בכירים בוועדת טרכטנברג דורשים פריצת התקציב

גורמים בכירים בוועדה לשינוי כלכלי-חברתי בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג, קוראים לפתיחת מתווה הגירעון הקיים, כך נודע ל"גלובס". "כלל הוצאה וכלל הגירעון לא מתיישבים יחד זה זמן, ולבטח לא בשנים הבאות", מסר אחד מהבכירים בוועדה. עוד נודע ל"גלובס" כי סביב הסוגיה הזו קיימת מחלוקת מקצועית רצינית, ובה מככבים מצד אחד משרד האוצר, לרבות אגף התקציבים בראשות גל הרשקוביץ, שהוא חבר בוועדה, ומנגד כמה שתומכים בהגדלת הגירעון באופן זמני.

"אני לא יודע אם יש ממש עימות, אבל הפערים בין טרכטנברג להרשקוביץ הולכים וגדלים. המספרים לא מתכנסים", אומר גורם בוועדה.

נזכיר כי לפי חוק מתווה הפחתת הגירעון, יעד הגירעון לשנת 2011 צפוי לעמוד על 2.9% מהתמ''ג (כ-25 מיליארד שקל), והיעד לשנה הבאה הוא יומרני עוד יותר ועומד על 2% מהתמ''ג בלבד (כ-17 מיליארד שקל). הכלל הפיסקאלי המתייחס להוצאה השתנה בשנה האחרונה והוא מתקבל על ידי נוסחה שמתבססת על קצב הצמיחה במשק בעשור האחרון, וצמצום של החוב הלאומי (וקרבתו לשיעור של 60%). לפי הנוסחה, הגידול הריאלי בהוצאה לשנים 2011-2012 עומד על 2.7%, וכך נקבע בתקציב הדו-שנתי לשנים הללו.

המצב הגיאו-פוליטי המורכב מקשה

אלא שבחודשים האחרונים הבינו אפילו במשרד האוצר כי הכללים אינם מתיישרים זה עם זה, קל וחומר כאשר מתווה המשך הפחתת מס הכנסה היה בתוקף. שם לא מופתעים מהדילמה שעומדת כעת בפני חברי הוועדה. "היה ברור שוועדת טרכטנברג בסופו של דבר תמתח עד הקצה את עניין הגירעון ויהיו קולות שקוראים לפרוץ את הגירעון, דבר שאני מאוד מקווה שלא יקרה", אמר ל"גלובס" בכיר באוצר. זו הסיבה שבאוצר מעדיפים להתרכז בצוות העוסק בתחרותיות, אשר צפוי להגיש המלצות שאינן כרוכות בשינויים תקציבים.

אלא שוועדת טרכטנברג לא תוכל שלא להגיש המלצות שכרוכות בהגדלת ההוצאה על שירותים חברתיים נוספים, לרבות לחינוך לגיל הרך ולדיור. קיצוץ משמעותי בהוצאות הביטחון אינו ריאלי מבחינה פוליטית, וגם המצב הגיאו-פוליטי המורכב של ישראל מקשה עליו. לכן, הפתרון היחיד שעולה הוא לפרוץ את כלל ההוצאה (להגדיל את התקציבים מעבר ל-2.7% שנקבעו קודם) ולשמור על כלל הגירעון, באמצעות הגדלה משמעותית במסים. "על מנת שזה יקרה צריכים ליצור כבר בשנה הבאה הגדלת מסים בסך 16 מיליארד שקל לפחות, וזאת בתרחיש של צמיחה טובה", הסביר גורם המקורב לוועדה שטען שהדבר הוא בלתי אפשרי. נזכיר כי העלאה של אחוז אחד במס החברות, המלצה שנכללת במסקנות הסופיות, תוסיף להכנסות המדינה סכום של כ-600 עד 700 מיליון שקל בלבד.

לפיכך עומדות בפני ועדת טרכטנברג שתי חלופות, כל אחת בעלות השלכות כבדות: להימנע מהמלצות בעלות עלויות תקציביות מהותיות, דבר שייחשב ככישלון של הוועדה בכלל וככישלון של טרכטנברג בפרט, או הגדלת המיסוי לצד הגדלת הגירעון (שבירת כלל הגירעון).

מוועדת טרכטנברג נמסר בתגובה כי: "המסגרת הפיסקאלית תישמר". לשאלת "גלובס" האם הכוונה היא גם למסגרת ההוצאה וגם למסגרת הגירעון, סירבו בוועדה להשיב.