בלי צבעים זועקים, בלי הכתבות ובלי פריטים שיהפכו לישנים: יוסי קצב

שה למצוא מותג ישראלי לגברים המשלב בין אלטרנטיבות למיינסטרים. זו הרי לא משימה פשוטה: מצד אחד צריך להתפרנס ולמשוך קונים, מצד שני צריך לשמור על נאמנות לטעם ולהעדפות, שלפעמים רק קהל מצומצם יכול או רוצה לעכל. אך נדמה שהרנסנס של תחום בגדי הגברים בעולם מרמז גם על עתיד טוב יותר בנוף המקומי. מותגים כמו SKETCH מצטרפים למגמה הזו ומרחיבים את ההיצע. שנתיים בלבד לאחר שהוקם, המותג הצעיר הזה צובר הצלחה מרשימה בקרב קהל הגברים. יש לו אופי רענן, אדג'י, ועם זאת הוא שומר על איכות גבוהה ואחידה. השילוב המדויק בין הבדים, החיתוכים, ההדפסים והצבעוניות המאופקת הופך גם את הפריט הקלאסי ביותר למודרני, ועדיין קליל ונינוח.

על SKETCH חולש בחור בשם יוסי קצב, בוגר מכללת שנקר שסיים את לימודיו בהצטיינות במגמת אופנה ב-1998. כבר בתקופת לימודיו החל לעבוד כמעצב בחברת קסטרו, ולאחר כשנתיים מונה למעצב הראשי ולאחראי על הקמת קסטרו מן. ב-2003 עבר קצב לניו יורק, שם עבד שנתיים כמעצב ראשי בחטיבת הגברים של חברת האופנה DKNY. עם שובו ארצה עבד כמעצב הראשי בחטיבת הגברים של פוקס, וב-2009 החליט להגשים חלום ולהקים מותג קטן משלו - SKETCH. בינתיים נפתחו שתי חנויות של המותג בתל אביב, ובקרוב ייפתחו שתיים נוספות ברעננה ובאילת.

דווקא כמי שייסד את קו בגדי הגברים של קסטרו, נדמה שכעת אתה מבקש לעשות מהלך הפוך.

"נכון. כולם נמצאים באותה משבצת, יש מותגים ישראליים ויש מותגים מחו"ל, אבל כולם מוצרים אופנתיים ורמת המחיר בינונית ומטה, וידעתי ששם אני לא רוצה להתחרות. זה לא אומר שאני ממצב את עצמי גבוה, אלא במקום טוב באמצע. אני מייעד את המלתחה של המותג לפלח שוק שאינו זוכה להתייחסות מספיק גבוהה בארץ: גברים באמצע העשור השלישי לחייהם ומעלה, שמעדיפים איכות על-פני חזות אופנתית עדכנית, ושנכונים להשקיע סכומי כסף גבוהים, אבל לא מדי, ברכישת פריטים איכותיים בסגנון קלאסי וסולידי, שילוו אותם לאורך זמן".

- מה היתרון הכי גדול בלעצב לגברים?

"שאין צורך לרדוף אחרי טרנדים. אתה יכול ללכת עם קו משלך, שאתה מאמין בו, ועדיין תצליח לכוון לקהל רחב. אני נמצא בחנות הרבה, אני רואה מי הקהל. רוב הלקוחות הם גילאי 40-30 והם לא קורבנות אופנה. גם הם לא רודפים אחרי טרנדים. הם מגיעים אחת לעונה, ועושים קנייה מאוד יפה. ההבדל הוא שנשים 'מלקטות' וגברים מגיעים אחת לעונה ובונים לעצמם מלתחה. אני תמיד שואף שכל בגד שעיצבתי מעונה קודמת ימשיך להיות רלבנטי בשילוב עם הפריטים שאני מעצב בעונה שלאחר מכן".

- אתה נגד טרנדים בהגדרה?

"לא, אני פשוט לא רודף אחריהם. עכשיו, למשל, יש מגמה ברורה של חורף צבעוני, אז אני יודע שאני חייב ליישר קו, ולכן בחרתי לשלב, במינון קטן נגיעות של טורקיז מעושן, יין וחרדל בין הפריטים".

- אופנה וסטייל - מה ביניהם?

