חברת אגרקסקו, שהוקמה בשנת 1955, הגיעה לסוף דרכה: במסגרת דיון בהקפאת הליכים הבוקר (ג') נחשף כי אפילו ההצעה היחידה לרכישת החברה, על-ידי חברת כסלו, כבר אינה רלוונטית.
על מנת לאפשר מעבר מסודר מהליכי הקפאה להליכי פירוק, לרבות הגשת בקשת פירוק, השופטת ורדה אלשיך הסכימה להעריך את הקפאת ההליכים עד ל-11 בספטמבר.
עו"ד שלמה נס, הנאמן בהקפאת הליכים, ינסה למכור את פעילות החברה כ"עסק חי" ללא הסדר נושים.
אלשיך, שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, הסבירה כי "אגרקסקו הגיעה למצב סופני - חברה בעלת עבר ארוך ועשיר מסיימת את דרכה בקול ענות חלושה. החברה הגיעה להקפאת הליכים במצב אנוש - חברה מסחרית אחרת הייתי שולחת מיד לפירוק".
עיקר פעילותה של אגרקסקו במתן שירותי יצוא, שיווק ושינוע של תוצרת חקלאית (400 אלף טונות בשנה), בעיקר לאירופה, באמצעות 130 מרכזי הפצה. בעת הקמתה בשנת 1956 היא קיבלה מונופול ממשלתי על היצוא החקלאי הטרי, למעט פירות הדר, אך במהלך השנים היצוא החקלאי נפתח לתחרות.
בעלי המניות בחברה הם המדינה (30.3% ושליטה בדירקטוריון), מועצת הצמחים (55.3%) ותנובה (11%).
בשנת 2007 הנפיקה אגרקסקו אג"ח בהיקף של 150 מיליון שקל למוסדיים בישראל, שהאמינו לתומם שהמדינה לא תתנער מחובותיה.
"עולה חשש כי המוסדיים התרשלו התרשלות קשה בבדיקת דוחות החברה והתנהלותה - זאת התעלמות מקוממת מחובת זהירות מינימלית כלפי העמיתים. היכן היו אותם מוסדיים לפני מספר חודשים? האם סמכו באופן כמעט עיוור על כך שהמדינה לא תניח לחברה קשורה בה ליפול?", אמרה השופטת.
אגרקסקו מייצאת מוצרי חקלאות מישראל תחת המותגים Carmel ו- Alesia. החברה נקלעה למשבר קשה וסיימה את 2010 בהפסד כבד של 33 מיליון אירו. עם גירעון של 13 מיליון אירו בהון העצמי וגירעון של 49 מיליון אירו בהון החוזר, החברה התקדמה בצעדי ענק לפירוק ואף גורת לא הצליח לעצור זאת.
לדברי אלשיך, "מעטים מאוד הגורמים שלא עולה תמיהה נוכח התנהלותם טרם הקריסה ולאחריה. התמיהות לגבי התנהלות הנהלת החברה הולכות וגוברות".
ביקורת קשה הועברה על בעלת השליטה באגרקסקו, מדינת ישראל, שמפקירה את נושיה: "המדינה התעלמה מההשפעות ארוכות-הטווח שיש בהתנהלותה בין היתר בגיוסי הון עתידיים - הערך לקיומה של אגרקסקו המזוהה בעולם כחברה ישראלית גדול. קשה להשתחרר מהרושם שמישהו באוצר ביצע שיקול כספי קר".
השופטת אלשיך מתחה ביקורת על הצהרתיו של עו"ד נס במהלך הקפאת ההליכים בחודשיים האחרונים בדבר ערכה העצום של החברה, כשמנגד הוא לא הצליח לתרגם זאת לכדי הצעת רכש ראויה, אלא הסדר חוב שמכסה אחוז קטן בלבד מהנשייה. את ההסדר שהוצע רשמית באסיפה ביום חמישי דחו הנושים בתחילת השבוע.
