"הפרה הממוווחשבת": איך מנהלים רפתות באופן ממוחשב?

אס.סי.אר (SCR) שמפתחת מערכות לניהול רפתות נולדה בעקבות תלונות של רפתן על הכאב שנגרם לפרות ■ החברה מנטרת נתונים של 8 מיליון פרות ומגלגלת 50 מיליון דולר

החרם על הקוטג' הפנה את הזרקורים לשוק החלב. זהבית כהן, עפרה שטראוס ומוזי ורטהיים לא הבינו למה לציבור נמאס לשלם שמונה שקלים עבור גביע בודד של גבינה. הממשלה הקימה ועדה בין-משרדית, בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי, כדי לתקן את המצב.

הוועדה המליצה להוריד את מחיר החלב הגולמי שמספקים הרפתנים למחלבות ולחשוף את השוק בארץ לייבוא. הפגיעה הזו ברפתנים מטרידה גם את ראשי חברת אס.סי.אר (SCR), שמשווקת מערכות לניהול רפתות.

"אנחנו מכירים טוב את מצב הרפתות בארץ ובעולם", אומר אורי ענבר, סמנכ"ל השיווק של SCR. "הרפת הישראלית הרבה יותר יעילה מהרפת הממוצעת בכל מקום אחר בעולם. מישהו פשוט חיפש את המטבע מתחת לפנס. עשו להם עוול".

לשפוך את החלב

SCR, שמשרדיה ממוקמים באזור התעשייה פולג, עוסקת כבר יותר מ-30 שנה בפיתוח וייצור מערכות לניהול רפתות. החברה מוטת ייצוא - 93% מהמוצרים שלה נמכרים ברחבי העולם ומכירותיה ב-2010 הסתכמו בכ-35 מיליון דולר. את השנה הנוכחית מקווים אנשי החברה לסיים עם מכירות של יותר מ-50 מיליון דולר.

למרות שישראל אחראית לפחות מ-7% ממכירות החברה, אנשי SCR מפגינים לויאליות למאבק הרפתנים. "הרפורמות בשוק החלב הישראלי", אומר הסמנכ"ל ענבר, "לא משפיעות עלינו בטווח הקצר, כי את רוב העסקאות אנחנו עושים בחו"ל והשוק הישראלי קטן. עם זאת, במקרה שמשק החלב בארץ ייפגע ויהיה אזוטרי, לא יהיה לנו איך להשוויץ בפני לקוחות בחו"ל. אני חושש שיהיה קשה להוביל חברה ששוק הבית שלה מצומצם מאוד".

החששות של רפתני ישראל כבר משפיעים על הביזנס של SCR. "יש לנו כמה עסקאות בתהליכי עבודה שונים וחלק מהרפתנים כבר מבקשים להקפיא אותן. הם חוששים מהשקעה על רקע הכוונה לחתוך להם שיעורים ניכרים ממחיר החלב.

"מעבר לענף חלב מפואר ומתקדם שפועל כאן", הוא מוסיף, "צמחה תעשייה טכנולוגית שלמה. כמונו יש חברות נוספות שעוסקות בתחום הרפת. היקף הייצוא הכולל של החברות בענף צפוי להסתכם בכ-100 מיליון דולר ב-2011. לא חבל לשפוך את המים עם התינוק?"

המוצרים של SCR משולבים בכ-300 מתוך אלף רפתות בישראל. מדובר בתג שמוצמד לצווארן של הפרות ומשדר, בזמן אמת, נתונים אל המחשב של הרפתן. התג יכול לספק מידע על מצבה הבריאותי של כל פרה, היכולת שלה להניב תוצרת ועוד.

