המפולת בשווקים בעולם ובארץ בחודש אוגוסט, הכתה בענף קרנות הנאמנות. קרנות האג"ח והמניות איבדו בחודש זה לבדו כ-7.1 מיליארד שקל - הפדיון הגבוה ביותר מאז ינואר 2008, החודש בו הושקו הקרנות הכספיות וכספים רבים הוסטו אליהן.
היקף נכסי ענף הקרנות עומד כעת על 152 מיליארד שקל - כ-4 מיליארד שקל פחות מהיקף נכסיו בתחילת השנה. אולם, אם מנטרלים את הקרנות הכספיות, בהיקף 36 מיליארד שקל, מדובר בהתכווצות של 23 מיליארד שקל, המשקפת קיטון של כ-16% בנכסי הקרנות המסורתיות מתחילת השנה.
אם ננטרל גם את קרנות המק"מ למיניהן, שהן תחליף לכספיות, נקבל כי היקף נכסים נמוך עוד יותר של כ-110 מיליארד שקל, כהיקפם בסוף 2006, אז עדיין לא היו קרנות כספיות וכל נכסי הענף היו מושקעים באג"ח ומניות. מתחילת השנה מדובר בפדיונות של קרוב ל-20 מיליארד שקל בקרנות המסורתיות.
בחודש אוגוסט, על רקע ירידות השערים החדות, החששות ממיתון ומשבר החובות באירופה, משכו המשקיעים את כספם, בעיקר מקרנות האג"ח. אלו רשמו פדיונות עתק של 4.8 מיליארד שקל בחודש החולף (וכ-10 מיליארד שקל מתחילת השנה), בעוד שמקרנות אג"ח מדינה נפדו כ-1.5 מיליארד שקל ומהקרנות המנייתיות (בארץ ובחו"ל) כ-750 מיליון שקל.
מנגד, הקרנות הכספיות גייסו 4.2 מיליארד שקל, ולכן השורה התחתונה בחודש אוגוסט היא פדיונות של "רק" כ-3 מיליארד שקל. גיוסים נרשמו גם בקרנות השקליות, אם כי בהן חלה תנועה דו כיוונית - פדיונות מהקרנות השקליות הקלאסיות מול גיוסים לקרנות מק"מ או עם שער מיועד, המשווקות בעת האחרונה באגרסיביות, כמוצר המהווה חוף מבטחים ומבטיח תשואה מסוימת למי שיתמיד בהשקעה בהן.
מנהלי קרנות שיש להם קרנות כספיות או מק"מ כאלו, הצליחו לאזן את הפדיונות העצומים עם גיוסים אליהן, אם כי בשורה התחתונה הן אינן תורמות לרווחי החברות, ואף גורמות להפסדים.
900 מיליון שקל הוא היקף הגיוסים של פסגות לקרנות המק"מ שלה. קרנות החברה, שבניהול זמני של רונן טוב, מנכ"ל בית ההשקעות, רשמו פדיונות של 276 מיליון שקל בקרנות המסורתיות, ואילולא קרנות המק"מ הייתה פסגות מסיימת את אוגוסט עם פדיונות של למעלה ממיליארד שקל, בהתאם לחלקה בתעשייה. את קרנות המק"מ הגה המנכ"ל הקודם, זיו שמש, שעזב לאחרונה את בית ההשקעות לטובת ניהול מנורה מבטחים פיננסיים. קרנות המק"מ מסבות לפסגות הפסדי עתק (שכן הן גובות דמי ניהול של 0.25%, בעוד שההוצאות בגינן עולות על כך), אך לפחות הן מאזנות את הזליגה משאר הנכסים, גם אם רק למראית עין.
1 מיליארד שקל, הוא היקף הפדיון בקרנות המסורתיות של אי.בי.אי, שבניהול עודד גל. החברה גייסה לאחרונה סכומי עתק לקרנות האג"ח והמק"מ, אולם שני אפיקים אלה נפגעו הכי הרבה והכסף בהם נחשב ל"חם". בגלל הפדיונות, קרנות החברה כמעט חזרו להיקפן בתחילת השנה, כ-11.4 מיליארד שקל.
פדיונות גדולים, אם כי כחלקם בתעשייה, רשמו גם קרנות הראל-פיא שבניהול סמי בבקוב. מהראל-פיא נפדו 893 מיליון שקל, ובזכות גיוסים מועטים לקרנות הכספיות (שהיחידות בהן הוגבלו ולכן הן מגייסות בקצב נמוך יותר) סיימו הקרנות עם שורה תחתונה מתונה יותר - פדיונות של 700 מיליון שקל.
2 הוא מספר החברות שגייסו מעל מיליארד שקל, כל אחת, לקרנות הכספיות שלהן. קרנות מיטב שבניהול רפי ניב גייסו 1.7 מיליארד שקל לכספיות (אלה שעדיין לא גובות דמי ניהול), אך רשמו פדיונות של 620 מיליון שקל, כך שהשורה התחתונה שלהן היא גיוס של כ-1.1 מיליארד שקל.
גם קרנות דש שבניהול עידו בירמן גייסו לכספיות, כ-1.1 מיליארד שקל, ולכן סיימו גם הן את אוגוסט עם שורה תחתונה חיובית של גיוס 641 מיליון שקל.
קרנות אקסלנס שבניהול מאיר מזוז הודיעו לאחרונה על העלאת דמי ניהול באחת הקרנות הכספיות שלהן, וכבר באוגוסט הן לא נהנו מגיוסים. יחד עם זאת, באקסלנס נרשמו פדיונות "רק" של 552 מיליון שקל - כמחצית מנתח השוק שלהן.
25% זהו שיעור הקיטון בנכסי קרנות מנורה מבטחים. קרנות החברה נוהלו עד לאחרונה על ידי רונן אביגדור, אך הוא נאלץ להתפטר על רקע חקירתו ברשות ני"ע בחשד לעבירות של תרמית, קבלת דבר במרמה, הפרת אמונים ושוחד. מי שיחליף אותו כאמור הוא זיו שמש, שבפניו יעמוד אתגר גדול - לשקם את הפגיעה במוניטין וכן ואת החולשה בקרנות שנרשמה עוד לפני הפרשה. קרנות מנורה איבדו 1.8 מיליארד שקל מנכסיהן מתחילת השנה, ואלו עומדים כעת על 5.2 מיליארד שקל - נתח שוק של 3.4%.
ענף
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.