חברות טקסטיל חוששות מהמצב במצרים - וחוזרות לישראל

ההשתלטות של המון זועם על שגרירות ישראל בקהיר בסוף השבוע הגבירה את הדאגה בקרב תעשיינים ישראליים שמחזיקים בקווי ייצור של מוצרי טקסטיל במצרים. נתונים של מכון היצוא מצביעים על ירידה של 33% ביצוא הסחורות מישראל למצרים מאז הפלת משטר מובארק בסוף השנה שעברה.

"כרגע יש אינטרס משותף לאנשי עסקים ישראליים ולאנשי עסקים מצריים לעבוד יחדיו, אבל שום דבר כבר לא בטוח לגבי העתיד", אומר ל"גלובס" יו"ר איגוד תעשיות הטקסטיל בהתאחדות התעשיינים, רמזי גבאי.

לדברי גבאי, "אנשי עסקים רוצים תמיד לעבוד, וכרגע נפח הפעילות עדיין גבוה בזכות הסכם אזור סחר חופשי. עם זאת, שרשרת האירועים מעוררת דאגה וחשש בקרב תעשיינים רבים מחובות אבודים של מיליוני דולרים שלא ניתן יהיה לגבות במקרה של הידרדרות עתידית. מדובר בסכומים משמעותיים. עם זאת, ניתן למצוא הקלה בכך שאשרא מספקת כעת ביטוחי יצוא גם במקרה של התרחשויות פוליטיות קיצוניות".

נתוני מכון היצוא מצביעים כי בחודשים ינואר-יוני השנה הסתכם המסחר בין ישראל למצרים ב-173 מיליון דולר, ביחס ל-200 מיליון דולר בתקופה המקבילה של 2010.

במהלך 2010 הסתכם המסחר בין המדינות ב-503 מיליון דולר. היקף היצוא הישראלי הסתכם ב-148 מיליון דולר. היקף היבוא של תוצרת מצרית לישראל הסתכם ב-355 מיליון דולר.

החששות מפני שחיקה בהיקף המסחר בין המדינות החלו עוד בעיצומה של המהפכה שהובילה לנפילת משטר מובארק. מנכ"לית כיתן, אסתר אלדן, החליטה על הפסקת הייצור שהחזיקה במספר מתפרות במצרים ובירדן.

"למזלנו הרב יצאנו מירדן וממצרים", היא סיפרה היום (א'). "צר לי על מה שקורה שם. ההחלטה הזאת התקבלה בעיקר על רקע אי-הוודאות באותן מדינות ועל רקע המצב הגיאו-פוליטי. החלטנו להעביר את כל פעילות הייצור לישראל, ואני מחזיקה כעת מתפרות בכפרים ערביים בצפון ובשטחים. אני מעדיפה לשלם יותר על כוח-אדם ועל ייצור, אבל שהפעילות תהיה במקום קרוב ובסביבה בטוחה יותר מכל הבחינות".