המלחמה על הכותרת: וילנאי מקים מערך לשליטה במידע בשעת חירום

"עיתון, מו"ל של עיתון ובעליו יפעלו לסיקור הוגן, אמין ושוויוני של המתרחש בעורף, בצד הדיווח על המתרחש בחזית הלחימה" - כך קובע תקנון האתיקה של מועצת העיתונות בעקבות תיקון שנוסף לו בשנת 2007, אחרי מלחמת לבנון השנייה.

מלחמת לבנון השנייה היוותה אבן-דרך בכל הקשור להתנהלות התקשורתית בעתות חירום. מצד אחד, הציבור זעם על אופי הסיקור הפזרני במידע של גופי השידור מהשטח; ומן הצד השני, היו גם טענות על התנהלות הרשויות ובהן דובר צה"ל, שלא ידעו למנן את המידע כראוי.

עכשיו, כ-5 שנים אחרי, המציאות התקשורתית שונה לחלוטין, ועמה, כך הולך ומתברר, משתנה זירת הלחימה ממנה צריך לדווח. העורף הולך ומתברר כמקום בו תתקיים הלחימה, והדיווח הולך ומתרחק מהכתבים הצבאיים אל כל היתר.

ל"גלובס" נודע כי במסגרת היערכויות בנושא שקיים השר להגנת העורף, מתן וילנאי, הוא ביקש להקים תא כתבי עורף.

"הבנתי שכל כתב הוא כתב לענייני עורף", אומר וילנאי בראיון ל"גלובס", "לכן אני רוצה לבצע מהלך שכולל את כלל הכתבים של מערכות התקשורת בישראל, ובראשם הכתבים הצבאיים. העורכים הם הגרעין".

בתקופה האחרונה ערך וילנאי שורה של פגישות עם ראשי מערכות החדשות בישראל. בין היתר הוא פגש בראשי חדשות ערוץ 2, חדשות ערוץ 10 וחטיבת החדשות של ערוץ 1, וישב עם עורכים ב"ידיעות אחרונות", "מעריב" ו"הארץ".

ב-18 בספטמבר יקיים וילנאי מפגש פסגה, המדמה מעין פגישה של ועדת העורכים, אשר תכלול את ראשי כל מערכות החדשות של כלי התקשורת, כמו גם את נשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס דליה דורנר. המטרה של וילנאי ודורנר היא למצוא דרך משותפת לסייע לעיתונאים לפעול בעת חירום.

"בעקבות כל מיני אירועים, אני לאט-לאט מזהה את המשקל של התקשורת על החזית האזרחית", אומר וילנאי. "אני רואה שיש דיווחים ישירים מזירות אירוע עוד לפני שאנחנו, הגורמים הממשלתיים, יודעים על זה. לעיתים הדיווחים האלה לא ממש נכונים. רק לפני יומיים היה דיווח על ירי גראד לעבר העיר באר-שבע, אבל הוא נפל על הקרקע. החשש שלי הוא שהתקשורת תתנהג בחירום כמו שהיא מתנהגת בשגרה - ואז רדיפת הקרדיט והתחרות יכולים לעשות צרות".

במילים אחרות, וילנאי מבקש שליטה על המידע. הוא מצטרף לגופים אחרים שכבר רואים בעצמם אחראים לכל פעולות העברת המידע בעתות חירום לציבור ובראשם פיקוד העורף ודובר צה"ל.

וילנאי, נודע ל"גלובס", רוצה שכל העיתונאים המדווחים מהשטח יסתמכו על מה שהוא אומר להם, לפני שהם מסתמכים על מה שהם רואים. בימים אלה וילנאי מקים חמ"ל ומבקש שוועידת העורכים אותה ישיק תמשיך ותתקיים לפגישות תכופות.

חמ"ל בבור בקריה

החמ"ל אותו מקים וילנאי כבר החל להתמקם בימים אלה בבור מיוחד בקריה, ושם, במקביל לאלוף פיקוד העורף, הוא ינהל גם מרכז בקרת תקשורת כחלק ממנגנון שליטה אזרחי.

בסביבתו של השר אומרים כי הצבא יהיה אחראי לשלב של עד נפילת הטיל, כמשל - להיכן נורה וכיצד יש להתגונן - והמערך של וילנאי יטפל בשלב הבא, מרגע הנפילה. בכלל זה - איפה נפל הטיל והאם כדאי או מותר לספר על כך לציבור, ובאיזה אופן.

וילנאי לא מסתפק בזאת. הוא מבקש גם לנסח קוד אתי חדש לעיתונאים, מתוך תפיסה שהתיקון האחרון משנת 2007 כבר אינו תקף ואינו מדויק.

- אבל האם אתה באמת יכול לנהל את התקשורת בעת חירום?

