גסות הרוח של דב מורן

דב מורן, בדברים שאמר בסוף השבוע בניסיון לעודד התייצבות להפגנת המחאה, עושה אבחנה בין כסף לכסף. "התעשרתי מהמצאה, מעבודה קשה, מיצירה, לא ממונופול", אומר מורן שיצא למתקפה נגד נוחי דנקנר, כאילו זה האחרון לא עובד ולא יוצר - ואת הכסף עושה ממונופוליזם.

ניחא. את זה שיגמרו העשירים בינם לבין עצמם.

אבל אותו מורן, שעד היום לא ידוע לי על שקל שהוא תרם, לועג ואומר כי בנהריה יש טיילת על שם איי.די.בי משום שזו תרמה 100 אלף שקל לספרייה. השטחיות והגסות חברו כאן יחדיו. מורן לא מתמצא בעובדות, אבל זה לא מפריע לו לפתוח פה.

איי.די.בי ונוחי דנקנר אישית תרמו ממלחמת לבנון השנייה לישובי הצפון והדרום יותר מ-400 מיליון שקל. הם לא נתנו שום פרסום לעובדה הזו. אדם בקבוצת איי.די.בי, רמי מרדור שמו, עובד מבוקר עד לילה בעסקי הקהילה. לכו לראשי ערים בצפון ובדרום, תשאלו אותם על מרדור או על דנקר. כל מלה שלי תהיה מיותרת.

בתום מלחמת לבנון השנייה, בישיבת דירקטוריון איי.די.בי בהיכל התרבות בקריית שמונה הוחלט, בהמלצת דנקנר, לשנות את סדר העדיפויות של יעדי החברה והעקרון האסטרטגי של "תרומה לקהילה" הועלה מהמקום העשירי למקום השני באסטרטגיית החברה, מיד לאחר היעד הראשון, הטבעי והמובן - מיקסום הרווח והשאת רווחים לבעלי המניות.

איך אני יודע כל זאת? כי פניתי במהלך השנים כמה פעמים בשם גופים וארגונים שונים לבקשת תרומה. עד היום מקבלי התרומה בתוך אותם ארגונים לא יודעים שדנקנר תרם. הם חושבים שזה הגופים שבשמם פניתי.

יכולים ציניקנים לומר מה שהם רוצים בדבר המוטיבציה בתרומה, אבל אין לערער על שתי עובדות. ראשית, דברים אמורים בכסף רב, ועדיין לא ראיתי תרומות בגודל כזה מצד אחרים. שנית, התרומות נמשכות ללא הרף, גם כאשר מעלים את דנקנר על המנגל הציבורי ולא מניחים לו לדקה כאילו הוא אויב העם ואחראי לכל תחלואיו.

אבל אותו דנקנר, דווקא בימי השיא של האינתיפאדה, כאשר אוטובוסים התפוצצו ברחובות המצב במשק היה על הפנים - דווקא אז, הוא קם וקנה איי.די.בי. אני יודע, טבע האדם שדברים כאלה נשכחים. נוחי כביכול נולד טייקון, למעשה הוא איש שלא מניח לאג'נדה העקרונית שלו להתמוסס גם תחת מטח כבד של השמצות. גם תחת מטח כזה, הוא ממשיך לתרום, בשקט ובהתמדה.

מורן אומר שיש משהו מפחיד בלצאת נגד האנשים האלה, כלומר: נגד הדנקנרים. "אתה יוצא ממעגל חברתי ונפגע עסקית", הוא אומר. אין מה לדבר, לפנינו לוחם נועז במאפיה. כמה קל וזול להטיח רפש - לבטח יותר מבניית טיילת בנהריה.