אחד השחקנים בפרשת אגרקסקו הוא משרד רואה החשבון קסלמן וקסלמן PWC. בשנת 2010 ערך קסלמן וקסלמן הערכת שווי לאגרקסקו והעניק לה תג מחיר של 109 מיליון יורו (600 מיליון שקל בשער החליפין דאז). על רקע פשיטת הרגל של אגרקסקו והעובדה שלא נמצא לה קונה ולו במחיר נמוך בהרבה, הותקפה הערכת השווי מכיוונים רבים.
ראש משרד קסלמן וקסלמן PWC רו"ח אבי ברגר, שסירב להתייחס להערכת השווי מאז נודע על הסדר החוב באגרקסקו, שובר כעת את שתיקתו ובראיון בלעדי ל"גלובס" מצהיר כי הוא עומד מאחורי הערכת השווי. "הערכת שווי אינה מדע מדויק והמספר שקבענו אינו קדוש, אבל זו אינדיקציה הרבה יותר טובה לשווי החברה מהמספרים האפסיים שמדובר בהם היום", טוען ברגר ומוסיף "על רקע זה אני מבין את התסכול של המפרק שלמה נס. אגרקסקו היא חברה ששווה מאות מיליונים. זה נכס של המדינה שזורקים אותו לפח", אומר ברגר בלהט.
- גם היום, לאחר שאגרקסקו על סף פשיטת רגל אתה חושב שהערכת השווי שלכם משקפת את שווי החברה?
"הערכת השווי של אגרקסקו אינה הערכת שווי מופרכת ואני עומד באופן מלא מאחוריה, מאחורי המתודולוגיה שלה ומאחורי התוצאה, גם במונחים של היום. אני חושב שאם רוצים להבין את גודל הנזק שנגרם מההתנהלות של אגרקסקו ומהניהול שלה, זה (השווי שנקבע בהערכת השווי) שווי הרבה יותר נכון מאשר המספרים שנזרקים לאוויר של קונים פוטנציאלים. להציג חברה שמחזורה מאות מיליוני יורו בשווי של 20 מיליון שקל זו תוצאה אבסורדית שתגרום לאובדן מאות מקומות עבודה בחברה שיכולה להמשיך לפעול, לצמוח ולפרוח".
נדיר לשמוע רואה חשבון מתייחס לעבודה שביצע ללקוח. ברגר מסביר מדוע החליט לדבר. "אנחנו מעורבים בעסקאות רבות במשק ולא מעט הערכות שווי שאנחנו עושים, זוכות להתייחסות. כמדיניות אנחנו נותנים ללקוח להגיב לטענות ולא מגיבים בעצמנו. אבל במצב הדברים שבו אגרקסקו הגיעה לבית משפט ולהליכי פירוק, לא נותר לנו לקוח ולכן החלטתי באופן חריג להתייחס".
- תאר את הליך העבודה שלכם בהערכת השווי
"אגרקסקו פנתה אלינו בשנת 2009 להערכת שווי לקראת הנפקת החברה והפרטתה. עד אז החברה פעלה כמלכ"ר, לא כמו ארגון שעניינו להשיא רווח, כאשר עודפי הרווח חזרו לחקלאים על ידי התאמת המחיר בדיעבד. ההנחיה (שעמדה ביסוד הערכת השווי) שקיבלנו ממזמין העבודה, הייתה שהערכת השווי תתבצע לחברה שפועלת בצורה מסחרית מקובלת במטרה להשיא את רווחיה".
- על איזה מידע הסתמכתם?
"הסתמכנו על מידע שקיבלנו מהחברה. זו הנחת העבודה אלא אם כן אתה רואה בעליל שהמידע שגוי. לפנינו היו דוחות כספיים בלתי מבוקרים למחצית 2009, דוחות מבוקרים לשנים קודמות ותחזיות החברה לשנים הבאות. קיבלנו מידע היסטורי לגבי ביצועים, הסברים והערכות ונפגשנו עם בכירים. גם השווינו את אגרקסקו לחברות דומות בשוק. הערכת השווי קבעה שווי שהוא לא סתם מספר. ועוד באו אלינו בטענות מדוע הורדנו 15% מהשווי עקב אי סחירות".
- ובכל זאת אי אפשר להתעלם מהעובדה שבין הערכת השווי שלכם לביצועי החברה היה פער גדול מאוד
"עשינו עבודה יסודית מאוד מלמטה למעלה. שווי של 109 מיליון יורו נקבע לחברה שבשנת 2008 היה לה מחזור של 543 מיליון יורו וההכנסות במחצית 2009 היו 324 מיליון יורו. אבל אז חלה הרעה דרסטית בהכנסות. בשנת 2010 ההכנסות עמדו על 489 מיליון יורו כשצפינו 593 מיליון יורו. תחזית הרווח הייתה של 8.6 מיליון יורו ובפועל החברה הפסידה 25 מיליון יורו.
- אז מה קרה?
"היו שלוש סיבות: התנהלות כושלת של אגרקסקו בטיפול בחקלאים: החברה שינתה את מתכונת ההתחשבנות עם החקלאים ולא פיצתה אותם, והמגדלים הבינו שמשנים להם את כללי המשחק והחלה נטישה מסיבית את אגרקסקו כולל של המגדל הגדול ביותר (גרנות - ע'פ'); שער היורו ירד ב-15% בעוד שהוצאות החברה הן בשקלים כך שהרווחיות נפגעה; בשנת 2010 היו מחיקות חשבונאיות חד פעמיות שסיבתן לא ידועה לי.
- מדוע לא התחשבתם בהערכת השווי באפשרות של נטישת מגדלים?
"בהערכות השווי אני מביא בחשבון תרחישים שונים. אם אתה רואה שתחום מסוים צומח שנה אחר שנה, אתה מניח שהמגמה תימשך. אתה לא מביא בחשבון אירועים לא צפויים, בוודאי לא אירועים שהם תוצאה מהתנהלות לא סבירה של החברה".
- איך אתה מסביר את ההתמוטטות המהירה של אגרקסקו?
"ההתנהלות סביב ההפרטה שגרמה לנטישת מגדלים בתוספת בעיות חשבונאיות שגרמו לרואי החשבון להכניס הערת 'עסק חי', הכניסה את החברה לסחרור לחלוטין לא מחויב המציאות. הרי עד אפריל, דירוג החברה היה גבוה. אבל כשאתה נכנס לסחרור הדברים קורים מהר מאוד ומאחר ואף אחד לא לקח אחריות על התהליך, אחרי שהמטוס נכנס לסחרור אין מי שיציל אותו".
- מי צריך לקחת אחריות?
"מאחר שעד מועד ההפרטה המדינה היא הבעלים ומחזיקה ב-50%, הדעת נותנת שזו אחריות המדינה".
- רו"ח יהודה בר לב טוען בדוח שהגיש כי הדוחות הכספיים שעליהם הסתמכתם ואותם ביקר ב"ארנסט ויאנג", היו בעייתיים והוא מעלה חשש למניפולציות.
"לא יודע להתייחס לזה. נראה לי שזמן הבדיקה היה קצר מדי כדי להגיע למסקנות. אנחנו עשינו עבודה גדולה שנמשכה כמה חודשים שלא ניתן למחוק אותה במחי כף".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
