רכב: השחקניות החדשות בשוק המכוניות של האלפיון העליון בישראל

הרחק מהאוהלים, בתוך חדרי מכירה ספוני עץ ועור, שהשם טרכטנברג לא מוזכר בהם מחמת הנימוס, זוכה כיום שוק מכוניות העל לפריחה ולשגשוג. קצב המכירות השנתי של מכוניות ה-200 אלף דולרים פלוס (אחרי מסים) גבוה יותר מאשר בכל העשורים הקודמים, וגם מחירים כמו 400 ואפילו 600 אלף דולרים למכונית כבר אינם נחשבים לטאבו.

גם טעמו של האלפיון העליון המקומי במכוניות נעשה נועז יותר. אם פעם האקט המוטורי המוחצן ביותר היה נסיעה על כביש ציבורי בארץ באיזו מרצדס קופה, יגואר סלון או ב.מ.וו סדרה 6, הרי שכיום סף הגירוי הרבה יותר גבוה. הקהל הייחודי הזה רוצה את הטוב ביותר, החזק ביותר והמהודר ביותר בעולם, ועזבו אתכם מכסף. חיים רק פעם אחת.

תעשיית הרכב מתעלה על עצמה כדי להדביק את סף הריגוש של הלקוחות ולהפוך אותו לביזנס. באחד מתיקי העיתונות של אחת המכוניות החדשות שיגיעו בקרוב ארצה מצאנו את הציטוט המאלף הבא: "אקסקלוסיביות היא משהו שלקוחות עשירים רגילים לצפות לו. זו הסיבה לכך שאת ריפוד העור למכוניות שלנו אנחנו מקבלים רק מעדר פרות אחד, שאותו מגדלים בבוואריה בתנאים מבוקרים ומפוקחים כדי למנוע עקיצות חרקים או שריטות תיל שיפגמו בשלמות העור. גם כך אנחנו צריכים 15 יריעות עור כדי לרפד את המכונית שלנו".

פרות מסכנות ופערים חברתיים לחוד, בחודשים הקרובים יזכה שוק מכוניות האלפיון לשלל תוספות חדשות ומרגשות, שעתידות לספק את הגירוי של הלקוחות לפחות למשך כמה חודשים. להלן מדגם.

פורשה 911 מודל 2012: קלה יותר, אגרסיבית יותר

בעלי הפורשה 911 בארץ - ויש כאלה לא מעט - הם אנשים שניצבים בפני דילמה מוטורית לא קלה. כמעט כולם הם נהגים בוגרים, שהגיעו ל-911 שלהם בתום טיפוס ארוך במעלה סולם הריגושים של שוק מכוניות הספורט והיוקרה של ישראל. אלא שאחרי ה-911 כבר אין כמעט לאן לטפס, וקשה מאוד לגרות עוד את בלוטות הריגוש. אז מה עושים? מחליפים לפורשה 911 אחרת, או מחכים לדור החדש של המכונית.

לקראת סוף השנה תסתיים תקופת ההמתנה הזאת עם נחיתתה של ה-911 החדשה במלוא הדרה. מבחינה חיצונית שומרת המכונית על העיצוב המוכר והאייקוני, שזכה לעדכון קל בדמות קווים קצת יותר חלקים, פנסים קצת יותר מהודרים ותפיחות קצת יותר אגרסיביות. אבל ללקוחות המכורים, שמכירים בדקדקנות את ההיסטוריה ואת המכניזם של המכונית, ה-911 היא קפיצת דרך: פלטפורמה חדשה עם בסיס גלגלים שהוארך בעשרה סנטימטרים תמימים לטובת מרווח הפנים בתא; משקל שהופחת בעשרות קילוגרמים ביחס לדגם היוצא; ויותר אלקטרוניקה עתידנית מאשר בחברת היי-טק בינונית.

ברשימה אפשר למצוא, למשל, בקרה אלקטרונית של זווית הגלגול בפניות, שהופכת כל כביש תמים למסלול מירוצים, ומי שאינו מסתפק בביצועים של דגם ה-S הרגיל, עם מנוע 3.8 ליטרים בהספק 400 כוחות סוס (4.3 שניות מאפס למאה קמ"ש), יוכל להזמין את חבילת ה-Chrono, שמגיעה עם כפתור קסמים המתכנת מחדש את מחשב המנוע לטובת זינוק אגרסיבי ומצליח לגלח כמעט שתי עשיריות שנייה מהזינוק. המחירים יתחילו כבר באזור 900 אלף שקלים, ובעוד כמה חודשים, כאשר תוצג הטורבו המהוללת, ינסקו ליותר מ-1.6 מיליון שקלים.

