"גלובס" מציג: מדד הלחץ במערכות החדשות בטלוויזיה

פרשת התערבות בעלי המניות של ערוץ 10 בשידורי חדשות 10 אינה מקרה חד-פעמי. אמנם היא הדהדה חזק, והגיעה עד למסך הטלוויזיה שלנו בערב שבת, אולם מדובר באירוע שהיה זה רק עניין של זמן עד שיתרחש.

דרישת בעל המניות רון לאודר מחברת החדשות להתנצל בפני שלדון אדלסון, הסתיימה בהתפטרותו של ראודור בנזימן, מנכ"ל החדשות, עורכת "השבוע" רות יובל ומגיש התכנית גיא זהר בשידור.

אולם, אם מנקים את שמותיהן של הדמויות המרכזיות בפרשה ומביטים רק על המערכת העוטפת את התקשורת הישראלית המשודרת כולה, אפשר בקלות להבין כיצד קורה שבעל מניות מוליך חברת חדשות באפה.

חולשה כלכלית

קושי כלכלי תמיד יהווה בסיס לכל ניסיון השפעה. בישראל, אין אף גוף תקשורת עשיר, אולי פרט ל"ישראל היום", אולם גם זה רק למראית-עין. הדבר נכון במיוחד בטלוויזיה המסחרית, שהיא עסק בלתי כלכלי ובלתי מניב.

ערוץ 10 הוא העני מבין גופי השידור המסחריים, מה שהופך אותו תלוי עוד יותר בהזרמת הכסף של בעלי המניות שלו, ובעבור כל שקל שיגיע אליו הוא מוכן לעשות עוד יותר. במקרה זה הערוץ הסכים להתרפס בהתנצלות למען קיומו הכלכלי ולמעשה קיומו בכלל.

חדשות 2, אף היא במצב כלכלי לא מזהיר, אם כי לא חמור עד כדי כך. שם המערכת בנויה משתי זכייניות, האחת מהן יציבה יותר, מה שעשוי להבטיח גם יציבות כלכלית לאורך זמן יותר. ואולם הירידה בשוק הפרסום במחצית השנה השנייה, עד 20%, עשויה לחלחל גם לחברה החזקה הזו, ביום שתדרש אף היא לא להקשות על בעלי מניותיה הנאבקים.

להבדיל אלפי הבדלות, התלות המוחלטת של ערוץ 1 בבעל המניות שלו - הממשלה - והמצוקה הכלכלית שם הופכים אותו לקל ביותר להשפעה.

בעלי מניות רדומים

ערוץ 10 אינו נהנה ממעורבות מלאה של כל בעלי המניות שלו. ארנון מילצ'ן הודיע כבר שהוא לא בעניין ושהוא מבקש לצאת מהערוץ ולהפסיק להזרים לו כסף, ואילו יוסי מימן נמצא אף הוא בתקופת המתנה. במצב בו 3 בעלי המניות היו מעורבים בפעילות העסקית והאסטרטגית של הערוץ, לא היה מגיע ערוץ 10 למצב שבו בעל מניות אחד בו היה נתון למניפולציה כה בקלות, ובקלות גם מעביר זאת כלפי מטה.

האירוניה היא שבמקרה זה החוק הישראלי, האוסר על דומיננטיות של יותר מ-51% לבעל השליטה, אמור לסייע במצב כזה. אולם הגופים האמונים על שמירת החוק לא עושים דבר, כשבפועל נוצר מצב שתנודות שאינן קשורות בעולם התקשורת הופכות בסופו של דבר כלי תקשורת למנוהלים על-ידי גורם אחד בלבד.

לצורך העניין, מצב דומה מצוי גם בזכיינית ערוץ 2 רשת, שם רק בעל מניות אחד מחויב לחברה ופעיל בה באופן מלא - אודי אנג'ל. קשת, לעומתה, היא גוף השידור המסחרי היחיד בישראל שכל בעלי המניות שלו פעילים ומעורבים.

עסקים אחרים של בעלי המניות

בכל הקשור לבעלויות על שוק התקשורת, החוק הישראלי מציב אינספור מגבלות על מי שמחזיק בגוף תקשורת אחד. אולם אין שום הגבלה בחוק למי שמחזיק בתחומים אחרים במשק. כלומר, מישהו שעסקיו כה מפותלים בארץ ובעולם עד שבטוח שבדרך הם יתקלו בענייניו של בעל הון אחר שעשוי לעמוד למבחן התחקיר העיתונאי.

