המשנה ליועמ"ש: "להטיל מס מיוחד על רווחי כיל"

חברת מפעלי ים המלח צריכה לשאת ב"חלק משמעותי ביותר" מעלות קציר המלח המלא המיועד לבריכה הדרומית בים המלח, ובנוסף יש להטיל מס מיוחד על רווחי החברה - כך קובע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים כלכליים-פיסקליים, עו"ד אבי ליכט, בחוות-דעת מפורטת שהוגשה למשרד האוצר.

לדברי המשנה ליועץ, ניתן גם לכפות את קציר המלח על החברה באמצעות חקיקה, וזאת אם תיכשל הבוררות המתנהלת עמה בשאלה זו.

חוות-דעתו של ליכט עוסקת בשאלה מהי חלוקת הנטל הראויה בין המדינה לבין מפעלי ים המלח במימון קציר המלח והגנות החוף, ובשאלה האם ניתן לכפות את הקציר על מפעלי ים המלח, במקרה שהמשא-ומתן המתנהל עם החברה ייכשל.

עיקר הנטל צריך לדעת ליכט ליפול על כתפי מפעלי ים המלח, נוכח העובדה שהקציר נושא עמו תועלת רבה גם עבור החברה, בשווי המוערך ב-2.5 מיליארד שקל לפחות.

לדברי ליכט, "עליית המפלס והצורך להמשיך ולהגביה את סוללות הבריכה גורמים נזק לאינטרסים ציבוריים וצפויים לגרום לנזקים עתידיים לתעשיית התיירות ולאינטרסים נופים וסביבתיים. פעילותם של מפעלי ים המלח היא שיוצרת את הסיכון, ולכן עליהם לפתור את הבעיה ולשאת בעלויות של מניעת עליית המפלס מכאן ולהבא. על מפעלי ים המלח לפעול ככל יצרן, ולהפנים את עלות הסיכון הנגרם בשל תהליך הייצור של מוצריה, ובכלל זה את הנזקים הסביבתיים שהיא גורמת".

המשנה ליועץ קובע כי אף כי למרות אחריותה המסוימת של המדינה לצורך להמשיך ולשאוב מים מחלקו הצפוני של ים המלח לטובת הבריכה הדרומית, חלקה של מפעלי ים המלח במימון פתרון הקבע צריך להיות החלק העיקרי, ויתרת המימון צריכה לבוא מהמדינה, המלונאים והמועצה האזורית.

אם המשא-ומתן לא יעלה יפה, קובעת חוות-הדעת, ניתן לחייב בחקיקת את מפעלי ים המלח לשאת בעיקר נטל המימון של קציר המלח.

חוות-דעתו של ליכט חוברה בעקבות דיון שהתקיים לפני חודשים אחדים בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, נוכח המשא-ומתן המתנהל עם מפעלי ים המלח בנושא קציר המלח.

חוות-הדעת אמורה לקבוע את גבולות הגיזרה של מנהלי המשא-ומתן מטעם המדינה, ואולם לצד זאת לא נמנע ליכט מלהתייחס לחלקה הנמוך במיוחד של המדינה בתמלוגים מהכנסותיה של מפעלי ים המלח - והוא קורא לאוצר לבחון את האפשרות להעלות את חלקה של המדינה, לא בתמלוגים אלא באמצעות הטלת מס מיוחד על רווחי החברה.

"שיעור התמלוגים שמעבירה מפעלי ים המלח למדינה הוא נמוך", קובע ליכט, "ואינו משקף כלל את חלקו הראוי של הציבור מהרווחים הנוצרים משימוש במשאב הטבע המצוי בבעלותו. מצב זה מחייב בחינה מעמיקה".

ליכט מציע לבחון הטלת מס על רווחי מפעלי ים המלח, בדומה למס שהציעה ועדת ששינסקי על רווחי הפקת הגז והנפט.

גורמים משפטיים מציינים כי יש הבדל בין משטר של תמלוגים לבין זה של מס: בעוד שתמלוגים אינם יעילים מאחר שהם מהווים נגזרת של ההכנסות - הרי שהמס מוטל על הרווחים החריגים בלבד, והוא מהווה חלק מתפיסה רוחבית כוללת ולפיה המדינה רשאית להטיל מס מיוחד על שימוש במשאבי טבע ייחודיים.

ממפעלי ים המלח נמסר: "מחוות-הדעת עולה באופן ברור כי המשנה ליועמ"ש מעדיף שסוגיית עלות קציר המלח תיפתר בהסכמה בין המדינה למפעלי ים המלח. עוד עולה מחוות-הדעת כי על-אף שעו"ד אבי ליכט מציע כי עיקר העלות תושת על מפעלי ים המלח, הרי הוא מאשר שיש להטיל חלק ממנה גם על המדינה, כמו גם על גורמים אחרים שפועלים באזור ים המלח.

"מפעלי ים המלח מוכנים בכל עת לחדש את הדיונים עם האוצר, דיונים שהופסקו על-ידו לפני שבועות וטרם חודשו. הכדור נמצא כעת במגרש של המדינה.

"הואיל ומפעלי ים המלח מוכנים לחידוש המשא-ומתן מיידית, הם יימנעו בשלב זה מלהגיב על הקביעות העובדתיות והמשפטיות בחוות-הדעת של היועמ"ש, וזאת כדי לא לפגוע בסיכוי למצות את המשא-ומתן".