האם הגיע הזמן לקנות מניות בנקים - ומה כדאי לרכוש?

אין כמו משבר עולמי פיננסי בשביל להוריד את הסנטימנט החיובי מסקטור הבנקאות הגלובלי. למרות הזינוק מרמות השפל של תחילת 2009, מתקשות עדיין מניות הבנקים להתאושש, והשנה מציג הסקטור תשואות חסר משמעותיות מול המדדים המובילים. המצב הוחרף עוד יותר בחודשיים האחרונים, על רקע החשש מכניסה מחודשת למיתון עולמי.

מתחילת השנה איבד מדד הבנקים האמריקניים KBW כ-25%, לעומת ירידה של 3.5% במדד 500 S&P; מדד הבנקים האירופי STOXX Europe Banks נחתך ב-30%, לעומת הבנצ'מרק הכללי STOXX Europe 600 שנחלש ב-15%; ובארץ מציג מדד הבנקים תשואת חסר של כ-7% על מדד ת"א 25.

תשואות החסר הביאו רבים מהבנקים להיסחר מתחת להונם העצמי, וייתכן שהדבר מהווה הזדמנות למשקיע ערך סבלני אשר מאמין בהתאוששות הכלכלה. וורן באפט, הידוע שבמשקיעי הערך, השקיע בשבוע שעבר 5 מיליארד דולר בבנק אוף אמריקה (BAC), לאחר שהמניה ירדה כבר לשפל של 6 דולר - מחיר שלא ראתה מאז מארס 2009. מה אומרת לנו השקעתו של באפט על מגזר הבנקים, והאם כדאי ללכת בעקבותיו?

הבנקים האמריקניים אטרקטיביים

"ההשקעה של באפט בבנק אוף אמריקה, היא המפתח למערכת הבנקאית בארה"ב. היא נוגעת לנושא שנוי במחלוקת - מחירי הנדל"ן שם. תיקי האשראי של רוב הבנקים האמריקניים חשופים במידה רבה לנדל"ן מסחרי או למגורים, ובאפט בעצם מהמר שהגענו לשפל במחירי הנדל"ן". כך אומר ל"גלובס" טרנס קלינגמן, מנהל המחקר במיטב ברוקראז'.

לדברי סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט האקווטי הבכיר באופנהיימר ישראל, "הבנקים האמריקניים ממוצבים היטב, בהשוואה לבנקים האירופיים, המתמודדים עם משברי החובות בגוש האירו, ועומדים בסכנת גיוס הון נוסף בתסריט חדלות פירעון של מדינות חלשות של הגוש.

"הבנקים האמריקניים כבר למדו את לקחי המשבר, גייסו כסף רב למען שיפור יחסי הלימות הון, ומתאפיינים בחשיפה מינורית לבעיות של גוש האירו. מניות הבנקים האמריקניים לא מהוות השקעה אופנתית, אך התמחור הנמוך במיוחד שלהן - מכפילי רווח של 5-7 לשנה הקרובה ומכפילי הון עצמי מתחת ל-1, מהווה הזדמנות עבור משקיעי הערך הסבלניים, שיקשיבו לדעתו של באפט".

נציין עם זאת, כי ההימור של באפט מחושב. בדומה להשקעותיו הקודמות בג'נרל אלקטריק וגולדמן זקס, חברת ברקשייר האת'אווי שבניהולו רכשה מניות בכורה ולא מניות רגילות. אלו מקנות לו דיבידנד שנתי של 6%, וכן קדימות בחלוקתו. ברקשייר קיבלה גם אופציות בשווי כ-5 מיליארד דולר לרכישת 700 מיליון מניות רגילות במחיר של 7.14 דולר, שנמצאות כבר בתוך הכסף.

