ההוצאה הממוצעת למשק-בית בישראל על מצרכים ושירותים ב-2010 הייתה 13,496 שקל בחודש, עלייה ריאלית של 1% בהשוואה ל-2009 - כך עולה מסקר ההוצאות של משקי-הבית שפרסמה היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
עם זאת, ההוצאה לצריכה בשני העשירונים העליונים עומדת על 21,308 שקל בממוצע - פי 2.6 יותר מההוצאה לצריכה עבור שני העשירונים התחתונים, העומדת על 8,264 שקל בלבד.
ייתכן כי ההסבר לפערים נמצאת בנתונים הבאים: במשקי-הבית השייכים לשני העשירונים העליונים מספר הנפשות עומד על 2.7 בממוצע, ואילו מספר המפרנסים - 1.6. לעומת זאת, בשני העשירונים התחתונים יש 4.2 נפשות בממוצע ורק 0.7 מפרנסים בממוצע. מספר הנפשות הממוצע במשק-בית הוא 3.3, מספר המפרנסים הממוצע במשק - 1.3.
ניתוח פרטני של סעיפי ההוצאה מגלה כי גם כאן בולטים הפערים בין שני העשירונים העליונים לשני העשירונים התחתונים: בסעיף תחבורה ותקשורת (פי 4.5), בסעיף הבריאות (פי 3.1) ובסעיף חינוך, תרבות ובידור (פי 2.9). גם בסעיף הדיור ניכר הפער (פי 2.4).
ההוצאות של משקי בית לפי חמישונים
לא מפתיע כי במוצרים בסיסיים אין פערים כה גדולים: פי 1.5 במזון ופי 2 בהלבשה והנעלה. ועוד נתון מעניין: בעוד בשני העשירונים התחתונים 25% מההוצאה מיועדים למזון, וכ-13% לתחבורה ותקשורת, בשני העשירונים העליונים המצב הפוך.
לפי הסקר, ברמת החיים של כל הישראליים חלה ירידה בשנה הנסקרת שכן העלייה הריאלית בסך ההוצאות לצריכה מתונה יחסית ל-3 השנים הקודמות. בניטרול ההוצאה לדיור ולמכוניות, ההוצאה הכספית למשק-בית הסתכמה ב-10,179 שקל לחודש, ללא שינוי ריאלי בהשוואה ל-2009.
גם השנה סעיף ההוצאה הגדול של משק-בית היה סעיף הדיור, שעמד על 3,380 שקל בחודש והיווה רבע ממשקל ההוצאה הכוללת. סעיף הדיור יחד עם הוצאות אחזקת דירה (סעיף דיור מורחב) עמד על כ-35% מסך ההוצאה למשק-בית.
במקום השני ניצב סעיף התחבורה והתקשורת, שהסתכם ב-2,686 שקל בחודש והיווה 19.9% מסך ההוצאה; שלישי - סעיף המזון (כולל ירקות ופירות) שהיה 2,205 שקל בחודש והיווה 16.4% מסך ההוצאה.
לפי הסקר, בין 2009 ל-2010, גדלה במיוחד ההוצאה להלבשה והנעלה, גידול ריאלי של 5.7%. לעומת זאת, הירידה הגדולה ביותר נרשמה בסעיף חינוך, תרבות ובידור - 3.9%.
מניתוחי הלמ"ס מתברר כי נמשכת העלייה ברכישת מוצרים ושירותים טכנולוגיים. בשנת 2000 ל-47.1% ממשקי-הבית היה מחשב, ב-2010 שיעור זה מסתכם בכ-77%. זינוק עוד יותר מרשים נרשם במנוי לאינטרנט: כ-20% ב-2000, לעומת כ-68% ב-2010.
שיעור ההוצאות בתחומים שונים במשקי בית
התחושה לפיה אין ישראלי בלי טלפון סלולרי נתמכת גם בנתונים: אחוז הבעלות על טלפונים ניידים עלה מ-63.5% בשנת 2000 ל-92.1% ב-2010. מנגד, נמשכת הירידה בשיעור המנויים על טלוויזיה בכבלים או בלוויין, שהחלה כבר ב-2002. ל-73% ממשקי-הבית בשנת 2001 היה מנוי לכבלים או ללוויין, ב-2010 שיעור זה צנח ל-63% בלבד. בלמ"ס מסבירים כי התופעה מוסברת בחלקה מהשימוש הגובר במוצרים תחליפים שהתשלום עליהם נמוך יותר וחד-פעמי, כגון צלחת לוויין וממיר דיגיטלי.
הפערים בין העשירונים העליונים לתחתונים גדולים גם בכל הנוגע לבעלות על מוצרי בני-קיימא: לכ-95% ממשקי-הבית בעשירון העליון יש מחשב, בהשוואה לכ-60% בעשירון התחתון. ל-93% בעשירון העליון יש מנוי אינטרנט, לעומת 38% בלבד בעשירון התחתון.
הפערים חדים במיוחד בהחזקת רכב: ל-93.4% ממשקי-הבית בעשירון העליון יש מכונית אחת לפחות, כאשר לכמחצית יש שתי מכוניות או יותר. לעומת זאת, בעשירון התחתון, רק לרבע ממשקי-הבית יש מכונית אחת לפחות, ואין כמעט משק-בית עם שתי מכוניות או יותר (כ-2% בלבד).
הפערים מתבטאים במוצרים נוספים. בעשירון העליון, ל-72.7% ממשקי-הבית יש שתי טלוויזיות ויותר, בהשוואה לעשירון התחתון בו ל-23.6% ממשקי-הבית יש שתי טלוויזיות ויותר. בעשירון העליון לכמחצית ממשקי-הבית יש שני מחשבים ויותר, בהשוואה לכ-10% בלבד בעשירון התחתון.
הפער המשמעותי ביותר בין העשירונים נמצא דווקא במדיחי כלים: כ-71% ממשקי-הבית בעשירון העליון מחזיקים מדיח - לעומת 8.5% בלבד בקרב העשירון התחתון.
הלמ"ס בדק גם מה הם 3 המוצרים בהם שיעור הבעלות גבוה יותר במשקי-בית הנמצאים בעשירון התחתון לעומת העשירון העליון. התוצאות הן: תנור משולב לבישול ואפייה (26.1% בעשירון העליון לעומת 54.7% בעשירון התחתון), ממיר דיגיטלי (21.6% בעשירון העליון לעומת 39.8% בעשירון התחתון) וצלחת לוויין (2.7% בעשירון העליון לעומת 33% בעשירון התחתון).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