ב.מ.וו M5: חוויה משפחתית במיליון

על כל אחת משבע או משמונה מכוניות ב.מ.וו M5 "אמיתיות" שמסתובבות בארץ (חלקן בחסדי היבוא האישי) יש בארץ עוד כ-15 מכוניות ב.מ.וו 5 רגילות, שמנסות להתחפש ל-M5 באמצעות עזרים קוסמטיים וסטיקרים. היחס הזה יכול ללמד רבות על ההערצה שרוחשים מעריצי ב.מ.וו בישראל למכונית הדגל הספורטיבית של החברה, שרובם לעולם לא יוכלו להרשות לעצמם.

גם הדור החדש של המכונית, הצפוי להצטרף לקטלוג של היבואן בחודשים הבאים, מבטיח לשמור על מעמדו הרם של הדגם. ה-M5 מבוססת על סדרת 5 החדשה, שהוקשחה, הותפחה וכוילה כדי "להגדיר מחדש את חוויית הביצועים במכונית ארבע דלתות". העיצוב החיצוני אינו שונה דרמטית משל כל סדרה 5, אולם למכונית החדשה יש עוד יותר כוח אש ואפילו עוד יותר אלקטרוניקה משל קודמתה.

מנוע ה-V8 טווין-טורבו מייצר כעת 560 כוחות סוס ו-68 קג"מ ב-1,500 סל"ד, ובסיוע תיבה כפולת מצמדים עם שבע מהירויות הוא מסוגל להזניק חמישה נוסעים בכורסאות העור הנוחות שלהם פלוס מטען ב-4.4 שניות בלבד מאפס למאה קמ"ש - טריטוריה של פורשה 911 ושאר יצירות אקזוטיות.

מטעמי אחריות חברתית ותדמית ציבורית המהירות המרבית מוגבלת אלקטרונית ל-250 קמ"ש, אבל מי שיעיין באותיות הקטנות יגלה שהוא יכול להזמין עם ה-M5 "חבילת נהג", שמבטלת את המגבלה ומציבה את המהירות המרבית על 305 קמ"ש, לא פחות.

כבעבר, הנהג יכול להעביר את הזמן בתכנות עצמי של כל המערכות הדינמיות ברכב על-פי העדפותיו - החל בשישה מצבי תגובה של תיבת ההילוכים, עבור בשלל מצבי תכנות של המתלים האלקטרוניים, וכלה בהיגוי. והמחיר? המכונית היוצאת עלתה קצת יותר ממיליון שקלים. אין סיבה שהחדשה תעלה פחות.

מזראטי גראן-טוריסמו: 90% פרארי

פרארי תגיע בחודשים הבאים לארץ באופן רשמי, וכמו חובבי רכב רבים גם אנחנו נמהר לאולם התצוגה החדש, נזיל ריר על השטיחים המהודרים, נדביק את חוטמנו לחלונות הנמוכים, נבקש לנסות את המושב, וננסה להיראות מכובדים מספיק כדי שהשומר לא ישליך אותנו החוצה.

אבל כאשר מדובר בנהיגה "נורמלית" ברכב בישראל, ולא בפנטזיה, קשה לנו לחשוב על רכב פחות שימושי מאשר פרארי. מילא שוטרי התנועה שיעצרו אותך בכל פינה רק בשביל הפרינציפ והדחקות בסוף המשמרת. מילא הצורך בחניה מוגנת ונסתרת בכל יעד שאליו תרצה להגיע; מילא הוונדלים שינצלו כל רגע פנוי כדי לקחת/להשאיר מזכרות; אבל כל מפגש בין הנהגים על הכבישים הציבוריים בישראל לבין העיצוב הדרמטי של פרארי יהיה דומה למפגש עם כוכבת קולנוע מעורטלת על חוף הים. במילים אחרות, אם אתה לא בנוי לחוויית הפפראצי, העסק עשוי לייגע אותך בתוך זמן קצר.

