ענף הנדל"ן סוער: העובד הסיני יוחלף בעובד מסרי-לנקה?

אם לשפוט על פי הקבלנים, העם הסיני התברך בפועלי בניין מזן נדיר. עם כל הכבוד לתעשיית האלקטרוניקה המתפתחת במדינה שלהם, הסינים צריכים להתרכז במה שהם יודעים הכי טוב: לרצף. הם בעצמם עדיין לא יודעים את זה, אבל כאן בישראל גילינו את הסוד הסיני. הכישרון החבוי שיש בכל אחד ואחד מהעם הנפלא הזה.

ועכשיו ברצינות: הכל כסף. קבלנים בכירים שמדברים בגילוי לב אבל חלילה לא לייחוס, מספרים את הסוד הכי מפורסם בענף הזה - דמי התיווך הדמיוניים שגובים מהסינים. ואם תהיתם - אז זאת כנראה הסיבה העיקרית שלא רואים פה כבר רומנים. הרומנים לא במצבת פועלי הבניין בישראל, כי הם לא משלמים מספיק על התענוג להגיע ולעבוד בארץ. הם מוכנים לשלם לכל היותר 2,000 דולר. הסינים, לעומת זאת, מוכנים לשלם גם 25 אלף דולר - אף על פי שהחוק בישראל מתיר דמי תיווך בגובה 3,400 שקל בלבד. סכום זה אינו מוגדר כדמי תיווך, אלא חושב לפי סכום הוצאות שיש לקבלני העובדים המביאים אותם ארצה, על הבאת כל עובד ועובד.

הסינים המבקשים לעבוד בארץ לוקחים הלוואות, לא תמיד מהגורמים הכי סימפטיים, ומקווים להחזיר במהרה את ההשקעה. את דמי התיווך, הלא חוקיים, גובים על פי החשד, אותם תאגידי כוח אדם שעוסקים בהבאת הסינים לארץ, גוזרים את הקופון וחולקים אותו עם הקולגות שעל אדמת סין. לכאורה, לקבלנים אין נגיעה בדבר הזה, אלא שרבים מתאגידי כוח האדם בענף הבניין נשלטים היום על ידי חברות בנייה גדולות ומכובדות.

את מה שהבינו מזמן במשרד התמ"ת, ברשות ההגירה ובעמותות כמו קו לעובד, מבינים לאחרונה גם במשטרת ישראל וברשות המסים. באפריל השנה עצרה המשטרה 10 חשודים, בהם בעלי חברות כוח אדם בתחום הבנייה. החשד: "גביית כספים בסכומים גבוהים ממהגרי עבודה סיניים שהופנו לעבודה בבנייה, בניגוד לחוק ותוך ביצוע עבירות מס, לרבות העלמת הכנסות מהמדינה, שימוש בחשבוניות פיקטיביות ותשלומים, או גבייה "בשחור" מעובדים זרים - כל זאת בהיקף עשרות מיליוני שקלים".

בחקירה עלה חשד לביצוע עבירות עושק, הלבנת הון, עבירה על חוק שרות התעסוקה - איסור גביית כספים מעובדים, ועבירות לפי פקודת מס הכנסה. "החקירה היא פרי מאמץ משותף של מספר משרדי ממשלה וגופי אכיפה בישראל, והיא נועדה למגר את תופעת גביית היתר מהעובדים הזרים, והעלמות מס בתחום של תאגידי בניין העוסקים בכוח אדם זר שרובו עובדי בניין מסין" - כך נמסר אז מרשות המסים ומשטרת ישראל.

עדיף סרי לנקה

אחרי שנות עושק, ממש כפי שמתארת המשטרה, החליטה מדינת ישראל להביא עובדים זרים רק ממדינות שחתומות על הסכמים שמבטיחים למגר את תופעת דמי התיווך. ההסכמים כוללים מנגנון פיקוח שמאפשר את הבאת העובדים באופן ישיר בין שתי מדינות, ללא גורם שלישי שגוזר קופון.

פה מתחיל הסיפור: ביולי השנה, קיבלה הממשלה החלטה להגדיל עד יולי 2014 את מכסת מהגרי העבודה בישראל בענף הנדל"ן מ-5,000 ל-8,000, בנימוק שהיקף הבנייה הנוכחי בארץ, מגדיל את הצורך בידיים עובדות. החלטה זו סתרה החלטות ממשלה קודמות, ובהן זו שקבעה כי עד 2013 ירד מספר העובדים הזרים לאפס.

