אחת התקוות הגדולות של ענף חיפושי הנפט המקומי היא שאחת מחברות האנרגיה הגדולות בעולם ייכנסו לפעילות בישראל, מהלך שאם יקרה ישים אותנו על מפת האנרגיה העולמית וגם ייקח את התחום צעד נוסף קדימה, בעיקר מבחינה מקצועית. בינתיים, החברות הגדולות עדיין מהססות להכניס רגל אל אגן הלבנט, ואת הוואקום מנצלות כמה חברות קטנות ופחות מוכרות בעלות פעילות גלובלית, אשר מזהות את הפוטנציאל הטמון במימי הים התיכון.
אחת מהן היא חברת GeoGlobal Resources הקנדית, שנכון לעכשיו הנה המפעילה של רישיונות "מירה" ו"שרה". "נובל אנרג'י סללה את הדרך לחברות אחרות להיכנס לפעילות בישראל, שבשלב הזה מתחילות להצטרף אליה", אומר פול מילר, מנכ"ל החברה, בריאיון ראשון ל"גלובס".
GeoGlobal Resources, הנסחרת בבורסת ה-AMEX בוול סטריט תחת הסימול GGR, הוקמה באוגוסט 2002 על-ידי רוי ז'אן פול, שהוא גם בעל המניות הגדול בחברה (38.35%). נכון להיום מכהן פול כדירקטור בחברה וכאחראי על הצד הטכני.
מקולומביה ועד הודו
פעילותה של GGR מתפרשת היום על-פני ארבע מדינות: מטה החברה נמצא כאמור בקנדה, ופעילות החיפוש וההפקה מתבצעת בהודו, בישראל ובקולומביה. עיקר הפעילות נכון לעכשיו מתרכז בהודו, שם מחזיקה החברה בעשרה רישיונות חיפוש (תשעה יבשתיים ואחד ימי), בארבעה אזורים שונים במדינה, הנמצאים בשלבי חיפוש והפקה שונים. GGR ביצעה בהודו קידוחים יבשתיים רבים, והחברה רושמת הכנסות, אם כי נמוכות בשלב זה, משש בארות המפיקות נפט החל מ-2009.
בקולומביה מחזיקה GGR ב-10% בשני רישיונות חיפוש יבשתיים, שם היא מבצעת כעת סקרים סיסמיים דו-ממדיים ותלת-ממדיים. "חברנו שם לשותף מקומי שהציע לנו 10% תמורת ידע טכני; מדובר באזור מעניין שמסביבו ישנן בארות מפיקות שחברות משלמות הרבה כסף כדי לקבל בו רישיונות חיפוש", מספר מילר.
בישראל, כאמור, מחזיקה GGR ב-5% מרישיונות החיפוש הימיים "מירה" ו"שרה", וזאת כחלק מההסכם שבו נבחרה להיות המפעילה של רישיונות אלה על-ידי יתר השותפים ברישיונות, בהם הכשרה אנרגיה של עופר נמרודי ושותפות מודיעין של צחי סולטן. נוסף לכך מחזיקה החברה ב-45% מהזכויות ברישיון "שמואל", רישיון ימי במים רדודים המתפרש לרוחב של כ-10 ק"מ צמוד לרצועת החוף בין ראשל"צ לאשקלון.
- מה אסטרטגיית הפעילות של GGR?
"האסטרטגיה שלנו היא להחזיק 5% ל-25% ברישיונות שבהם אנחנו פעילים, ולהביא את הטכנולוגיה והניסיון שלנו למקומות שבהם התעשייה מתפתחת. ז'אן פול, המייסד המקורי של החברה, שעבד בפטרוקנדה, עבד בכל מקום בעולם בערך, והוא אחראי לתגליות בהודו. נוסף לכך, יש לנו צוות ליבה שאותו אנחנו מחזקים באנשים מקצועיים, וביחד, תוך שימוש באמצעים שהם המילה האחרונה בטכנולוגיה, אנחנו מקווים למצוא תגליות ולהציף ערך".
- מדוע בחרתם להיכנס לפעילות בישראל?
"ז'אן פול היה בישראל בעבר, וההזדמנות הגיעה דרך אדירה אנרג'י, חברה קנדית שיושבת בטורנטו, אשר הציעה לנו להצטרף אליהם ברישיון "שמואל". בישראל היו כמה תגליות טובות, לא רק בגודל אלא גם באיכות, והעובדה שאף אחת מהחברות הגדולות לא נמצאת כאן משאירה לנו מקום לצמוח", אומר מילר.