"אני מעריך שבאפט יממש את האופציות די מהר. הוא נפגש עם אובמה לא מזמן, וכנראה הבין שהממשל יעשה כל שביכולתו לעודד את שוק הנדל"ן", מעריך קלינגמן, השומר על אופטימיות זהירה ביחס למניות הבנקים האמריקניים. הוא סבור שההימור של באפט נכון, וכי מחירי הבתים אכן קרובים לתחתית. "ניתן לראות זאת במונחים של מספר חודשי המשכורת הנמוך יחסית, שמאפשר קניית בית ממוצע בארה"ב, וכן בעובדה שחלקם נמכר מתחת לערך הכינון שלהם".

קלינגמן מזהיר עם זאת, כי אי-הוודאות השוררת עדיין בכלכלה העולמית, מחייבת משנה זהירות מצד המשקיע מהשורה. לכן הוא ממליץ על חשיפה מועטה לבנקים בשלב זה. אך קלינגמן בהחלט מזהה הזדמנויות עבור משקיעים המוכנים לקחת על עצמם יותר סיכון. הוא מדרג את הבנקים האמריקניים כאטרקטיביים יותר מהאירופיים והישראליים, בשל האיתנות הפיננסית שלהם. לדבריו, מאחר שהבנקים האמריקניים גייסו הון רב ב-2009, הם הרבה פחות ממונפים ביחס לעבר, וחשיפתם לחובות של מדינות אירופה נמוכה משמעותית מאשר בנקים אירופיים כאמור.

הבנקים המועדפים על קלינגמן הם וולס פארגו ו-U.S. Bancorp, המהווים את השקעות הליבה של באפט בתחום הבנקאות. "בניגוד להשקעתו של באפט בבנק אוף אמריקה וגולדמן זקס, וולס פארגו ו-U.S. Bancorp נחשבות מבחינת באפט, ובצדק, להחזקות אסטרטגיות לטווח ארוך. אלו בנקים מסחריים ויציבים, עם איכות תיקי אשראי טובה".

בריאיון שנתן ל"תיק אישי" לפני כשלושה חודשים וחצי, קרא כריס קוטובסקי, אנליסט הבנקים של אופנהיימר, לרכוש את מניות הבנקים האמריקניים. קוטובסקי שהמליץ על סיטיגרופ, גולדמן זקס וג'יי.פי מורגן, "זכה" לראות את המניות הללו יורדות מאז המלצתו ב-25%, 20% ו-15% בהתאמה. עם זאת באופנהיימר לא משנים את דעתם: "מצב הבנקים נשאר כשהיה, פסיכולוגיית המשקיעים היא זו שהשתנתה", אומר וסצ'ונוק.

לדבריו, המחיר של הבנקים האמריקניים נמוך מאוד. "אין שום סיבה לכך שמניית סיטיגרופ תיסחר במכפיל הון של 0.5. זה לא אותו הבנק שהכרנו לפני המשבר. הבנק ביצע מחיקות כואבות, ופעילותו הגלובלית הענפה משמשת כיום מנוע צמיחה ורווחיות".

באשר לג'יי.פי מורגן, מציין וסצ'ונוק כי זה עבר בהצלחה את המשבר הפיננסי, והפך לאחד המובילים בעולם בבנקאות השקעות. לגבי גולדמן זקס, הוא סבור כי הוכיח יכולת להרוויח כמעט בכל מצב, והנהלתו יודעת לנהל סיכונים היטב. "בנוסף, כמחצית מהכנסות הבנק מגיעה מחוץ לארה"ב".

לזכות אופנהיימר ייאמר, שבראיון שהוזכר קוטובסקי התריע מהשקעה בבנק אוף אמריקה, בשל החשיפה שלו לתביעות מצד גופים מוסדיים, שלהם מכר משכנתאות מגובות נכסים בשיא בועת הנדל"ן. "אנו עדיין זהירים לגבי בנק זה, נוכח סוגיית התביעות. חוסר הוודאות גדול מדי, ובמכפיל כמעט דומה אפשר לקנות את סיטיגרופ ", אומר וסצ'ונוק.

יש הזדמנויות גם באירופה

משבר החוב באירופה פגע קשות בבנקים ביבשת. סך הסקטור נסחר מתחת להון העצמי שלו, וחלק מהבנקים האיטלקיים והיווניים נסחרים במכפילים נמוכים מאוד של 0.3-0.4 על ההון.