"ענף ייצור החלב הפך בשנים האחרונות לענף תעשייתי וגדול", אומר מאיר רבינוביץ', מנכ"ל החברה ואחד ממייסדיה. "אם בעבר היה די בתצפית ישירה של רפתן על פרה כדי להסיק אם היא אכלה ומסוגלת להניב, הרי שברפתות גדולות המעקבים האישיים האלה הרבה יותר סבוכים ומורכבים. אי אפשר לעקוב אחרי כל פרה. התגים מאפשרים לקלוט את הנתונים אודות כל פרה שנושאת אותם ולשדר את המידע הנחוץ אל הרפתן, 24 שעות ביממה".

הפרות סבלו

את SCR הקימו ארבעה בני מושבים מאזור השרון, רבינוביץ', אייל ברייר, דני כהן ואבי מור. רבינוביץ', שגדל במושב הדר-עם, נזכר בשיחה עם רפתן מכפר ידידיה שהשפיעה על חייו. הרפתן התלונן שאמצעי החליבה של אותם ימים ייסרו את הפרות וגרמו להן לדלקות תכופות ובצקות בעטינים.

"הרפתן התלונן", משחזר רבינוביץ', "שהמשאבות ממשיכות לעבוד גם כשהעטינים מתרוקנים מחלב. בשוק היה אז מוצר גרמני שמבוסס על אלקטרודות, אך כשהאלקטרודות נרטבו מחלב, הן הפסיקו לתפקד. נוצר מצב שבו עטיני הפרה התרוקנו מחלב, אך המשאבות המשיכו ללחוץ עליהם והפרות סבלו", סיפר.

הצורך הזה הפך לאתגר של רבינוביץ' ושותפיו. הרפתן ההוא כבר הלך לעולמו, אך הבעיה שהציג תרמה לגיבוש החזון של SCR. מערכת החליבה של החברה בימיה הראשונים התבססה על חיישנים אטומים שעקבו אחרי קצב זרימת החלב אל כד הקיבול. כאשר העטינים זיהו שזרימת החלב פוסקת, הם הפסיקו את החליבה.

מערכות החליבה של SCR נוסו בהצלחה ומאז הן משווקות ברפתות תבל על ידי הענקית השוודית "דלבל", שחתמה עם החברה הישראלית על הסכם הפצה בלעדי ועל-ידי מפיצים נוספים. הייצור, אגב, נשאר בישראל. "עד השנים האחרונות הרגשנו שאנחנו די מסודרים: פיתחנו מוצר, השוודים משווקים אותו והכל בסדר", אומר רבינוביץ'. "אבל תמיד הציקה לנו תחושת ההחמצה. שאלנו את עצמנו 'זהו? זה הדבר היחיד שיש לנו להציע לעולם?' החלטנו שאנחנו לא רוצים להיות חברה של מוצר אחד שמשווק בידי שוודים".

אנשי החברה החליטו להקצות חלק מהרווחים לטובת תקציב מו"פ, שיסייע להמציא סל מוצרים עדכני. 200 העובדים של החברה ערכו את רוב הניסויים שלהם ברפת שיתופית גדולה בכפר ויתקין, שם פותחו התגים.

הרבה חלב זרם מאז וכיום התגים שמייצרת החברה מלווים כ-8 מיליון פרות ברחבי העולם. רבינוביץ' מספר בהתלהבות ש"25% מהפרות בבריטניה ו-20% מהפרות בדנמרק נושאות את התגים שלנו ואנחנו משווקים אותם גם לדרום קוריאה, ליפן, לסין, לארה"ב, לניו זילנד ולרוסיה. מה שיפה בכל הסיפור הזה, הוא שאנחנו רחוקים מאוד ממיצוי מלוא הפוטנציאל בעולם".

- מה התוכניות שלכם לעתיד?

"הדבר הגדול הבא מבחינתנו יהיה חיישן שיאפשר העברת נתונים אודות מצבים שונים שבהם נמצאת הפרה החולבת. הנתונים יועברו מהתג שנושאת הפרה, הישר אל הטלפון הנייד של הרפתן באמצעות הודעת אס.אם.אס".

פרה
 פרה