נדמה כי לאחרונה יש עלייה בדיווחים על מתקפות דיגיטליות מכל הסוגים, הן על חברות מסחריות - הפריצה הגדולה ביותר אירעה למחשבי סוני וגרמה נזק עצום; הן על מדינות - האקרים תוקפים אתרים בכל העולם. 24 אלף מסמכים נגנבו ממחשבי הפנטגון.
כמובן שגם אתרים ישראלים עומדים בפני מתקפות חוזרות ונשנות של האקרים בני כל הלאומים. מחשבי המוסד נפרצו. אפילו ויקיליקס - האתר הכי האקרי באופיו - נפרץ על-ידי האקרים והושבת.
הרשתות החברתיות, הרשתות הסלולריות, הסלבריטיז, הרשתות החדשותיות - לא עובר יום מבלי שהאקרים משתלטים על אחד או יותר ממי יודע כמה חשבונות טוויטר ופייסבוק ומפיצים ידיעות כוזבות.
איש אינו בטוח. מומחי אבטחת מידע זועקים תחת כל עץ רענן שהאסון מתקרב, וממשלות מקצות יותר ויותר משאבים לטיפול בבעיה.
אותם להטוטים שחוקים
האם אנחנו בפתחה של מלחמה דיגיטלית כוללת? העדויות הולכות ונערמות, וזה לא נראה טוב. ובכל זאת, הבלגן הזה לא ממש זוכה לכותרות ראשיות. לא רק בתקשורת הממוסדת של העולם, שפעם נהגנו לקרוא לו "אמיתי", מתקיים מתח מתמיד בין סדר היום החברתי-כלכלי לבין סדר היום הביטחוני.
המאבק הזה מתקיים גם בתקשורת האינטרנט. עיתונות האינטרנט תמיד העדיפה את השיח החברתי-כלכלי. משתמשים והנפקות, ברנשים וחתיכות. אם כבר מדברים על ביטחון, הרי שכמעט תמיד יעסקו בביטחון הפרט - מה שנקרא פרטיות.
ואתם יודעים מה, אולי טוב שכך עניין "המלחמה הדיגיטלית הכוללת" - המכונה לעיתים "פרל הארבור הקיברנטי" - עולה פעם בכמה זמן לכותרות, כמו קרקס נודד שחוזר לעיירה בפעם המאה עם אותם הלהטוטים השחוקים ואותם הליצנים העייפים.
היום, לציון 10 שנים לנפילת מגדלי התאומים, הסכימו ביניהם מומחי אבטחה עולמיים כי מצבנו הרבה יותר גרוע ממה שהיה, ושרק כפסע בינינו לבין האבדון הסופי.
ובכל זאת, נדמה ששום דבר גדול לא קורה. אז נגנבו מסמכים, נו? אז הצליחו לפרסם ידיעה מזויפת ב-NBC, מה קרה? אז נפרץ אתר המוסד, הבנו. ובכל זאת, שום דבר גדול לא קורה. זה מתחיל להיראות כמו ריטואל. מי יכול לזכור כמה פעמים היינו בסרט הזה.
ואכן, במקביל לגל נבואות החורבן, מנהג הוא אצלנו שבערך באותו הזמן בו האיום מרקיע שחקים, מתפרסמים נתונים המראים על עוד התחזקות של שוק תוכנות האבטחה. עבור שוק תוכנות האבטחה, רמה מסוימת של אימה ציבורית היא סם חיים. החתולים האלה חייבים עכבר.
הדברים החשובים באמת
יכול להיות שמדובר במקרה מובהק של "זאב, זאב". בדיוק כשנפסיק להקשיב (מודה שאני הפסקתי מזמן), יבוא הזאב ויטרוף את כולנו. זוהי אופציה הגיונית, מוכרחים להודות. ממשלות חורשות רע, ארגונים מסחריים ציניים או פושעים - כולם קמים עלינו לכלותנו. יכול להיות.
אבל גם יכול להיות שלא. ככל שההתקפות מתרבות, וככל שעולה הפער בין כמות ההתקפות לבין איכות הפגיעה שלהן - אני מתרשם שהדברים החשובים באמת נמצאים מאחורי חומות עבות באמת.
חבל רק שחברות האבטחה מתעקשות להמשיך ולהפחיד את כולם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
