מגרש המשחקים של יוסיין בולט: סיכום אליפות העולם באתלטיקה

כשכבר נראה היה שאליפות העולם באתלטיקה תיזכר בזכות הזינוק "ההוא" של יוסיין בולט ועם תוצאות מאכזבות יחסית, הגיעו היומיים האחרונים באצטדיון בדגאו ונתנו טוויסט אדיר לעלילה. אלו היו יומיים רוויים בתוצאות איכותיות (100 מטר משוכות, 200 מטר גברים, קפיצה משולשת גברים), והפינאלה בדמות שיא העולם המרהיב - היחיד באליפות כולה - של רביעיית השליחים מג'מייקה בראשות יוסיין בולט ב-4 פעמים 100 מטר, שהיתה גם התחרות שנעלה את האליפות.

אז מה אפשר ללמוד מדגאו 2011, פחות משנה לפני שהעוסקים במלאכה יתכנסו שוב באצטדיון האולימפי בלונדון:

שליטת המעצמות

31% מהמדליות שחולקו בדגאו הוענקו לארה"ב ורוסיה (44 מדליות לשתיהן בסה"כ). העובדה שהן קטפו את המדליות ב-47 תחרויות שונות מצביעה על העומק העצום שיש להן במקצועות השונים: ארה"ב השתלטה על מקצועות הקפיצה (ארבע מדליות זהב מתוך שש אפשרויות), וגם על מרוצי השליחים (שלוש זהב מתוך ארבע תחרויות), ובנוסף שלוש המדליות בריצות ה-1,500 (נשים וגברים) וה-5,000 גברים הציגו את המגוון הרחב של האתלטיקה האמריקנית. גם המזל והתערבות תקנונית סייעו להצלחה ב-100 גברים וב-110 משוכות.

רוסיה היא ההפתעה הגדולה של האליפות כאשר ניצבה במקום השני בטבלת המדליות תוך שהיא מציגה לראווה את נבחרת הנשים האיכותית ביותר באליפות (13 מ-19 המדליות של רוסיה), שהצליחה בתחרויות ההליכה, בקפיצות, בשדה ובריצות. העוצמה הנשית של רוסיה היא כבירה עוד יותר, בהתחשב בגיל הצעיר של רוב נציגות הנבחרת שמבטיח לרוסים עוד שנים ארוכות של שקט קדימה.

חוקים ותקנות

כבר ביום הראשון של התחרויות התברר לחובבי הספורט כי תקנה 162.7 של התאחדות האתלטיקה הבינלאומית עודכנה (כותרת התקנה: "הזנקה"), אחרי שאדריאן גריפית מהבהאמאס פסל במוקדמות ה-100 מטר. פתאום התבררה משמעות הפעילות שמקיימים איגודי הספורט הבינלאומיים, שמטרתם היא קידום הענף עליו הם אמונים. בתחילה נראה היה שהעדכון יעיל מבחינת הצופים והגופים המשדרים, אפילו אם ספורטאים מסיימים את דרכם באליפות בגלל פסילה אחת ללא זכות אזהרה. הרי האובדן של גריפית הוא לא כזה משמעותי, בהשוואה לאובדן של זמן שידור עם זינוקים חוזרים ונשנים. אלא שביום השני, כאשר בולט זינק לפני יריית הזינוק בגמר ה-100 מטר, הבין כל העולם את המשמעות של העדכון. כעת יהיה על נציגי איגודי האתלטיקה הלאומיים לחשוב עד לאסיפה הכללית הבאה של האיגוד הבינלאומי אם לבצע עדכון לעדכון, והאם בעולם כל כך מחושב של שידורי טלוויזיה וזמן מסך, עדיין מותר לפגום בהצגה באופן כל כך בוטה.

