זה הזמן להתעורר: הבנקאים נוטים להעריך סיכונים בחסר

"עולה מהניסיון הבין לאומי כי בנקים נוטים להעריך שלא כראוי את הסיכונים. בשל הערכת חסר הנובעת מחוסר בנתונים ובמידע, הבנקים מודדים אחורה וזה לא מלמד על העתיד".

(דוח הפיקוח על הבנקים 2010)

שהבנקאים רגועים תתחילו להיות מוטרדים. כשאתם שומעים בנקאי אומר שהוא מרגיש בנוח עם החשיפה/הפוזיציה/תיק האשראי/ תיק ניירות הערך שלו, תתחילו לספור לאחור עד לדיווח הרשמי על מחיקות/הפרשות. צריך להודות באמת: עוד לא נתקלנו בבנקאי שלא הרגיש נוח עם הפוזיציה שלו. הם תמיד מרגישים מאוד בנוח, עד שמגיע הזמן לשנות את הפוזיציה. או אז הם מרגישים מאוד בנוח עם הפוזיציה החדשה.

זה היה אחד הלקחים המרים ממשבר 2008, לא להאמין למשפט "אנחנו מרגישים נוח עם הפוזיציה". נאמר בצורה ברורה: כשבנקאי משחרר את המנטרה הידועה לשמצה הזאת, הוא לא משקר או מעמיד פנים. הוא באמת מאמין שהבנק הפריש "בשמרנות", אבל לבנקאים, בארץ ובעולם, יש נטייה פרמננטית להעריך בחסר את הסיכונים שהם נוטלים.

הציטוט מדוח בנק ישראל בו פתחנו אמנם מתייחס לאשראי לנדל"ן, אבל הוא משקף היטב את התופעה. בנקאים מתקשים בהערכה ריאלית של סיכונים. כשמתחיל משבר, הם תמיד מסבירים שהם ערוכים לו היטב, שהתיק איכותי ועוד אמירות מרגיעות. אחר כך, כאילו משום מקום, מתחילות הצרות. פה לווה קורס, שם מוסד פיננסי נמצא בקשיים, ערכם של ביטחונות יורד וקשה לממש אותם, השוק נהיה פחות נזיל. בשלב הזה, כבר אין ברירה והבנקאים מתחילים למחוק. קצת בהתחלה, הרבה בהמשך, כשכל מחיקה מלווה בהצהרה שהכל בסדר, והבנק מוחק רק "מטעמי שמרנות".

מאין יגיעו הצרות?

האם זה מה שיקרה ב-2012? האם זו הסיבה שהשוק טובח במניות הבנקים? למערכת הבנקאית בישראל יש ארבעה מוקדי צרות פוטנציאליים שעלולים להתפרץ בזמן משבר: חשיפה בסך 15.9 מיליארד שקל לאיגרות חוב של מוסדות פיננסים ובנקים זרים (בעיקר בלאומי - 9.6 מיליארד שקל), אשראי ממונף בהיקף 20.5 מיליארד שקל, (בעיקר בהפועלים - 8.8 מיליארד שקל), וחשיפה גבוהה מאוד - כשליש מתיק האשראי הכולל - לאשראי לנדל"ן ולמשכנתאות.

נכון, דיברנו על ארבע בעיות פוטנציאליות ומנינו רק שלוש. אז מה היא הבעיה הרביעית? אין לנו מושג. זה עלול להיות הברבור השחור, הבעיה שתפתיע את כולם, נושא שאיש לא חושב היום כי הוא מהווה בעיה, אבל משם צפויות הצרות. כל משבר בדור האחרון הגיח מכיוון אחר, ולא ננסה אפילו לנחש.

