כידוע לכל חובב עלילותיו של סוכן הוד מלכותה ג'יימס בונד, האיש ההוגה ובונה את כל צעצועיו המסעירים של 007 הוא אדון בריטי נכבד המכונה Q. הוא אחראי לעטים הבליסטיים, למזוודות המעופפות, למצית שהוא גם מפציץ בין-יבשתי וגם מייבש כביסה, לאבזם החגורה שהוא בעצם סירת טורפדו, חוצץ שיניים ומכון רנטגן, וכמובן - לכל המכוניות המשופצרות שמסייעות לבונד לחצות הרים, לצלול למעמקים, לברוח מניידות-משטרה, לנהוג לעד מבלי לתדלק ולמצוא חנייה בכל מקום ובכל שעה.
מדוע העליתי מן האוב את Q מהשירות החשאי הבריטי? כי בעת השקתה של אאודי 3Q החדשה עלה בדעתי, כמה וכמה פעמים, שבוודאי גם האיש המוכשר הזה הוזעק כדי לסייע בבנייתה. לא מחמת היותה מטוס סילון נסתר, צוללת כיס או אגד ארטילרי בעור של כבש, אלא בגלל ערימת המשימות והציפיות שהוטלו עליה על-ידי יצרניה.
אוטו זה נתבקש להיות גם SUV גדול למדי, וגם אוטו קטן למדי שאינו מזמין על עצמו חרפות וגידופים של שוחרי סביבה וטבע. גם מכונית רבת און ויכולות, כמצופה מיצרן זה, וגם מכונית חסכונית, נקייה, זכה וטהורה. גם בעלת הנעת קוואטרו כפולה ולפחות יכולת-מה של הישרדות ותנועה מעבר לגבולות האספלט, וגם משקל קליל של מכונית משפחתית צנועה. גם מנה גדושה למדי של שריריות ספורטיבית - שלא לומר מאצ'ואיסטית, וגם עגלגלות רכה - שלא לומר פמיניסטית.
בקיצור: גם קטן גם גדול, גם חזק גם חלש, גם כבד גם קל, גם זכר גם נקבה.
היעלה על הדעת שאפשר לעמוד בכל רשימת המשימות הזאת מבלי להזעיק אל הדגל את Q המיתולוגי ואת יכולותיו?
קריצה לשוק הסיני
בטרם נתעמק בתוצאה ונגלה האם עמד Q במשימה, הנה כמה מלים של רקע: במהלך השנים - בשל האופנות המתחלפות, ריבוי תקנות התקינות הפוליטית וטעמו המתעתע של ציבור הלקוחות - הלכו כל המכוניות מזן ה-SUV והתרחקו מייעודן המקורי. בימי-קדם הן השתדלו להיות בריות כפולות-זהות: גם מכוניות כביש גדולות ונוחות, וגם מכוניות שניחנו ביכולת להגיע אל לב היער, אל שפת האגם, אל פסגת הגבעה, ואפילו אל עברו השני של הנחל. אך זה כמה וכמה שנים שרובן מתרחקות יותר ויותר משולי הכביש וממרחבי העפר המאיים, ומתרכזות יותר ויותר בנתיבי האספלט המוכרים והסלולים.
במידה מסוימת של רשעות מותר כבר לומר כי בעצם מדובר במכוניות מהזן שנקרא בעבר "סטיישן", אשר זכו להזרקה של שמרים כדי להתפיחן לגובה ולרוחב. המראה המסוקס, בתי הגלגלים התפוחים, החרטום הקרבי, ולעתים אף ההנעה הכפולה - הפכו יותר ויותר ללוויות-חן קוסמטיות.
ועתה אפשר לגשת למוצר עצמו. ובכן, Q הקשיש שוב עשה עבודה מוצלחת. 3Q נראית מבחוץ קטנה למדי ומבפנים גדולה למדי (גם במושב האחורי). היא נראית קצת רכה וקצת קשה כמו ביצה שבושלה בדיוק ארבע דקות, היא שוקלת מעט-יחסית, והיצרן מכריז שהיא גם חסכונית. בכל הנוגע לעיצוב ולמיצוב - בראבו Q.
סביבת הנהג, כצפוי אצל אאודי, מוצלחת, מדויקת, נבונה, מהודקת. והנה חידוש: לאחר שהציגה לעולם את נוריות ה-LED סביב הפנסים הקדמיים, אלה שזכו לאינספור חיקויים, אאודי מציגה עתה גם תאורת-פנים על טהרת ה-LED. אין ספק שהמחקים לא יחכו, וחיש-קל יתהדרו כולם בלהטוט הזה. בחזית מתנוסס לוע הגריל הענקי כרגיל, אך הצטרפו אליו גם כמה וכמה קווים חדים, כנראה לתפארת הקשיחות. והעיניים - דהיינו הפנסים - נעשו צרות וקצת מלוכסנות. אולי מתוך רצון לקרוץ לשוק הסיני.
בסך-הכול זהו אוטו נאה. הוא לא יחלץ גניחות התפעלות מכל רואיו, אבל גם לא יעצבן אותם. עיצובו הנינוח, הצפוי, המנומס, מחליק אל תוך התודעה כהרף עין, ולא דורש כמעט זמן הסתגלות (תכונה שאי-אפשר היה לייחס ל-7Q, למשל).