"אין לי מושג מי מנהל את התקשורת, היא מנהלת את עצמה. לכן במצב המעורפל הזה זה קשה יותר. אבל אני מאמין שברגע שהעיתונאים יבינו את המשקל של הדיווח שלהם, וברגע שתהיה הבנה בין המערכות - הדבר ישרת יותר את האזרחים".

- עיתונאי שמדווח מאירוע יכול לשלוט במה שקורה?

"זו הנקודה, כי העורך לא שולט בכל דבר, לכן אנחנו רוצים להחדיר את המודעות גם לעיתונאים. אנחנו רוצים לקיים הדרכות לכל עיתונאי במערכת".

לדבריו, רק עכשיו הוא מגלה את כוחה של התקשורת. "אני מגלה שיש הבדל של עולם ומלואו בין עיתונות טלוויזיה, עיתון ואתרי אינטרנט. הבנתי בשריפה בכרמל איזה הבדל משמעותי יש בין מה שרואים בטלוויזיה ובין מה שקורה באמת במציאות.

"אני תמיד הייתי במלחמה ובשטח, ואף פעם לא התרשמתי מאיך שהתקשורת מעבירה את הדברים. פתאום ראיתי טלוויזיה. אני רוצה להחזיר לדיווחים את הפרופורציה המתאימה, את ההבנה של משמעות הדיווח. אני רוצה להגיע למצב שכלי התקשורת יבינו בשטח שלא חותכים פה קרדיטים, ויש לזה השלכה מיידית על הציבור. יהיו מראות קשים מאוד, וצריך לגלות איפוק".

"לתת תמונה כוללת"

בכלי התקשורת אמנם משתפים פעולה עם וילנאי, אבל הסקפטיות באופן טבעי די שולטת ביחס שלהם להתנהלות.

"אנחנו מנהלים דיונים על הנושאים הללו כבר מספר שנים, ואנחנו ערוכים וקשובים לצנזורה ככל שידרש", אומר גורם בכיר בענף. "אני לא מאמין שיש משהו שאנחנו יכולים לשפר. עיקר הדיונים מול וילנאי בשלב זה היו על האופן שבו אנחנו נוכר כמפעלים לשעות חירום, ומה עושים כשחלק ניכר מהעיתונאים המדווחים אמורים לצאת למילואים ואין מי שיתפקד. מעבר לזה, אנחנו בעיקר זקוקים לבהירות במידע ולכמה שפחות בלבול, וזה משהו שוילנאי יצטרך לטפל בו".

דורנר מברכת אף היא את וילנאי על היוזמה, אך נדמה כי גם היא אינה מתרשמת שיש מקום רב לשיפור סביב התנהלות התקשורת כפי שהיא כיום, וכפי שמועצת העיתונות התוותה.

"שוחחנו עם וילנאי בעניין", היא אומרת, "אנחנו במועצת העיתונות הקמנו ועדה אחרי מלחמת לבנון השנייה והמלצנו לתקן את תקנון האתיקה. על בסיס זה שהוא קיבל ממני את החומרים, הוא יבוא וידבר עם האנשים האחראים לתקשורת. ההמלצה שלנו הייתה לא לגרום לפאניקה. מצאנו לנכון והדגשנו שהצורך לעשות איזונים על מנת לא לגרום לנזק אם אין לזה ערך חדשותי.

"אנחנו גם אמרנו לתת תמונה כוללת של הנעשה בשטח, ולא לתת תמונה מגמתית, כמו שהעידו תלונות שהגיעו אלינו. והשר צודק כשהוא אומר שהוא רוצה למנוע דיווחים כמו אלה בזמן שהייתה השריפה בכרמל, שאמרו שבית אורן נחרבה והיא לא נחרבה. תאר לך שהיו אומרים שמגדלי אקירוב נחרבו. זה הרי לא היה קורה".

מי יעביר את המסר בשעת חירום?

עיתונאים בכירים אמרו כי החשש האמיתי לאור פעולותיו של וילנאי הוא שלא יהיה ברור מי הכתובת שתעביר את המסר בעת החירום. גורמים בפיקוד העורף אמרו בתגובה לכך כי החוק מחייב כי אלה יהיו אנשיו שישלטו על ההוראות לשעת חירום.

וילנאי, כך נראה, סבור מעט אחרת. "כלי התקשורת מבינים היטב את החשיבות ואת יכולת עשיית הנזק", אומר השר, "הם מבקשים מאתנו לדווח להם ככל שניתן וכל מה שאנחנו יודעים. צריך להבין שהמאמץ הבא לא יהיה מאמץ בחזית, כל האירועים אצלנו יהיו אירועים שהאזרחים יידעו עליהם בצורה ישירה. המטרה היא ליצור מערכת הדדית אמינה בין הרשויות לבין התקשורת. אמרתי לדליה דורנר שאני רוצה שכל מערכת תפעל בקודים ברורים".