בעוד שבאוצר סברו שההחלטה היא הרע במיעוטו, מאחר ולדעתם אין צורך בייבוא עובדים בכלל, קיבלו אותה הקבלנים ברגשות מעורבים. מצד אחד, נדחה צמצום המכסות, ועם זאת, לטענתם, התוספת, הגם שהיא משמעותית, אינה מספקת.

כך או כך, למרות שהממשלה קבעה שיש ליישם את ההחלטה באופן מיידי, כלומר לאפשר הגעת עובדים במכסה המוסכמת לאלתר, עד היום טרם הגיע לישראל אף לא עובד נוסף אחד.

הסיבה לכך היא המחלוקת כאמור בין משרד האוצר ורשות ההגירה לבין הקבלנים וחברות כוח האדם, בשאלת מוצא העובדים. בעוד שבאוצר וברשות ההגירה מבקשים להביא עובדים מסרי-לנקה, הקבלנים והחברות כוח האדם מתנגדים לכך, ומנהלים מסע התנגדות חריף שאליו גוייסו גם נציגים מהשגרירות הסינית.

"משבר דיפלומטי"

עם ההחלטה על תוספת עובדים, הוקמה ועדה בין משרדית שהתבקשה לתכנן מאיזו מדינה, ועל פי אילו קריטריונים, יגיעו העובדים. סין ירדה בגלל שהסינים משלמים כסף למתווכים, המארגנים את הגעתם לעבודה מאושרת בארץ. הסינים אינם משתפים פעולה בבדיקת הנושא, ואינם מסכימים לפיקוח בין לאומי של ארגון ההגירה הבינלאומי (ION). האפשרויות האחרות שעלו היו תורכיה, רומניה, בולגריה, שמהן הגיעו כבר בעבר עובדים לענף הבנייה, כמו כן עלתה כאפשרות גם סרי-לנקה.

ממדינה זו יוצאים מידי שנה כ-1.7 מיליון איש לעבוד במדינות אחרות. לדברי משרד האוצר ומשרד הפנים כ-200 אלף מהם עובדים בתחום הבניין, בעיקר בנסיכויות המפרץ. בעבר הגיעו לישראל עובדים משם, אולם שובצו בענפי החקלאות בלבד.

בין לבין, הוועדה הבין משרדית הורידה את תורכיה מהפרק, בשל המתיחות עמה, והוחלט להתרכז בהבאת עובדים מבולגריה, רומניה וסרי-לנקה.

מוטי כידור, מנכ"ל התאחדות הקבלנים טוען שהעובדים שיגיעו מסרי-לנקה אינם מיומנים ואף "עלולים לגרום נזק לענף המשווע לידיים עובדות". כנגד טענת האוצר ומשרד הפנים שמסרי-לנקה יוצאים מידי שנה 200 אלף עובדים מקצועיים בענף הבנייה למדינות אחרות, הוא מציג נתונים אחרים. לדבריו, ב-2009 הוגשו בסרי-לנקה רק 44 בקשות לעובדים בעבודות רטובות ורק 19 איש יצאו בסופו של דבר לעבוד. ב-2011 הוגשו 11 בקשות בלבד.

כנגד ההסתייגות מסין בשל פעילות המתווכים, הוא טוען שארגון ההגירה הבינ"ל (IOL) בעצמו מבחין בין סין ותאילנד, שבהן הגירת העובדים מנוהלת בידי מוסדות המדינה, לסרי-לנקה, שבה פועלות "חברות תיווך מפוקפקות", כלשונו.

אלדד ניצן, יו"ר קבוצת המעסיקים בענף הבנייה שתחת לשכת המסחר, מזהיר ש"הבאת עובדים לא מקצועיים, תגרום לכך שהמעביד לא ירצה אותם ואז זה הופך להיות נטל על התאגיד שממשיך לשלם את כל הכספים. אם גם קבלנים אחרים לא ירצו אותם, הם ייפלטו לרחוב".

נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, שלח מכתב לשר האוצר ולשר הבינוי והשיכון שבו הוא תהה מדוע "פועלת הממשלה לשינוי סדרי עולם", לטענת לין, "'תאגידי כח אדם זר בענף הבנייה', המאוגדים בלשכת המסחר, הינם תאגידים מקצועיים, שהוקמו על-פי תכתיבים ודרישות ממשלה. החלטת ממשלת ישראל להציב 8,000 עובדים זרים בענף הבנייה, על מנת לקדם פרויקטים לבניית בתי מגורים הייתה צו השעה וחלק לא נפרד מהמדיניות השואפת להגדיל היצע דירות מגורים ולזרז את זמן בנייתם. מטרת החלטת הממשלה תוכשל כליל אם תבוצע התוכנית של רשות ההגירה, במשרד הפנים, להביא את העובדים ישירות מסרי-לנקה, שלא על בסיס הקריטריונים המקצועיים הנדרשים על ידי הקבלנים ושלא על דעתם, וזאת במקום להמשיך ולפעול להבאתם של עובדים מיומנים ומקצועיים מסין".