אז איך מתגברים על המצוקה הקיומית הזו? קונים מזראטי. המותג הזה פחות מוכר להמונים מאשר פרארי, (קצת) פחות מוחצן ממנו, ומבחינה מכנית הוא 90% פרארי. מנוע ה-V8 בנפח 4.7 ליטרים של הגראנד טוריסמו החדש מיוצר כולו במפעלי פרארי, וכך גם תיבת ההילוכים האוטומטית-סופר-ספורטיבית. ריפוד העור, החישוקים, המושבים ורכיבים רבים נוספים מגיעים מאותם ספקים.

ההבדל המרכזי בין שתי בנות הדוד האלה נמצא בייעוד הבוגר יותר של מזראטי: ביצועים קצת יותר מתונים (אין מה להתבייש באפס למאה ב-4.6 שניות וב-300 קמ"ש), מתלים קצת יותר רכים וידידותיים לגב ועיצוב פנים קצת יותר קלאסי. כבונוס, גם המחיר צפוי להיות זול בעשרות אחוזים משל הפרארי, אם כי עדיין לא תקבל הרבה עודף ממיליון עבור דגם ה-GT.

SLS רודסטר: מחסום שני המיליון

כשיבואן מרצדס הוסיף בשנה שעברה לקטלוג שלו את ה-SLS קופה האקזוטית, במחיר של יותר מ-2 מיליון שקלים, פטרנו את המהלך בתור גימיק מכירות ותו לא. לפיכך הופתענו מאד כששתי מכוניות כאלה נמכרו ועלו על כבישי הארץ עם מספר מקומי, תוך שהן שוברות את מחסום המחיר הפסיכולוגי בפלח מכוניות העל המקומי.

בעקבותיהן צפויה להגיע אלינו בעוד כמה חודשים גם גרסת ה-SLS רודסטר החדשה, שתצא לשוק העולמי בסתיו. המכונית מציבה בפני הרוכש התלבטות לא קלה: מצד אחד הוא צריך לוותר על הגימיק-מושך-הקהל המרכזי של ה-SLS קופה, כלומר הדלתות המתרוממות אל על בסגנון "כנפי שחף". מצד שני הוא מקבל חשיפה פומבית רחבה הרבה יותר ברודסטר כשגג הבד החשמלי מקופל.

פרט לסוגיית הדלתות/גג, הקבריו היא אקזוטית ממש כמו אחותה הסגורה: שלדת אלומיניום ייחודית; שימוש נרחב בסיבי פחמן; מתלים, היגוי ותיבת הילוכים נשלטים אלקטרונית על-פי מאווי הנהג; תא נוסעים ייחודי עם גימור אינדיבידואלי בעבודת יד; וכמובן מנוע V8 שמכויל על-ידי AMG, חטיבת הספורט של מרצדס, כדי לספק 563 כוחות סוס.

גם הביצועים זהים כמעט לאלה של גרסת הקופה. את התאוצה מעמידה למאה קמ"ש עושה הקבריו ב-3.8 שניות, ואם משטרת התנועה תסגור עבורך כביש ראשי או שניים, ייתכן שתגיע ל-317 הקמ"ש המובטחים. המחיר? קצת פחות מ-200 אלף אירו בגרמניה. אצלנו, מן הסתם, משהו כמו 2.2 מיליון שקלים.

ניסאן GT-R: פסגה יפנית

מי שהאירופיות כבר לא עושות לו את זה יכול להזמין מהיבואן בארץ את מכונית-העל ניסאן GT-R, שתשנה באופן יסודי את כל הסטיגמות שהיו לו אי-פעם על מכונית יפנית. אין לה עיצוב אקזוטי במיוחד, והיא מזכירה מכונית קופה ששהתה יותר מדי במכון כושר. אולם העיצוב מטעה: המכונית הזאת מייצגת את פסגת הידע האלקטרוני והמוטורי של קונצרן הרכב היפני השני בגודלו, וזה הרבה מאוד: שלדה עם שליטה אלקטרונית, אווירודינמיקה דינמית, שלדה שכוילה במסלול נירנבורגרינג, והחל מהשנה גם מנוע V6 עם 530 כוחות סוס ו-61 קג"מ (לעומת 485 כוחות סוס בדגם היוצא).

