס הוא החלק הכי חשוב, הדאטה הוא החלק שגדל בשיעור המשמעותי ביותר עם השנים.

"הרשתות כיום אינן בנויות לכמויות דאטה בהיקפים שנחזים, אלא לשיחות. כיום השיחות תופסות נפח של 5%-10% מהתעבורה ברשת ו-85%-90% מהתעבורה היא תעבורת נתונים.

"בהכנסות זה הפוך, כמובן. רוב ההכנסות מגיעות מהשיחות. במילים אחרות, האופן שבו הרשתות נבנו והורחבו עד היום, זה משהו שאבד עליו הכלח. צריך לעבור למודל אחר".

* אנחנו באותה בעיה כפי שהיא באה לידי ביטוי בעולם, או שאצלנו מדובר בעוצמה נמוכה יותר?

"שלושת המפעילים הגדולים בישראל חווים בדיוק את אותה בעיה. אנחנו רואים מה קורה להם השנה מבחינת ההכנסות, אבל מצד שני התמהיל של המכשירים ברשת שלהם משתנה.

"הם מוכרים יותר סמארטפונים, והמגמה הולכת להחריף בשנים הבאות. הם מוכרים מודמים סלולריים וגם הרבה לפטופים. כל המכשירים האלה יצרכו המון דאטה. אבל אנחנו אומרים ש'אין לך תוספת הכנסה על הדאטה'. אתה לא מקבל מהדאטה עוד כסף בכל פעם שיש ביט נוסף.

"יש לך חבילת דאטה, ואתה מקבל עליה סכום קבוע. זה מציב בפני חברות הסלול דילמה: האם הן ייצטרכו ב-2012-2013 להוסיף עוד כמה מאות אתרים?

"הדרך האלטרנטיבית היא לבוא ולקנות עוד אתרי מקרו. בין השאר, להקים אתרים גדולים, לרכוש עוד תרנים ולהגדיל קיבולות במתגים. וזה מעלה להם את עלויות התחזוקה, מעלה להם את עלויות שכירת הקווים, כי הם צריכים יותר קווי תמסורת - גם השקעה ההונית וגם ההשקעות השוטפות גדלות, ומצד שני ההכנסות רק נשחקות".

* אז מה הפתרון?

"מעבר לתאים קטנים. תחזית הגידול של רשת סלולרית נורמלית בישראל לשנים הקרובות, מבחינת דאטה היא פי 30-40. פי 30 זה 3,000%. אנו מניחים שההכנסות לא יגדלו בגלל התחרות. מה החלופות? או ללכת לאיזו השקעה קפיטלית מסיבית עם אתרי מקרו, כמו שדיברנו באופציה הראשונה, או ללכת על שינוי, פרדיגמה חדשה.

"פה צריך התגייסות של כל מערכות הממשל. אתה צריך שגם משרד התקשורת ייתן אישורים לכל הדברים האלה, וגם שהמשרד להגנת הסביבה לא יעשה בעיות.

"צריך שכל הגופים האלה יתגייסו כדי לספק פתרון נכון מבחינת כולם; מבחינת המפעילים, וגם מבחינת הצרכנים. זה פתרון שבאמת יאפשר להוריד מחירים, לתת שירות טוב יותר וצריכת סוללה נמוכה יותר".

* יש להפריד בין האנטנות הקטנות לבית לאנטנות מטרו קטנות לאזורים אורבניים?

"צריך לשנות את השיח ולעבור לדבר על השיטה של תאים קטנים".

הכיוון הרצוי

* איך הגישה החדשה תתרום למפעילים?

"בעבודה שעשינו, לקחנו מפעיל ממוצע אירופי שקרוב מאוד למפעילים הישראלים, ובחנו אותו 5 שנים קדימה. מה הולך לקרות ברשת שלו - מ-2011 עד 2015, בעיקר בעולם תצרוכת הנתונים.

"כיום, בשיתוף עם מעבדות 'בל', אנחנו יודעים להעריך באיזה היקף תגדל תעבורת הרשת ומדובר על גידול של פי 30 בחמש שנים.

"הערכנו שלמפעיל הזה יש כיום רשת קיימת של דור שלישי, והוא צריך לשדרג אותה. השווינו את ההשקעה המסורתית שתידרש לאותו מפעיל לעומת מעבר לתאים קטנים כתוספת והרחבה, וראינו שההשקעה תהיה נמוכה בכ-50% מהחלופה הרגילה.

"אם אתה לוקח מפעיל ממוצע בישראל שכיום אומר 'אני הולך וממשיך בדרך הרגילה שלי עם מקרו וקונה אתרים, ומגדיל צינורות ומגדיל קיבולות והכל', הוא בחמש שנים ישקיע סכום מסוים, בעוד שהחלופה השנייה תעלה לו חצי בסופו של דבר זה משהו שחייב לקרות, כי זה סוג של אבולוציה, זה לא נייס טו האב".

* זה אומר שמבחינת החוק צריך להתייחס לתאים הסלולריים הקטנים כאל ראוטרים שיש לנו בבית. זו הגדרה אחרת לגמרי?

"אני מקווה שיעשו את זה ככה. בסך הכול אנחנו מדינה מתקדמת. אנשים מבינים. אני חושב שזה בדיוק הכיוון שצריך ללכת בו. הם צריכים להגדיר את זה כסוג של ראוטר. אין לזה שום משמעות. זה שהוא עובד על טכנולוגיית סלולרית ולא Wi-Fi זה לא משנה.

"החוכמה פה היא מה ההספק שהוא משדר. ההספק הבסיסי של התאים הקטנים הוא חמישית מהראוטר Wi-Fiשבטוח יש לך בבית. אז אין פה סוגיה של רישוי.

"אם מבינים שזה עוזר למפעילות הסלולר החדשות לפרוס תשתיות ועוזר למפעילות הקיימות לתת איכות שירות טובה יותר ולהוריד מחירים, אז אתה אומר - יש פה עניין אמיתי".