לזכותו של בנק ישראל אפשר לומר שהפיקוח על הבנקים כבר החל בפעולות מניעה. בשנה וחצי האחרונות מנסים שם להגביל את המשכנתאות, מעבירים מסר שיש להגביל את האשראי לנדל"ן, עוצרים דיבידנדים ודורשים מהבנקים לחזק את הון הליבה. אבל אלו פעולות הכנה סטנדרטיות שנועדו לטפל בהשלכות של האטה עולמית שתזלוג לישראל ותגרור האטה במשק, עלייה באבטלה והרעה במצב הלווים. המערכת הבנקאית איתנה ומסוגלת לעמוד במשבר מסוג זה.

השאלה היא מה יקרה אם כמו ב-2001 למשבר החיצוני תצטרף גם הרעה גיאו-פוליטית משמעותית? ספק רב אם בבנקים מוכנים לכך מנטלית ומעשית.

"היית נוסע עכשיו לאילת בכביש שבו היה הפיגוע?"

בעוד בנק ישראל מקדם את חוק האיגוח ומצפה כי איגוח יהפוך למכשיר פיננסי מהותי לגיוס הון, בשוק ההון יש הסתייגויות מהמוצר החדש. "המחשבה שהאיגוח גרם למשבר פיננסי עולמי היא מחשבה לא נעימה. היום איגוח היא מילה עם סקס אפיל נמוך ותדמית גרועה", אומר רו"ח אייל בן אבי, מנהל משותף תחום ניהול סיכונים ואקטואריה, בקבוצת הייעוץ משרד קסלמן וקסלמן PWC.

"ברמה המשקית בהחלט יש עתיד לאיגוח, אבל מנפיקים יצטרכו לעבוד כפליים כדי לרכוש את אמון השוק. האם תיסע עכשיו לאילת בכביש שהיה בו פיגוע? לא בקרוב, לא לפני שיבנו שם גדר. מכאן הפסימיות שלי", מסביר בן אבי.

* בבנק ישראל טוענים כי החוק מפנים את לקחי המשבר ומכיל מנגנונים שלא יאפשרו לייצר בישראל נכסים רעילים.

"האם תזכיר החוק באמת פותר את הכשלים? הבעיה הבסיסית היא כשל השוק, הדהירה לרווחים, העדר משמעת. ברמה הראשונית החוק ייתן מענה על ידי הסעיף שמחייב את המנפיק לרכוש 10% מהנכסים שהוא מאגח ולהחזיק אותם במאזן. אבל הבעיה היא שתוך יומיים יגיע אחד הגאונים הצעירים, ימציא משהו חדש, וימצא פרצה. הרי תמיד יש פרצות ויעקוף את החוק".

* איך בכל זאת ניתן ליצור אמון במוצרים מאוגחים?

"היחסים בין המוצר לקונים התערערו בצורה משמעותית. כדי לשבור את הקרח נדרשת אחריות ושקיפות. גופים מנפיקים יצטרכו לקחת אחריות מעבר לרכישת 10%, להסביר ללקוח בצורה ברורה ממה המוצר מורכב, מה הוא מקבל ואיפה הסיכון. לשים את האותיות הקטנות על השולחן וליצור שקיפות מלאה".

* להערכתך יש כדאיות כלכלית לאיגוח?

"לגוף פיננסי, איגוח מאפשר לפנות הון. יש שאלות לא פתורות. האם נדרש הון נוסף? האם ההון יוכר להון ראשוני? מהן עלויות גיוס ההון? לבנק קטן או בינוני יש יתרון באיגוח נכסים. מצד שני, בנק צריך להבין את ההשפעות שיהיו עליו כשהוא רוכש 10% מהנכס. במצב השוק כרגע לא ברורה הכדאיות הכלכלית".

* מה תגיד למשקיע שבא לרכוש מוצר מאוגח?

"איגוח לא יימכר כמוצר להמונים, אלא רק לגופים פיננסים שאמורים להיות עם יכולת לנתח מורכבות וסיכון. גופים שאמורים להבין את המוצר, לדעת לנתח אותו, ולעקוב אחריו. אבל כשאתה כמשקיע נכנס למוצר כזה, אסור לך לסמוך על המנפיק. אתה לא באמת מומחה. תתייעץ, תעשה בדיקת נאותות".