עו"ד דן כרמלי, סמנכ"ל יחסי ממשל כנסת וחקיקה באיגוד לשכות המסחר, טוען כי המציאות החדשה עלולה לגרום למשבר דיפלומטי: "ממלא מקום שגריר סין בישראל שלח מכתב חריף בנושא למשרד החוץ ולמשרד הפנים. במכתב הוא מחה על העובדה שוועדה בין משרדית שדנה בנושא לא לוקחת את סין בחשבון ולא מתחשבת בטיוטת ההסכם שהגישה סין. מדובר בתקרית דיפלומטית כלכלית שעלולה לגרום למשבר של ממש ביחסי שתי המדינות".

"בדרך לתאילנד"

לדברי אהרון ברזאני, מנהל שירות למעסיקים ולעובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, "מכיוון שהבאנו מסרי-לנקה עובדים לאחרונה, עצרנו שם בדרכנו לחתום הסכם דומה בתאילנד ושאלנו את השאלות הנדרשות, ביקרנו במרכז הכשרה וקיבלנו נתונים. הראו לנו ש-200 אלף עובדים יוצאים לעבודה בתחום הבניין מסרי-לנקה למדינות המפרץ. הבאנו את מסקנות הביקור לוועדה הבין משרדית העוסקת בנושא והיא קיבלה החלטה להתחיל ולקדם הסכם גם מול מדינה זו. הנתונים שמציגים הקבלנים אינם מוכרים לנו וכמובן שנבדוק אותם".

מקצועיות סינית? "הגיעו ארצה דייגים ונגרים"

"הפניה למדינת סרי-לנקה נעשית לאור דחיפות ההבאה וקיומם של מנגנוני הבאה מוסדרים בין סרי-לנקה לישראל וכן מהחשש שעובדי מזרח אירופה לא ירצו לעבוד בישראל, שכן הם יכולים לעבוד במדינות האיחוד האירופאי", טוענים במשרד האוצר.

לדברי האוצר, "המלצת הצוות הבין-משרדי הנה לפעול לקידום הסדרים עם מדינות רומניה, בולגריה וסרי-לנקה. יש להדגיש כי קבלנים/ תאגידי קבלן לא יחויבו לקלוט עובדים שהמדינה תעמיד להם אם הם לא ירצו בכך, וכן כי העובדים שיגיעו יהיו מחויבים לעמוד בתנאי סף של ניסיון בעבודות בניין. אומנם עובד סיני ששילם דמי תיווך בלתי חוקיים בגובה 25 אלף דולר הוא העובד החרוץ ביותר שאף אינו שומר על זכויותיו הבסיסיות, אולם המדינה נחושה לפעול כנגד תופעה בזויה זו ולהעמיד עובדי בניין מנוסים שלא משכנו את חייהם כדי להגיע לישראל".

באוצר גם מדגישים כי התאחדות הקבלנים ביקשה לקבל עובדים זרים כדי לגשר על הפער הנדרש להכשרת ישראלים ("לטענת ההתאחדות, פער הכשרה של שנה-שנתיים"). לפיכך, הם מציינים, העמדת עובדים זרים עם ניסיון עונה על צורך זה.

"עובדים סרי-לנקים עובדים ברחבי העולם גם בבניין ובכל מקרה עובד לא מנוסה לא יורשה להיכנס לארץ. לפי תצהירים חתומים של חלק מהסינים הנמצאים בישראל הם הגיעו ארצה לאחר שעסקו בדייג ובנגרות. לפחות במקרה זה תדאג המדינה שמגיעים ארצה עובדים עם ניסיון בבניין, וזאת בצורה נקייה, שקופה, חוקית וערכית".

"העובדים הסינים הפכו לבעלי הבית שלנו"

"בגלל דמי התיווך שלוקחים מהעובדים אין כאן עדיין ידיים עובדות והענף נמצא במצוקה אמיתית", מספר רונן גינזבורג, מנכ"ל דניה סיבוס, "בניין שהייתי מסיים תוך שנה, לוקח לי היום שנתיים. אם עובדים מוכנים לשלם כדי להגיע, תמיד יימצא מישהו שיהיה מוכן לקחת ובשביל זה יש משטרה. שימצאו מי לוקח את הכסף ואיפה יש שחיתות ושיטפלו בזה".