כל מכוניות ההשקה צוידו בגג-שמש (אופציונלי) שגודלו כגודל מגרש כדורסל תיקני. והנה לנו עוד סתירה מוטורית: גגות-השמש הולכים וגדלים ככל שהעולם הולך ומתחמם... למה? ההיגיון הרי מחייב שהגגות הללו ילכו ויצטמצמו. אבל אולי העלייה במחירי המזון מאחורי העניין, ותכלית הגג הזה לאפשר לבעלי 3Q להשתמש במכוניתם כבחממה ולגדל בה אבטיחים וחמניות.
אינפו: אאודי Q3 טורבו
בהחלט מספיקה פרה
שני מנועי בנזין TFSI ושני מנועי דיזל TDI הותקנו בה בינתיים. כולם בנפח 2 ליטרים, כולם מוגדשים, והספקם נע בין 140 ל-211 כ"ס. זולת בגרסת הבנזין הידנית. נהגתי בכולן. רובן צוידו בתיבת S-tronic המשובחת של אאודי (הגרסה שלהם ל-DSG של החברה-האם פולקסוואגן). והנה הפתעה: תפעול התיבה הידנית בגרסת הדיזל 140 כ"ס היה מעורפל, מסורבל ודי מעצבן. מאוד-מאוד לא מתאים לאאודי. הנחמה באה בגרסת הדיזל החזקה, שצוידה בתיבה האוטומטית כפולת-המצמדים. שילוב זה, כרגיל, מלהיב ממש. גם הגיר, גם המנוע. וכך גם בגרסאות הבנזין 211 כ"ס. הכוח זמין תמיד, תיבת ההילוכים נבונה וזריזה, וההרמוניה בין השניים מלאה ומענגת.
למרבה הצער, לא אוכל לדווח הרבה על התנהגות הכביש של 3Q. רק על התנהלות הכביש שלה אוכל לומר משהו. כי השקתה התקיימה בשווייץ. ארץ עוינת מכוניות ונהיגה. לא רק הרשויות, אלא גם האוכלוסייה. הגבלות מהירות סדיסטיות, פסי הרעדה אכזריים על כל שעל, מאות מצלמות מהירות, אלפי שוטרים ומיליוני מלשינים מתנדבים, הופכים כל ניסיון לנהוג כמו בן-אדם לפשע נגד האנושות - גם כשלא נעברה כל עבירה. די ברעש מנוע מוגבר או בחריקת צמיג בסיבוב, וכבר מקפץ השוויצרי התורן, מזעיף פנים, מנפנף בכל גפיו וממלמל - כך זה לפחות נראה - קללות נמרצות על הזרים המגעילים שמלכלכים בנוכחותם את ארצו המשעממת.
אז אומר רק זאת: נעים להתנהל 3Q בתוך פקק שווייצרי. נעים לבהות בשוויצרים כועסים. נעים להתנהל לאורך משעולי הכפרים הפסטורליים ולפהק למראה האיכרים החשדנים. אך לשם כך לא צריך 3Q. לשם כך בהחלט מספיקה פרה.
- הכותב היה אורח אאודי בשוויץ
מתחרות
ב.מ.וו X1 דיזל
במחיר של 255 אלף שקל בלבד, לפני הנחות ומבצעים, נמכר בארץ דגם הבסיס של X1, עם מנוע דיזל חדש בנפח 2 ליטר, שמייצר 177 כ"ס ומחזיר 16 ק"מ לליטר. X1, שהיה הראשון בפלח היוקרה שירד מ-MEDIUM ל-SMALL, מציע את האיכויות המוכרות של ב.מ.וו, מרווח פנים מכובד ויכולות כביש הדוקות ומלוטשות. גרסת הבנזין של הרכב, עם מנוע 2 ליטר ובהספק 245 כ"ס, עולה 390 אלף שקל
וולוו XC60 טורבו בנזין
ב-299 אלף שקל, לפני הנחות ומבצעים, מציעה וולוו את דגם 2 הליטר טורבו של XC60. הרכב גדול ומרשים יותר מהמתחרים הישירים בקטגוריה ויש לו פוטנציאל שטח טוב יותר, אם כי במחיר זה מקבלים דגם עם הנעה 4X2 בלבד ולא הנעה כפולה. המנוע עם 203 כ"ס ו-30 קג"מ מעניק ביצועים סבירים, אך איטיים משמעותית משל Q3
פולקסווגן טיגואן
מי שרוצה את אותה גברת עם אדרת פחות מהודרת, יכול למצוא את מבוקשו בפולקסווגן טיגואן החדש, שחולק עם Q3 את הפלטפורמה ואת רוב המכללים. טיגואן מוצע כרגע בארץ עם מנוע 2 ליטר טורבו בנזין פחות עצבני משל Q3, שמסתפק ב-170 כ"ס וב-28 קג"מ. הביצועים מתונים יותר והתא מהודר פחות, אך ההבדלים אינם דרמטיים. ללקוחות בארץ הוא עולה 218 אלף שקל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
