הפשע בטלוויזיה לא התחיל במרגול

אחת ההאשמות הכי חמורות ומקוממות נגד הזמרת מרגלית צנעני היא הניסיון להכניס גורמי פשע לתחום הבידור הטלוויזיוני בכלל, ולתוכנית "כוכב נולד" בערוץ 2 בפרט.

למען ההגינות והמציאות העובדתית, צריך להזכיר ולציין כי ראשי פשע הסתובבו באולפני הטלוויזיה באופן חופשי ללא עזרת צנעני. אנחנו רואים אותם, את גדולי הפושעים, מתראיינים אצל גדולי הדור הטלוויזיוני כאילו היו הפושעים אנשי ציבור, שלדבריהם יש משקל וחשיבות בשיח הלאומי. בעיקר מרבים לעשות זאת במהדורות החדשות של כל הערוצים.

החיזור אחר הפושעים

האם יש הבדל בין מקרים אלה לזה של צנעני? לא כל-כך גדול כמו שנדמה במבט ראשון. בכל המגעים עם עולם הפשע יש אלמנט עסקי, מסחרי, כסף. בפרשת מרגול זה הרצון להשתלט על תוכניות ועל אמנים, כדי להרוויח כסף והשפעה באמצעותם.

במקרים אחרים, שהם הנפוצים, זה הרייטינג - שמה הוא אם לא כסף? בגלל זה יש לעתים תחרות בין הערוצים - מי "יצליח" ראשון להביא לאולפנו פושע כזה או אחר. הפושעים ועורכי דינם יודעים זאת - והם יודעים גם איך לנצל את המצב לטובתם בצורה המקסימלית.

ההסכמים עם הפושעים

כך נוצר משא-ומתן ונערך הסכם, בו נקבע לעתים כי תמורת בלעדיות יישאל הפושע רק על נושאים שהוא מסכים להם.

ברור שהמנחים ועורכי התוכניות לא מעזים להפר הסכם כזה, מסיבות מובנות. אבל גם מסיבה אחת שאינה בהכרח מובנת: הם לא רוצים להכעיס את הפושע, כדי ש"יואיל" לבוא שוב - באופן בלעדי!!! - אם וכאשר יהיה מעורב, למשל, ברצח עסיסי במיוחד, מה שיהפוך ראיון איתו ל"פצצת" רייטינג, המתורגמת ל"בוכטה" של כסף.

הבורר של אילנה דיין

אחת הדוגמאות הבולטות היא הראיון של אילנה דיין עם מי שהיה מוכר כארכי-פושע, יוסי הררי, בתוכנית "עובדה" (9.12.10). המקרה בולט בגלל תדמיתה של דיין כעיתונאית אינטלקטואלית - לא איזו מסעודה או מרגלית.

וכך יושבת דיין ומנהלת עם הררי שיחה כל-כך נעימה, כאילו מדובר בראש מדינה ידידותית. היא משווה אותו לסדרת פשע קומית-בידורית, הנקראת: "הבורר" - כן, באמת.

דיין גם אומרת בראיון: "עכשיו יש לו (להררי) ספר, והוא רוצה שתקשיבו לו". אמירה שאולי בגללה "הסכים" הררי לראיון ה"בלעדי". הוא בוודאי התאכזב שדיין לא הוסיפה: "רוצו לקנות".

ה"קשת" האשכנזית

פשע זה רייטינג, זה הסיפור, ושאף אחד לא יבלבל לכם את המוח עם כל מיני "הסברים" מלומדים. הצגת הפשע בטלוויזיה עושה לו גלוריפיקציה ומחנכת ליותר פשע.

אז איך זה כל כך שונה מהמקרה של מרגול? אם יש הבדל בין הזמר המזרחי ל"זמר" האשכנזי, הוא רק בטכניקה. בסופו של יום, אלה ואלה מזמרים על כסף.