"תביאו אותם לשנתיים"

גינזבורג לא מבין איך הגיעה סרי-לנקה לרשימת המדינות שמהם שוקלים להביא עובדים: "אני לא יודע מה יש להם עם המדינה הזו. מעולם לא עבד כאן אף סרי-לנקאי בבנייה. ייקח הרבה זמן ללמוד את המקצוע. בבולגריה וברומניה יש עובדים טובים ובשפע. אני בונה היום ברומניה, אין שם בעיה של כוח אדם. בנייה של קניון בשטח 60 אלף מ"ר נמשכה שם שמונה חודשים. ככה עובדים. אני גם לא מבין את ההתעקשות שלא להביא עובדים מסין. בכל מקום יש סוכנויות של כח אדם. יש שחיתות? תנו למשטרה לטפל בזה". גינזבורג גם מציע לכל המעורבים רעיון חדש שיכול לפתור את הבעיה. עליה עמלה הוועדה הבין משרדית כבר חודשים: "אפשר לקצר את זמן השהייה של העובדים. לא צריך 5 שנים, תביאו אותם רק לשנתיים. ואז לא יהיה שווה להם לשלם את דמי התיווך. זה בדיוק זמן של פרויקט, עובד יגיע, יעבוד, יסיים ויחזור עם הכסף שהרוויח. ב-5 שנים הם עושים כאן המון כסף, ואז שווה להם גם לשלם סכום גדול כדי להגיע. אם מראש הויזה קצרה לא יהיה להם שווה לשלם כדי לבוא".

לטענת הקבלנים, המחסור בידיים עובדות לעבודות השלד ("רטובות"), ומודעות העובדים לכך שהם מצרך נדיר עם ביקוש קבוע, משפיעים על כל הענף - מהקבלן ועד לקונה הדירה.

"כל פעם שמנהל העבודה הסיני מגיע לדבר איתי אני מת מפחד. הם היום בעלי הבית שלנו ולא להיפך", מתוודה דודו תבור, בעל חברת אדירים, "אין לי עובדים אחרים והם יודעים שיש להם הרבה כח עכשיו. יש תופעה של קבלנים שמחכים לעובדים באתרי בנייה בסוף היום ומנסים לשכנע אותם לבוא לעבוד אצלם. לסינים אין סנטימנטים, מי שישלם להם יותר אליו הם ילכו".

מחיר הביצוע: עלייה של 50%

גם מחירי הביצוע עלו בצורה דרסטית כתוצאה מהמחסור בכח אדם. לדברי תבור, אם ב-2008 הוא היה משלם 300 שקל למ"ר בעבודת שלד, היום מדובר ב-450 שקל למ"ר - עלייה של 50%. גם בעבודות הגמר המחירים השתנו: אם פעם היה מדובר על כ-40 אלף שקל לעבודות גמר בדירה, היום גם מחיר זה עלה בכ-40% לרמה של 53 אלף שקל.

"נכון להיום קצב הבנייה בפרויקטים שלי נפגע באופן ישיר מהמצב. יש לי שני אתרים פעילים בכפר סבא ובהוד השרון שכמעט מושבתים. במקום 30 עובדים בכל אחד מהם יש לי 5-6 עובדים. הייתי אמור למסור את הדירות ביוני 2011 ואם אני אצליח לעשות זאת בנובמבר אהיה מרוצה. לפחות לקחנו את זה בחשבון ועל פי חוזה המכר אני צריך למסור את הדירות רק ב-2012. האירוניה היא שחשבנו שהעיכוב יהיה בגלל ספטמבר והעובדים הערבים".

גם תבור לא מצליח להבין את התעקשות האוצר ומשרד הפנים להביא עובדים מסרי-לנקה. "אני לא מתנגד להבאת עובדים זרים מתורכיה, בולגריה או רומניה. אבל אני לא מבין את ההיגיון להביא עובדים דווקא מסרי-לנקה. חוץ מאוהלים הם לא יודעים איך בונים כלום. אנחנו צריכים עובדים מיומנים שידעו לקרוא תוכניות".

גינזבורג אומר חד משמעית - אם יגיעו עוד עובדים זרים, גם מחירי הדירות יירדו: "אני בונה 5,000 דירות. אם יהיו מספיק עובדים, מחר בבוקר אני מוריד 10% ממחיר הבנייה. המדינה לוקחת את הענף 15 שנים אחורה וחבל".