משפחת עופר: רוצים להיפרע
בין הנושים נמצאת גם משפחת עופר, שלה חייבת אגרקסקו למעלה מ-60 מיליון אירו, שרכשה והחכירה שתי אוניות קירור.
עו"ד ניצה פוזנר, המייצגת את משפחת עופר והבנק הממשלתי הגרמני שמימן את בניית האניות, מסרה: "חל בלבול אצל המדינה. אין לבעלי האוניות אינטרס ישיר בהמשך קיום החברה, אך אנו רוצים להיפרע". עו"ד יורם בונן המייצג את מחזיקי האג"ח ציין כי "המדינה חיסלה בשיטתיות חברה בשווי של יותר מ-100 מיליון אירו".
עו"ד קרן יוסט (דון-יחייא), המייצגת את המדינה, אמרה כי "הועלו טענות רבות נגד המדינה, אך אנו לא הבעיה המרכזית, ואין היום בסיס לטענות המרכזיות. מעולם לא נטלנו רווחים מהחברה, ולהפך - תמיד הזרמנו כספים, אולי לא בדרך הנכונה, אך זה ייבדק".
לבסוף חשפה יוסט את התנערות המדינה מחובותיה: "אמנם נצטער אם החברה לא תפעל, אך בסופו של דבר, עמדת הגורמים המקצועיים היא שהחברה אינה נדרשת".
דבריה של עו"ד יוסט העלו את חמתה של השופטת אלשיך: "נרמז מפי באת-כוח המדינה כי אגרקסקו אינה אלא 'נכס מכביד' שראוי להיפטר ממנו בזול, במקום להתאמץ ולהגיע להסדר שיאפשר העברת שליטה בחברה סולבנטית".
אלשיך פירטה מה הנזק שייגרם מקריסת החברה לציבור הרחב, לחקלאים, למשקיעים המוסדיים, לעובדים ולחברות ממשלתיות - כמו חברת החשמל, שתספוג הפסדים בגלל גיוסי הון יקרים יותר בעתיד.
מחזיקי האג"ח: "טלו את המושכות"
מחזיקי האג"ח מסרו בתגובה להחלטת השופטת אלשיך: "מחזיקי האג"ח מקווים שמקבלי ההחלטות בממשלה יפנימו את הביקורת הנוקבת שנמתחה עליהם בהחלטת השופטת אלשיך, ויטלו את המושכות לידיהם על מנת להציל את אגרקסקו.
"השופטת מבקרת בחריפות את התנכרותה של המדינה לחברה ולתוצאות קריסתה, ותוהה 'שמא לא מאוחר מדי למדינה לחשוב מחדש אפילו עתה?'. הממשלה נושאת באחריות המלאה לנזקי הקריסה ולנזק לציבור העובדים, אשר כדברי השופטת 'הושלכו אל הרחוב', ולאלפי החקלאים העומדים בפני קריסה".
עובדי אגרקסקו: נמשיך להילחם
שאול צבעוני, יו"ר ועד עובדי אגרקסקו, מסר בתגובה להחלטת בית המשפט: "עובדי אגרקסקו ימשיכו להילחם על זכויותיהם, בכל צעד אפשרי, באוזלת-ידה של המדינה המפקירה ומחריבה את ענף החקלאות.
"לא יעלה על הדעת שהמדינה תיהנה מהמוניטין של אגרקסקו כחברה בינלאומית המזוהה בכל העולם כחברה גדולה, אמינה ובעיקר ישראלית, אך כאשר החברה נקלעת לקשיים, היא פותרת עצמה מאחריות בנימוק שהחברה אינה נדרשת יותר ותתעלם מאחריותה על החברה ועובדיה.
"כשרת החקלאות, מחובתה של אורית נוקד להיכנס לעובי הקורה ולמצוא פתרון לסוגיית העובדים, שבקרוב יוותרו מובטלים וללא תנאי הפרישה, שהם מהנמוכים במגזר הציבורי, להם הם זכאים על-פי חוק".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
