זהירות: כך פולשות פרטנר ואופטיקנה לפרטיות שלנו

בעידן הפייסבוק, פרטיות היא כבר מזמן לא דבר מובן מאליו. אבל בעוד אנו מוותרים עליה ביודעין (גם אם לא תמיד תוך הכרה מלאה של ההשלכות) בנבכי הרשת החברתית, קיימות לא מעט מלכודות אחרות בהן נתונה הפרטיות שלנו בסכנה כפולה ומכופלת: הן של שימוש בפרטינו לשימוש מסחרי ושיווקי, והן של שימוש במידע השייך לנו ופגיעה בזכויות הקניין הרוחני שלנו.

ההתקשרות עם עסקים שונים דורשת פעמים רבות חתימה על תקנון מרובה תנאים ומלל, שבו מוצנעים לא אחת מספר רב של תנאים שלהם פוטנציאל פגיעה מאוד משמעותי בצרכנים.

"משפטית", מסבירים במועצה לצרכנות, "אותם תקנונים מהווים הסכם אחיד המסדיר את הזכויות והחובות של הצדדים: המשמעות היא שבית המשפט או בית הדין לחוזים אחידים מוסמכים לבטל או לשנות בו תנאים שימצאו מקפחים את הלקוחות".

כשמדובר באתרי אינטרנט הממוקמים על שרתים מחוץ לישראל, החוק אינו בהכרח תקף לגביהם.

קשב יוצא דופן נדרש מאיתנו, הצרכנים, בניסיון לשים לב מה בדיוק נאמר לנו באותיות או איזה מידע "דגים" מאיתנו על הדרך; האותיות הקטנות שמפילות אותנו במלכודת מתחבאות במקומות שונים - ממיטת האשפוז בבית-החולים ועד שימוש תמים באתר שירות אינטרנט. הנה כמה מקומות בהם עשויים לארוב לנו ולפרטיות שלנו.

מועדוני לקוחות: עושים עלינו כסף

הווריאציה הידועה יותר לבעיה היא זו של הצטרפות למועדוני לקוחות - מהלך המשרת באישורנו, בחסות התקנון הסבוך עליו אנחנו חותמים בהינף-יד (לפעמים ממש על הדרך, תוך כדי קניות), מאגרי מידע מסחריים שיעשו בו מידע מקיף בהמשך הדרך.

באופן דומה, בתקנונים של כרטיסי אשראי, במיוחד הכרטיסים החוץ-בנקאיים, מוחתם לרוב הלקוח על סעיף בחוזה שבו נאמר כי הוא מסכים להעברת המידע על הקניות שהוא עורך לגורמים נוספים.

כך יכולות חברות האשראי למכור את המידע לגופים המעוניינים לשלוח לנו פרסום ספציפי המתאים לדפוס הקניות שלנו - ולהרוויח לא מעט כסף, בלשון המעטה, מאותו פרסום ממוקד.

במועצה לצרכנות ממליצים, למרות הנטייה להירשם "על הדרך" או לדפדף במהירות את ערימת הניירת, לקרוא בשבע עיניים את התקנון ואו החוזה להחליט האם אנו מסכימים לתקנון והאם נחוצה לנו ההצטרפות למועדון.

חנויות ובתי עסק: אפילו בקנייה במזומן

גם ללא הצטרפות למועדון לקוחות, קיימים עסקים בהם נדרש הלקוח לספק פרטים אישיים שונים, ממספר תעודת זהות ועד תאריך לידה או טלפון, על מנת לבצע את העסקה. חלקם שומרים את פרטי כרטיס האשראי בצירוף פרטים מזהים אלה, ולעתים גם מידע נוסף העשוי לשרת את החברה שיווקית.

תלונות שונות בנושא מגיעות למועצה לצרכנות: כך, למשל, קובלת צ' על הדרישה לחשוף את פרטיה האישיים בעת רכישה פשוטה במזומן ברשת אופטיקנה. "המוכרת ביקשה ממני את פרטיי האישיים, כולל שם מלא ומספר תעודת זהות, כשלטענתה בלי הפרטים האלה לא תוכל לפתוח לי 'תיק לקוח' ולבצע את העסקה. לטעמי, בקשה כזו היא חדירה לפרטיות ומגלמת בתוכה מניעים לא טהורים של איסוף מידע צרכני מדויק על כל לקוח, גם כזה שלא הביע הסכמתו להצטרפות למועדון לקוחות כלשהו".

באופטיקנה מאשרים כי "לא ניתן לבצע רכישה בלי לתת את פרטי ההזדהות. הסיבה לכך היא שאופטיקנה היא רשת הכוללת למעלה מ-80 סניפים ברחבי הארץ. על מנת לתת שירות בצורה מהירה ויעילה ללקוחותינו בכל עת ומכל סניף, אנו מחזיקים במאגר ידע המכיל פרטי זיהוי אמינים ספציפיים, אשר שיאפשרו לנו לאתר בקלות את הלקוח ולהעלות את היסטורית הרכישות המדויקת שלו".

הפרטים הנדרשים לצורך העניין הם שם, כתובת, דואר אלקטרוני, טלפון, פרטי כרטיס אשראי ותעודת זהות: " הדפים הללו מאובטחים ברמה הכי גבוהה שיש", מדגישים ברשת, "ופרט לאנשים ספציפיים שמטפלים בהזמנה, אין נגישות לכל הפרטים האלה".