פוטנציאל גדול
"כשבודקים, אמנם אין בישראל ניסיון, אבל יש הרבה כישרון, חשיבה מקורית ויכולות נוספות המהוות את הבסיס הדרוש להצלחה, והיכולות הללו מאפשרות לנו להביא לכאן את הטכנולוגיה שלנו. אנחנו מאמינים בשוק הישראלי ושמים את הפוקוס שלנו על השוק הזה", אומר מילר. בהתאם לאסטרטגיית החברה, שבמסגרתה היא פותחת סניף מקומי בכל מקום שבו היא פעילה, היא פתחה לא מזמן סניף בישראל - שאותו מנהל אבי בלין - המונה כעת ארבעה עובדים.
GGR כאמור שותפה ברישיונות "מירה" ו"שרה", המעוררים עניין רב בקרב המשקיעים הישראלים. מילר מספק את התובנות שלו באשר לתוצאות הסקר הסיסמי ברישיונות "שרה" ו"מירה", אשר פורסמו בסוף חודש יוני, והתקבלו בצורה מעורבת אצל המשקיעים. תוצאות הסקר הסיסמי התלת-ממדי ברישיונות אלו הצביעו על הסתברות גדולה מאוד להימצאות תגלית מסחרית ברישיונות אלו, 54%, אולם האומדן הטוב ביותר (P50) לכמות הגז הפוטנציאלית עמד על 2.9 TCF (טריליון רגל מעוקב) בלבד, נתון הנמוך מציפיות המשקיעים. זאת בעוד ה-Mean Number, הממוצע של כל האפשרויות, נוקב במספר גבוה יותר, של 6.5 TCF, וזאת עקב הטווח הרחב המרכיב את הממוצע, שנע בין 0.67 ל-16.16 TCF.
מילר מסביר, כי "ככל שנמצאים מעל ה-Mean Number, הפוטנציאל הרבה יותר גדול לאפסייד מאשר לדאון סייד. ה-P50 אומר שאם תעשה עשרה קידוחים, חמישה יהיו מעל הממוצע וחמישה יהיו מתחתיו, אבל אלה שיהיו מעל לממוצע - היקף הרזרבות בהם יהיה הרבה יותר גבוה ביחס לממוצע, מאשר החמישה שיהיו מתחת לממוצע".
ממיליארד דולר ל-25 מיליון דולר ב-6 שנים
GGR נתפסת כחברה קטנה, וזאת בהתאם לשווי שבו היא נסחרת - כ-25 מיליון דולר, וזאת לאחר שמתחילת השנה איבדה מניית החברה כ-60% מערכה. עם זאת, לא תמיד היה המצב כך - בסוף שנת 2005, עם מציאת התגלית הראשונה בהודו, אופטימיות המשקיעים בנוגע לפוטנציאל התגלית הביא לזינוק של מאות אחוזים במניה, והחברה נסחרה בשווי של מיליארד דולר. בחודשים האחרונים גילה גם ציבור משקיעי הנפט הישראלי את החברה, וכך מצא את עצמו מילר בשיחות הוועידה האחרונות עונה באריכות לשאלות הרבות של משקיעים אלו.
לפני שבועיים פרסמה GGR את תוצאות הרבעון השני, שבו רשמה הכנסות זעומות של 108 אלף דולר והפסד של 1.6 מיליון דולר. מאז הקמתה ב-2002, הפסידה GGR במצטבר 50.7 מיליון דולר. נכון לסוף חודש יוני, היו בידי החברה מזומנים בהיקף של 6.7 מיליון דולר, וזאת ביחס ל-7.8 מיליון דולר בתחילת השנה. על פי תוכנית העבודה של החברה, הוצאות הפיתוח שלה בשנתיים הקרובות בהודו ובישראל צפויות לעמוד על עשרות מיליוני דולרים.
- איך אתם מתכוונים לממן את הפעילות שלכם?
"כחברה יש לנו פורטפוליו מצוין, אבל צריך להציף את הערך וזה האתגר שלנו. נעשה הסכמים אסטרטגיים ונחפש דרכים שלא מדללות את המשקיעים. כך לדוגמה, מוקדם יותר השנה נכנסו להסכם עם EDC (Export Development Canada, סוכנות אשראי ממשלתית קנדית העוזרת במימון חברות יצואניות על מנת לאפשר להן להתרחב, ר' ש'), אשר העמידה לנו את הערבות הבנקאית הדרושה לצורך ביצוע הפעילות שם, מה שאפשר לנו לשחרר את הכסף שלנו שהיה מושקע שם", אומר מילר.
"אנחנו חושבים שהדרך הכי טובה להשיג את הערך והמימון נמצאת במדינה המקומית. הרעיון הוא שכל אזור יממן את עצמו, ולכן אנחנו מחפשים לגייס כסף שיתמוך בפעילות החברה".
על רקע זה בוחנת החברה גם ביצוע רישום כפול של מניותיה בישראל. עקב כך שהחברה כבר נסחרת בבורסת ה-AMEX בארה"ב, הליך הרישום הכפול לא אמור להיות ארוך במיוחד, וייתכן בי בחודשים הקרובים תצטרף חברת חיפושי נפט נוספת לבורסה הישראלית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.