"בעיניי, משהו בלבוש צריך להיות נעים, לא צעקני, מאוד יפה מקרוב ברמת הפרטים הקטנים ונעים לעין מרחוק. זה יפה שלקוחות בוררים את מה שהם קונים ולא קונים בהרבה. אחד הדברים הכי חשובים שלמדתי כשעבדתי בדונה קארן זה ליצור דנ"א למותג, כלומר כל הזמן לעבוד על שפה אחידה. בקולקציה של SKETCH אין 400 דגמים, יש רק שמונים. אבל כל בגד, כשמסתכלים עליו, אני שואל את עצמי אם זה בדיוק SKETCH - המינימליזם, העידון, החספוס הקטן. צריכה להיות שפה, אבל היא צריכה קצת לזוז כל הזמן. ההתכווננות המדויקת הזו היא ההבדל בין סטייל לאופנה בעיני".

קצב ממלא את כל התפקידים בחברה, מה שנקרא 'וואן מן שואו'. "זה חנויות, זה עובדים, זה פיתוח עסקי, עיצוב, קטלוג, מסיבות עיתונאים, יחסי ציבור, פגישות עם קניינים וזכיינים, עבודה מול הספקים - בסין, בפורטוגל, בפרו, בברזיל - כל היום אני במיילים מולם. מצד אחד אני קורס, מצד שני העסק עדיין לא גדל מספיק בשביל שאוכל להרחיב את המטה שלו. היום כל העבודה מתנהלת בשתי חנויות; ברגע שנעבור את ארבע החנויות אני אוכל לנשום לרווחה. ההוצאות מאוד גדולות, וצריך נורא להיזהר. כל שקל נחשב".

- אז החברה היא אתה במלוא מובן המילה. בהקשר הזה, מסקרן לשאול: מה מקור השם?

"עצם המילה SKETCH היא, כמובן, סקיצה. במקור אני מאייר. למדתי ציור במשך 12 שנה באופן פרטי, הצגתי בתערוכות. בתיכון הבנתי שאני רוצה ללמוד אופנה. אני פריק של ספרי אמנות. כשאני בחו"ל אני תמיד אקנה ספרים של ציור ואמנות ופחות בגדים. גם החנות שלי מעוצבת כאילו היא קנבס - לבן. זה משהו שאני חושב שאמשיך להיות נאמן לו תמיד".

האמנות באה לידי ביטוי גם בבגדים עצמם. הקולקציה הקודמת, למשל, התמקדה בזרם האימפרסיוניסטי, ובעונה הנוכחית היה זה תורו של פיקאסו. "מי שיסתכל על הבגדים לא יראה את הציורים שלו", קצב מסייג. "העניין היה לשאול ממנו את רעיון פירוק הצורות".

הרעיון הזה בא לידי ביטוי בצווארונים המחודדים של החולצות המחויטות, בצווארונים המעוגלים של חולצות פולו קצרות, בסריגים דקים הנרכסים בכפתור לולאה, ובז'קטים בגזרה מעט רחבה, כאלה שאפשר להרגיש בהם בנוח. הכחול, האפור, הלבן והשחור שולטים ביד רמה בקולקציה, אך נשברים על-ידי הבלחות צבע של טורקיז מעושן וקאמל חרדלי.

השבוע השיק את הקולקציה השלישית שלו בקו שממשיך לייצג את הגבר הישראלי החדש: מצד אחד לא מתאמץ ומצד שני יש הקפדה על הפרטים הקטנים כמו גזרה נינוחה, גימור, איכות הבד ואופן הגזירה.

- נדמה שהפריטים מעט מעודנים ורכים יותר.

"נכון. הרעיון היה להשתמש בבדים כך שייתנו תחושה עוטפת ורכה יותר".

שיתוף הפעולה המתמשך של קצב עם מעצב הנעליים הצעיר עודד ארמה מוסיף להיות מוצלח גם העונה, אך הפעם ארמה עיצב את הנעליים באופן בלעדי לקולקציה של קצב. הדגש הושם על מרקמים ועל צבעים, הגזרה צרה ומחודדת, בגוני יין עמוק וכחול רויאל, והן מלוות בשרוכי עור תואמים. התוצאה משדרגת בדיוק מופלא את הקו האלגנטי של הקולקציה.