במקרה זה, בעלי המניות של חדשות 2 חשופים הרבה יותר להשפעות, שכן עסקיהם רבים וכוללים החל מאנרגיה, דרך ספנות ועד לבנקים ולמשקאות.

מקרה ערוץ 10 הנוכחי מוכיח שאתה יכול להיות חזק ועמיד, עד שמגיע טייקון חזק ממך.

מנטליות תקשורתית של בעל ההון

אם מביטים במעורבים בפרשה הספציפית הזו, וגם בפרשת התערבויות קודמות, ניתן לראות כי הגיבורים הם לא בהכרח גורמים בעלי רקע מקומי. במדינות אחרות, בעיקר בארצות-הברית וברוסיה, אתה מחזיק בכלי תקשורת כדי להשפיע עליו. אין בכך בושה או משהו שיש להסתיר. התפיסה הישראלית שונה לחלוטין.

אין התייחסות חוקית לחופש עיתונאי

חופש עיתונאי ואתיקה הם לא דברים הניתנים לכימות ולניסוח. אולי בגלל זה אין אף חוק אמיתי שקובע מה הגבולות ומה המחיר שמשלמים על חצייתם. גורמים בעולם התקשורת תולים את האשמה בכך דווקא בעיתונאים, שמהססים לעשות בגבולות החופש העיתונאי ושמירתו ולא מציפים את הנושא האקוטי די.

דירקטוריון חלש

חוק הרשות השנייה קובע כי 40% מדירקטוריון חברת החדשות ראוי שיהיה בנוי מנציגי ציבור שישמרו על שידורי החברה מפני השפעות פוליטיות. ואולם חדשות 10 הייתה נטולת דירקטורים בחודשים האחרונים, ואלה שמונו רק בשבוע שעבר הם בוסריים וחסרי ניסיון. חבר הדירקטוריון היחיד שהכיר את החומר, אלי אלאלוף, התפטר לאור מינוי תמוה של יו"ר חדש לחברה.

רגולטור חלש

מועצת הרשות השנייה הנוכחית היא חלשה ומסוכסכת, וחסרונה מורגש. היא היססה לקחת צד בפרשה, ולולא התערבות של מנכ"ל הרשות מנשה סמירה, נדמה שגם לא היה שימוע ביום שני הקרוב.

הרשות הייתה אמורה לחשוב על כל הנ"ל לפני שהגיעה השעה המביכה ביום שישי האחרון - לשאול איך מתנהלת החברה ללא דירקטורים, איך היא מתנהלת ללא מלוא בעלי המניות, מדוע מצבה הכלכלי כה חמור, ואיך מתגברים עליו. אולם הפעם נדמה כי אין שם ממש מנהיגות.

שליטה פוליטית

זה כמובן הרף האחרון של ההתערבות בשידורי החדשות. לא רק בערוץ 1 קל לדחוף ידיים מכיוון הדרג הפוליטי. גם במשחק של ערוץ 10, זה בסוף מגיע לבנימין נתניהו, דרך לאודר, דרך מילצ'ן הפורש ועכשיו דרך בעל הדעה החדש, שלדון אדלסון.

מיהו היו"ר החדש של חדשות 10?

ביום רביעי האחרון נבחר הקבלן יורם שכטר ליו"ר חברת החדשות של ערוץ 10. שכטר, בנו של הקבלן מרדכי שכטר, מנהל כיום את עסקי המשפחה הכוללים בין היתר את קניון גן העיר בתל-אביב.

בשבוע שעבר קיבלה משפחת שכטר, שבבעלותה חברת היל"ת, רישיון ממשרד התקשורת להתחיל לספק שירותי שיחות בינלאומית. שכטר הוא גם יו"ר ועדת הפיתוח של רשות שדות-התעופה. למרות הרקע העסקי הענף שלו, שכטר אינו בעל עבר כלשהו בתחום התקשורת.

בחירתו של שכטר לוותה בטון צורם. במהלך ישיבת הדירקטוריון ביום רביעי הודיע במפתיע נציג ציבור אחר, חבר הדירקטוריון אלי אלאלוף, כי הוא מתפטר מתפקידו בעקבות המינוי.

בראיון לגלי צה"ל אמר אלאלוף כי המינוי "נעשה באופן חפוז ובלתי ראוי". לדבריו, "חיפשו לתפקיד מישהו שמתאים לאינטרסים של רון לאודר, לא מישהו שראוי לתפקיד".

עוד אמר אלאלוף כי "יש כאן יותר מדי מהלכים שנראים פוליטיים-מפלגתיים".

 מדד התערבות