זה אולי לא נשמע כמו הספק חריג, אבל כאשר רותמים לו אלקטרוניקה עתידנית ותיבת הילוכים עם זמני תגובה נוסח פורמולה 1 מקבלים ביצועים מרשימים באמת. שימוש במצב "זינוק מירוצים", שמתוכנת ברכב, מזניק את ה-GT-R מאפס למאה קמ"ש ב-3.04 שניות, נתון תאוצה מהיר יותר משל 911 טורבו. גם מהירות מרבית של 315 קמ"ש מציב את היפנית הפחוסה הזו גבוה מאוד ברשימת מכוניות הביצועים בארץ.

הצ'ופר הוא מחיר נוח (הכול כמובן יחסי) של כ-700 עד 800 אלף שקלים, בהתאם לאופציות, שמעניק לה יחס ביצועים/מחיר מרשים בהחלט. לא מספיק? תמיד תוכלו להזמין את המכונית בגרסה אקסקלוסיבית, שבה יירתמו מיטב אמני יפן כדי לרפד, לדפן, לקשט ולעטר את ה-GT-R שלכם בעבודת יד מסורתית שאורכת מאות שעות. אפילו הסמל בחזית יעוטר בלק בשיטה יפנית עתיקה, בידיו של מאסטר נערץ. לדגם הייחודי הזה, אם אתם תוהים, קוראים "אגואיסט". תפור עליכם.

אאודי R8 ספיידר: נקמת השכן מסביון

אם השכן המעצבן שלכם קנה זה עתה SLS קבריו, ומחנה אותה בזחיחות דעת מול בית הקפה השכונתי (של סביון), אל ייאוש. גם לאאודי יש חלופה, שמבטיחה לעצור את התנועה ברחוב ולהפוך לשיחת השכונה (המגודרת). זוהי ה-R8 קבריו, שצפויה להצטרף בחודשים הבאים לרשימת ה"פנויות להזמנה" של היבואן בישראל. הספיידר היא מכונית מרהיבה ומרתקת דמוית סירת מירוץ, שמצליחה לשלב קווים איטלקיים קלאסיים יחד עם אגרסיביות ונוכחות גרמנית מובהקת.

מובן שהיא אינה מיועדת למראה עיניים בלבד. הגרסה הבכירה מצוידת במנוע ה-V10 בנפח 5.2 ליטרים של החברה הבת למבורגיני, שמכויל לספק 525 כוחות סוס. לא הספק עוצר נשימה בחבורה הנכבדה, אולם הוא רתום למשקל עצמי נמוך יחסית של כ-1,700 קילוגרמים הודות לשימוש באלומיניום ובסיבי פחמן.

היחס הנדיב בין הספק למשקל מעניק לספיידר ביצועים אקזוטיים בהחלט: 4.1 שניות מאפס למאה קמ"ש ו-313 כוחות סוס. בעלי המצפון החברתי המפותח יוכלו לשייט בשדרות רוטשילד עם גרסת הבסיס של הספיידר, המצוידת במנוע 4.2 ליטרים בהספק צנוע של 430 כוחות סוס, ומסוגלת, בקושי, לגרד את ה-300 קמ"ש. והמחיר? אם וכאשר, בסביבות ה-1.4 מיליון שקלים פלוס.

עוד כמה אופציות

מי שלא צריך את חמשת המושבים של הב.מ.וו M5 יוכל למצוא את מבוקשו בסדרה 6 החדשה של ב.מ.וו, בגרסת קופה וקבריו, שהחלה להימכר בארץ לאחרונה ותפאר את אולם התצוגה של היבואן החדש (דלק רכב) במחירים שיתחילו כנראה בסביבות 800 אלף שקלים.

לחובבי פורשה שרוצים לשתף גם את החבר'ה בחוויה מציעה סוכנות פורשה את הפנמרה טורבו S החדשה, עם 550 כוחות סוס, מאפס למאה קמ"ש ב-3.8 שניות ומהירות של 305 קמ"ש על השעון. ואילו ביגואר מצפים לסדרת ה-XF המחודשת, שבראשה דגם ה-XFR, שמתוכנננת לתת קרב ל-M5 עם מנוע V8 בהספק 470 כוחות סוס ותיבה חדשה בת שמונה מהירויות.