האם טורקיה עלולה להפסיד את המערב - על כל ההשלכות הכלכליות המשתמעות מכך - במידה ותמשיך להחריף את המשבר מול ישראל? זו השאלה העיקרית העומדת בבסיסה של כתבת רוחב שמפרסמת סוכנות בלומברג על משבר טורקיה-ישראל, בה מצוטטים גם גורמים טורקיים כמי שגורסים כי הצעד הבא של ר"מ טורקיה רג'פ-טאיפ ארדואן עלול להיות ניתוק כליל של היחסים עם ישראל.
בבלומברג מתארים את החרפת היחסים בין טורקיה וישראל והצעדים האחרונים שננקטו על ידי ארדואן, כמו גם את ההתקרבות של טורקיה למדינות ערב ואפריקה. התקרבות זו באה היטב לידי ביטוי במישור הכלכלי: הסחר של טורקיה עם מדינות המזה"ת וצפון אפריקה זינק פי 6 ל-30 מיליארד דולר בשנה החולפת. מדובר ב-27% מסך הסחר של טורקיה, עלייה של פי 2 לעומת השיעור בשנת 2002. לשם ההשוואה, הסחר של טורקיה עם ישראל הסתכם ב-2.7 מיליארד דולר בחודשים ינואר-יולי השנה. בשנת 2010 עמד הסחר בין 2 המדינות על כ-4 מיליארד דולר.
"בעולם המוסלמי, היוקרה של מוצרים 'תוצרת טורקיה' בעלייה מתמדת", אומר סיפטין גורסל, פרופ' לכלכלה באוניברסיטת בשסהיר באיסטנבול.
טורקיה גם מושכת השקעות מחברות ומדינות במזה"ת, כמו למשל רכישת חברת התקשורת הטורקית טורק טלקומיוניקיישן על ידי החברה הסעודית סעודי אוגר תמורת 6.6 מיליארד דולר ב-2005 (לאחר עליית ארדואן לשלטון) או רכישת 60% מחברת הפיננסים טורקי פייננס על ידי הבנק הסעודי נשיונל קומרשל בנק ב-2008.
בצל המתיחות בין טורקיה לישראל: ארדואן מבקר במצרים
ואולם, ישנם מומחים הטוענים כי הקו האגרסיבי בו נוקט ארדואן עלול לפגוע ביחסים הכלכליים של טורקיה עם המערב וגם להרחיק משקיעים מארצות המפרץ. גורסל טוען, למשל, שמשקיעים לא ישקיעו בטורקיה רק בגלל הקו האנטי-ישראלי שהיא נוקטת: "אף אחד לא ייתן כסף לטורקיה רק בגלל שהיא מובילה עמדה נוקשה נגד ישראל. לכסף אין דת ואין אמונה".
כאמור, חשש נוסף נוגע ליחסי הסחר של טורקיה עם המערב. אירופה היא עדיין השותפה המסחרית הגדולה ביותר של טורקיה, למרות שחלקה הולך ומתכווץ בשנתיים האחרונות בעוד טורקיה מגוונת את שוקי היצוא שלה למדינות במזרח וצפון אפריקה. האיחוד האירופי הקפיא את הצטרפות טורקיה לאיחוד ונשיא צרפת ניקולא סרקוזי מתנגד בפומבי לצירופה של טורקיה, כך שארדואן מאשים את אירופה ב"מוסר כפול" ומתקרב למזרח התיכון.
"טורקיה נוקטת בקו נוקשה נגד ישראל והשאלה הגדולה היא האם תהיה לכך השפעה על יחסי טורקיה עם המערב", תוהה בולנט אליריזה, מומחה לענייני טורקיה במרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים בוושינגטון. "חלק גדול מההשפעה של טורקיה על המזרח התיכון מגיע מכך שיש לה קשרים הדוקים עם המערב ושהיא שייכת לשני העולמות".
ומה מכאן? לאחר שארדואן הבטיח בשבוע שעבר "לעשות הכל כדי שההצבעה באו"ם על הכרה במדינה פלסטינית תעבור" ואיים לנקוט צעדים נוספים נגד ישראל, כמל קיריסקי, פרופ' ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת בוגזיקי באיסטנבול, מעריך שהצעד הבא יהיה ניתוק היחסים עם ישראל כליל.
ארדואן כינה את הצעדים הבאים בהם נקט לאחרונה נגד ישראל כ"תוכנית ב'", כך שהצעדים הבאים שיינקטו יהיו בגדר "תוכנית ג'". קיריסקי טוען כי "אני לא חושב שתוכנית ג' תהיה לחבק את הישראלים", ובכך טוען כי השלב הבא - אם יגיע - יהיה כאמור ניתוק היחסים.
בהקשר זה, ועל רקע האיום של ארדואן להגביר את נוכחות חיל הים הטורקי במזרח ים התיכון שם ממוקמות תגליות הגז של ישראל, שיגר אתמול שר התשתיות עוזי לנדאו מסר חד משמעי לפיו ישראל תדע להגן על תגליות הגז שלה מול כל איום - גם מול הטורקים. "ישראל יכולה להגן על מתקני הגז שלה בים התיכון", אמר לנדאו בכנס ביטחוני אתמול.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.