אתרי שירות: התנאי לשימוש

כשע', מנוי אורנג', ביקש לצפות בחשבוניות באמצעות אתר האינטרנט של החברה - צד את עינו סעיף 2, אותו הוא חייב לאשר כחלק מהתקנון לפני כל שימוש באתר: "אתה מאשר כי הנך מודע לך שפרטנר עשויה לפרסם או להפיץ חומר שתשלח ואו להשתמש בו או ברעיונות המתוארים בו במוצרינו או בשירותינו ללא כל חבות, ואתה מסכים שלא לנקוט בצעדים כנגדנו בהקשר זה".

מדוע דורשת החברה לחתום על ויתור שכזה על זכויות בעת פעולה פשוטה של שימוש באתר? בחברה מסבירים: "אורנג' מתחיבת לשמור על פרטיות לקוחותיה. הסעיף המצוין אינו נוגע לפרטיות לקוחותינו אלא למידע המתקבל מקהל הגולשים הרחב לכתובת הכללית של החברה, למשל באמצעות טופס משוב באתר לשיפורים או הצעות למוצרים או שירותים חדשים".

ע', כך או כך, נותר חשדן והחליט לפי שעה להימנע מחתימה על הסעיף הנדרש.

"הבעיה העיקרית שיש עם תניות כאלה", מסבירים במועצה לצרכנות, "היא שבשל מבנה אותן הוראות, ריבוי המלל, האפשרות לעשות שימוש לעתים ללא צורך בכניסה אל שדה התקנון - הצרכן מחויב בתנאים הפוגעים בזכויותיו, מבלי שהוא בכלל מודע לקיומן, בלי שהוא נותן הסכמה מודעת להם ולעתים מבלי שהתכוון להם.

"לעמדת המועצה, התנאי המאשר כי המשתמש באתר מסכים או מודע לכך שהאתר יעשה שימוש או יפיץ את התכנים או המידע השייכים למשתמש, מהווה ויתור גורף על זכות האדם לפרטיותו ועל זכויות אחרות כגון זכויות יוצרים וכדומה.

"ויתור המשתמש על פרטיותו או על זכויות יוצרים בנסיבות בהן אין כל ודאות לכך שהוויתור נעשה במודע, ספק אם הוא בר-תוקף. בכל מקרה, תנאי הוויתור מהסוג האמור מקפחים, משום שיש בהם משום ויתור על זכויות בסיסיות של המשתמש.

"להערכתנו, בית המשפט או בית הדין לחוזים אחידים היה מבטל אותם, לבקשת כל נפגע מהם, אם הנושא היה מובא להכרעתו".

בתי-חולים: המרדף אחרי המאושפזים

מתלונות שונות שהתקבלו בעבר במועצה לצרכנות, מסתמנת תמונה בעייתית לפיה מבתי-חולים שונים דולף מידע פרטי לעסקים - כגון חולי לב שזכו לפנייה, בסמוך לאשפוזם, מאת חברות לחצני מצוקה.

את המצב הזה מכירות ודאי יולדות המקבלות אף הן בסמוך ללידה הצעות שיווקיות הקשורות במוצרי תינוקות: בלא מעט מקרים, מקורו של המידע הזה הוא במסירת פרטיהן האישיים בעת קבלה של מוצרים ניסיוניים לבדיקה.

נציגי חברות מסחריות רבות מסתובבים כיום בבתי-החולים, ובמחיר מארזי התנסות - מחיתולים ועד תחבושות היגייניות או תרכובות מזון לתינוקות, הן מספקות אישור למשלוח פרסומים ושימוש בפרטיהן בעתיד. עד כמה הן חושבות על ההשלכות בסיטואציה שבה הן נמצאות? לא ברור.

זה אולי המקום להזכיר את הצעת חוק של ח"כ דני דנון מהליכוד, שעלתה לכותרות לאחרונה תחת הכינוי "חוק ההנקה", המבקשת לאסור בראש ובראשונה על חברות מסחריות לספק את מוצריהן בחינם לבתי-החולים או לספק ליולדות דוגמיות מזון ושוברי הנחה - בין השאר מהסיבות האלה.

איך להגן בכל זאת על הפרטיות?

במועצה הישראלית לצרכנות מזכירים:

1. חשדנות בסיסית: השמירה על פרטיותכם תלויה בראש וראשונה בכם - הימנעו ממסירת מידע אישי לגופים מסחריים, ככל שניתן, במיוחד לגופים המבקשים את המידע כתנאי לקבלת מידע על תנאי העסקה.

2. קריאה מדוקדקת: בטרם ההרשמה למועדוני לקוחות וכרטיסי אשראי, קראו את התקנון ו/או החוזה, והחליטו האם אתם מבינים את כל ההשלכות של מסירת המידע, לעניין הפרטיות, והאם אתם מסכימים להם. אם אינכם מבינים - תבררו, ואם לא ניתן - תשקלו לוותר על העסקה או ההצטרפות למועדון.

3. הגבלה בכתב: במקרים בהם אתם מתבקשים למסור מידע לצורך התקשרות עם בית העסק, בדקו מהו השימוש שהעוסק רשאי לעשות במידע על-פי ההסכם, ובמקרים בהם השימוש הוא רחב - הגבילו זאת בכתב על ההסכם.

4. גוף שלישי אסור: בכל מקרה של מסירת מידע - אסרו על העברתו לגוף שלישי שאינו העסק - כשיש סעיף המבקש את הסכמתכם במודע תשללו את האפשרות להעביר את המידע, ובמקרים אחרים רשמו על המסמך את האיסור.