איל גבאי רומז: לא נכיר בהוצאות טיפול בילדים לצורכי מס

ועדת טרכטנברג מקיימת היום (ג') את הדיון השישי במספר במסגרת גיבוש ההמלצות לטיפול בבעיית יוקר המחיה, המלצות שאמורות להיות מוגשות בחודש ספטמבר. אתר "גלובס" מעביר גם היום את הדיון בשידור חי. (ניתן להשתתף בדיון באתר: http://hidavrut.gov.il)

בין הדוברים היום בדיון: נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, מנכ"ל קרן רש"י אלי אלאלוף, נשיא התאחדות הקבלנים נסים בובליל, רחל עזריה (ממובילות מחאת העגלות) ועוד.

"אני מתנגד לכך שהטרנד החדש הוא להביא הכול לטרכטנברג - פשוט הכול", אמר ברוש. "חשוב לזכור כי יש גם ממשלה ויש נבחרי ציבורי. אי אפשר להביא הכול לכאן". הוא הציע להשאיר את נושא היבוא לוועדה אחרת בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת שרון קדמי.

"יש גם תעשייה כאן וטעות בדברים הללו יכולים גם להשאיר 22 אלף איש בלי עבודה", הוסיף ברוש. הוא קרא גם "לנהוג בזהירות" בטיפול בחוק לעידוד השקעות הון.

נסים בובליל, נשיא התאחדות הקבלנים, קרא להגדיל את מספר הקבלנים שמשתתפים במכרזי משרד השיכון לרכישת קרקעות: "מתוך 10,000 קבלנים, מספר מצומצם יכולים להשתתף במכרזים ממשלתיים. קבלנים בודדים בלבד זוכים במכרזים ובפועל מעבירים לקטנים. הקבלנים הללו עומדים בתנאי סף מחמירים מאוד אבל אני לא יודע אם יש להם את הידע המקצועי ואת יכולת הביצוע. אני קורא לוועדה לטפל בתחום הזה; אני יודע שזה לא סקסי, אבל אני קורא לטפל במשה שמכונה 'קבלן מוכר' ולהתחיל לאפשר לתת לקבלנים בינוניים להשתתף במכרזים".

בובליל טען כי טיפול בנושא זה יביא להוזלה של 7% בעלות בניית הדירות, מה שיגולגל בסופו של דבר להורדת מחירי הדירות. הוא גם קרא להוריד את מסי הנדל"ן: "אנו לא יודעים לבנות דירה בפחות מ-600 אלף שקל. כל השאר זה קרקע ומיסוי וזה בידי הממשלה. חיייבם ללכת לעסקאות קומבינציה - אנו נבנה והממשל תחליט לאן זה הולך. היוזמה הזו יכולה לפתור את הבעיה; ניתן לבנות 30 אלף יחידות דיור ולסגור את הפער, או לפחות ללכת לעסקה כזו לתקופה מוגבלת".

"לא הכל זה כסף"

פרופ' טרכטנברג נכח היום בדיון ושוב חזר על הקריאה לשמור על מסגרת התקציב ולא להגדיל את הגירעון, בניגוד גמור לדרישות מנהיגי מחאת האולהים: "צריכים מאוד להיזהר עם האמירה הזו שאם נפתח את הברז הכל יסתדר. כך הגענו ל-1985 עם 14% גירעון ו-500% אינפלציה ואני לא אתן לזה לקרות".

עוד אמר טרכטנברג כי "השינויים שצפויים להיות לא נמדדים רק בתקציב ובכסף. גודל הפתרונות אינו כגודל התקציב, לדוגמה שינויים מבניים שצריך לבחון כגון מבנה הסקטור הציבורי, נושאים של סדרי עדיפויות, סוגיית יוקר המחייה, ונושא הריכוזיות והשפעתו על המחירים. לא הכול זה כסף".

מנכ''ל משרד ראש הממשלה היוצא איל גבאי רמז על כיווני פעולה של הוועדה אחרי הרצאה של רחל עזריה, אשר פירטה את קשיי גידול הילדים בישראל וציינה כי משפחות חרדיות משלמות 200 שקל עבור חינוך לגיל הרך, לעומת 3,000 שקל בקרב האוכלוסייה הלא-חרדית.

"אני מאוד שמח שדווקא לא העלית את סוגיית הכרת בהוצאות טיפול ילדים, שזה צעד בעל עלויות אדירות שרק תגדיל את האי-שוויון במשק וציינת את הצורך לכניסת החינוך הממשלתי לשכבות גיל נוספות, שהוא דבר חיוני. גם אסתר דומיניסיני, מנכ''לית הביטוח הלאומי, הסכימה עם האמירות", אמר גבאי.