"בנקים באירופה 'נשחטו' ברמות קשות, והם זולים יותר מהבנקים האמריקניים והישראליים. אך שם הבעיה היא גם פוליטית. השאלה היא, האם המדינות החזקות כמו גרמניה וצרפת יסכימו לחרוק שיניים ולספק ערבות הדדית למדינות דרום אירופה", אומר קלינגמן. בשל הפיצול הפוליטי ביבשת, שמצריך אישור להחלטות בכל פרלמנט בנפרד, קלינגמן אינו אופטימי: "אני בספק אם יגיעו שם להסכמות. הפוליטיקאים יתקשו לעמוד בפני קהל הבוחרים שלהם, העוין לסיוע".

קלינגמן מפתיע בכל זאת, ומוצא הזדמנות בבנקים האיטלקיים. "דווקא הבנקים בפריפריה יכולים להיות השקעה מעניינת, בעיקר בנקים איטלקיים כמו Intesa ו-UniCredit.אלו בנקים זולים מאוד, המתמחרים כבר כעת תספורת של 30%-40% על החוב האיטלקי. מנגד, המודל העסקי שלהם שמרני יחסית ופשוט - מתן הלוואות למשקי בית ועסקים, ובכך הם דומים מאוד לבנקים הישראליים".

הבעיה של הבנקים האלו, היא כמובן חשיפתם הגבוהה לאג"ח ממשלת איטליה, אך לדברי קלינגמן, במידה שאירופה תצא מהמשבר, הם יעלו חזק מאוד; ובאופן פרדוקסלי, גם במקרה ההפוך, הדבר עשוי להיות נכון. "בתסריט של החרפת המשבר ויציאה של איטליה מגוש האירו, הלירה האיטלקית תאפשר לחברות המקומיות להיות יותר תחרותיות, היצוא יגבר והאבטלה תפחת, וזה ישפיע לחיוב על הבנקים". קלינגמן סבור שהעלייה במניות הבנקים האיטלקיים תפצה על הירידה של המטבע.

מנגד הוא ממליץ להתרחק מהבנקים החזקים יותר בגרמניה וצרפת, שמימנו את ההלוואות למדינות הפריפריה בפיקדונות מקומיים. "במקרה של יציאת אחת המדינות מגוש האירו, הם יצטרכו לשלם באירו על הפיקדונות, אך לקבל את החובות בדרכמה יוונית או לירה איטלקית, שיהיו שוות פחות".

ומה באשר לבנקים ישראליים? גם הם זולים ונסחרים ברובם מתחת להון העצמי שלהם. "הם זולים, אך לא זולים מספיק", סבור קלינגמן. "נכון שהמערכת הבנקאית בארץ במצב טוב יותר מאשר בארה"ב ובאירופה, אך גם מכפילי ההון גבוהים יותר. אנחנו כלכלה פתוחה, ואם העולם ייקלע למיתון נוסף, החברות המקומיות ייפגעו ובעקבותיהן גם הבנקים. בהשוואה לבנקים אירופיים ואמריקניים, יש להם עוד הרבה מהיכן לרדת". מנגד טוען קלינגמן, שבמידה שהכלכלה העולמית תחזור למסלול ברור של צמיחה והחששות יירגעו - האפסייד הגדול לא יבוא מבנקים ישראליים.

בהקשר זה מעדיף קלינגמן בין הבנקים הישראליים את מזרחי טפחות. "מדובר בבנק די דפנסיבי למתרחש בעולם, מאחר שרוב הנוסטרו שלו מרוכז בארץ". נקודת התורפה שלו, לפי קלינגמן, היא היותו חשוף יותר לאירועים גיאו-פוליטיים מקומיים, כמי שמעניק הרבה משכנתאות ליישובים שמחוץ לקו הירוק ובדרום הארץ. "המשקיע צריך להחליט באיזו צרה הוא רוצה להתמקד", הוא אומר בחיוך.

הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

 אופנהיימר

 טרנס