הפסילה של דיירון רובלס מקובה, לאחר שניצח בגמר ה-110 משוכות, בגלל שנגע בידו של ליו שיאנג הסיני פעמיים בשתי המשוכות האחרונות, הציגה לעולם את חוקת איגוד האתלטיקה הבינלאומית פעם נוספת. החוקה הזו כבר זכתה לעדכון כפול עוד לפני האליפות, לאחר שקסטר סמניה (800 מטר נשים) ואוסקר פיסטריוס (400 מטר) אילצו את התאחדות האתלטיקה הבינלאומית לשנות את התקנות בנוגע למינון ההורמון הגברי המצוי בגופן של ספורטאיות (סמניה), ואת אלו העוסקות בעזרים טכניים, במקרה הזה שימוש בפרוטזות, הנמצאים בשימוש אצל מתחרים (פיסטריוס).

כעת יש להמתין לתוצאות בדיקות הדם לאיתור חומרים אסורים בגופם של כל 1,848 האתלטים שהשתתפו בתחרות - הפעם הראשונה שבדיקות גורפות כאלו נעשות באתלטיקה. דגימות חיוביות יפנו את הזרקורים פעם נוספת לתקנון.

אין המשכיות

בודדים הם האלופים של אליפות העולם האחרונה מברלין ששמרו על השליטה שלהם במקצה בו הוכתרו אלופי העולם רק לפני שנתיים. העובדה הזו אמנם מטפחת ציפיות להופעתם של דור כוכבי על שילוו את הענף בשנים הקרובות וניתן יהיה לעקוב אחריהם, אך האליפות הזו הבליטה את העובדה שאין כוכבי אתלטיקה, פרט ליוסיין בולט. ולמעשה, מלבד בולט שהוא הימור בטוח (כל עוד הוא לא ממריא לפני הזמן), אין עוד אתלטים דומיננטיים שזוכים בזהב לפני תחילת התחרות. טוב או רע? עבור אלו המחפשים הפתעות, הדבר מצוין; עבור אלו המנסים להתחבר לאתלטיקה דרך הזדהות עם גיבורי על והיררכיה ברורה של מנצחים, העניין בעייתי.

שקיעתה הנמשכת של ילנה איסינבייבה (מוט), הפרישה של קנינסה בקלה (10,000), והיעדרם של שיאי עולם המהווים את שיא הרגש הותירה את זירת גיבורי העל כמעט שוממה. מזל שבולט לא נכנע לתקנות, וחיזק עוד יותר את מעמדו כאתלט הגדול בעולם במאה ה-21.

מיקוד

כל 17 המדליות של קניה הושגו בריצות למרחקים שבין 800 מטר למרתון; כל תשע המדליות של ג'מייקה היו במרחקים שבין 100 מטר ל-400 מטר (כולל 400 משוכות); כל שבע המדליות של גרמניה הושגו במקצועות השדה, כולל ארד בקרב שבע לנשים. חמש מהמדליות הגיעו במקצועות הזריקה וההדיפה. כל מדינה מכוונת באופן די ברור למקצועות ספציפיים.

ואנחנו? ישראל שיגרה לאליפות שלושה מנציגי פרויקט הקפיצות, שהם ממשיכי הדרך של מסורת של קופצים שהגיעו לגמרים באליפויות עולם ומשחקים אולימפיים. כל השלושה - דניאל פרנקל (גובה), ג'יליאן שוורץ (מוט) ודמיטרי קרויטר (גובה), לא רק שלא הצליחו להעפיל לגמר אלא רשמו תוצאות רחוקות מאוד מאלו המצופות מהם 11 חודשים לפני המשחקים האולימפיים. היחיד שכבר הבטיח את מקומו בלונדון, רץ המרתון זוהר זמירו, סיים את הריצה כבר אחרי 28 ק"מ לאחר ניסוי כלים כושל בנעלי הריצה שלו. לשיאו הוא הגיע באפריל במרתון רוטרדם באפריל, ארבעה חודשים לפני אליפות העולם, ונקווה שלא מוקדם מדי לקראת המשחקים האולימפיים.