"כדי לכתוב בלש טוב צריך לצותת לשיחות של אנשים רגילים"

דרור משעני, 36, נולד בחולון ב-1975. עורך ספרות מקור בהוצאת "כתר ספרים", מתרגם מצרפתית, מורה בחוג לספרות באוניברסיטת תל-אביב וחוקר ספרות. "תיק נעדר" הוא ספר הפרוזה הראשון של דרור משעני ורומן ראשון בסדרה בלשית חדשה.

- כיצד נולד הספר שלך?

"הייתי אמור לכתוב ספר אחר: עבודת מחקר על ההיסטוריה של הרומן הבלשי. אבל במסתרים תכננתי לכתוב רומן בלשי כבר די הרבה שנים. וגם רוב הדמויות היו איתי תקופה ארוכה. בעיקר הבלש, אברהם אברהם. לפני שנה בערך, כשעברנו להתגורר לזמן מה באנגליה, נמצאו לי גם הזמן והמקום. כתבתי אותו בעליית גג בבית שגרנו בו, בכפר קטן בשם אימפינגטון, ובזמן קצר יחסית. רוב הזמן הרגשתי שאני קורא את הספר יותר מאשר כותב אותו. ולמרות שנדמה היה לי שאני יודע מראש איך הרומן ייגמר, בסוף הדמויות הפתיעו גם אותי".

- איזה בית קפה אהוב עליך במיוחד?

"'נחמה וחצי' בקצה רחוב אחד העם בתל-אביב. כי הוא מקום מפגש, כי למרות שהוא הומה, איכשהו אני מצליח לפעמים לעבוד בו ובעיקר כי מרשים לעשן בפנים".

- מהו ספר המתח האהוב עליך?

"'הפירמידה' מאת הסופר השבדי הנינג מנקל (שיתורגם בקרוב לעברית). קורט ואלאנדר, גיבור הסדרה הבלשית של מנקל, הוא אחת הדמויות הספרותיות הקרובות אליי ביותר, ובספר היפה והמאוחר הזה, שכולל שתי נובלות וכמה סיפורים קצרים, מנקל כותב על שנותיו הראשונות במשטרה, לפני שנהפך למפקד מחלק הרצח במשטרת ישטאד".

- מה אתה מעדיף - סיפורים קצרים או רומנים?

"רומנים. אבל כיוון שהרומנים הטובים לא ארוכים מספיק, אז בעיקר רומנים שהם חלק מסדרה או שיש להם המשך או שנמשכים על פני כמה כרכים".

- ספרות מקור או ספרות מתורגמת?

"ספרות טובה. בעברית יש מעט ספרות מתח טובה ולכן רוב ספרות המתח שאני קורא איננה עברית. ומצד שני אני קשור מאוד לספרים ולסופרים מראשית הספרות העברית, כקורא וכחוקר, ולספרות הישראלית של ימינו, כקורא וכעורך".

- איזה ספר חשוב לא תורגם עדיין לעברית?

"ספריו החכמים והמפתיעים של חוקר הספרות הצרפתי פייר באיאר על הרומן הבלשי; בעיקר ספרו על "כלבם של בני בסקרוויל" מאת ארתור קונן דויל".

- מי היית רוצה שיישב בשולחן הסמוך אלייך?

"לפעמים נדמה לי שכל מי שאני רוצה (ולא רוצה) יושב שם כבר. פעם ישב לא רחוק ממני טוביה צפיר, 'טובי דובי' מתוכניות הילדים, והצטערתי שילדיי לא נמצאים איתי כדי לברך אותו לשלום ולהיווכח שאין באמת חציצה בין המציאות לבין הבדיון, למרות מה שאומרים להם".

- מיהם הסופרים העבריים האהובים עליך ביותר?

"לסופרים הנהדרים שהתמזל מזלי לערוך קשה לי להתייחס רק כקורא. אם לדבר על סופרים שאת יצירתם אני רק קורא, אז יוסף חיים ברנר מבין המתים ויהושע קנז מבין החיים".

- והזרים?

"אונורה דה בלזאק, אדגר אלן פו, אמיל זולה, סמואל בקט, סימון דה בובואר, ז'ורז' סימנון, נטליה גינצבורג, ארנסט המינגוויי, איאן מקיואן, רולאן בארת, הנינג מנקל. אבל אילו הייתי עונה על השאלה ביום אחר, הייתי בוודאי מזכיר סופרים אחרים".

- מהו הספר האחרון שקראת, שהשאיר עליך את רישומו?

"'המפה והטריטוריה' של מישל וולבק. רומן מעורר השראה ומחשבה, ומעורר קנאה ביכולת שלו לכתוב חיים שלמים".

- אם היית יכול לצותת לשולחן הסמוך, מי היית רוצה שיישב שם?

"לא מישהו חשוב. להיפך. כדי לכתוב רומנים בלשיים טובים צריך לצותת לשיחות לא רגילות של אנשים רגילים: למשל לזוג שמחליט להתגרש. בשיחות האלה נמצאים הקצוות של סיפורי המתח שאני אוהב לקרוא ומנסה לכתוב".

- לאיזה ספר אתה חוזר שוב ושוב?

"אני חוזר בעיקר אל דמויות ספרותיות, פחות אל ספרים, ובעיקר אל דמויות של בלשים מכיוון שכיום אלה הדמויות שסופרים כותבים לאורך שנים רבות; אני מרבה לחזור אל המפקח מגרה (סימנון), גם אל קורט ואלאנדר (מנקל) ואל המפקח מרטין בק, גיבור סדרה בלשית שלא תורגמה עדיין לעברית".

- אתה בעיר זרה, ויש לך פנאי לבקר רק במוסד אחד - מוזיאון, בית קפה או חנות ספרים. לאן תלך?

"לבית קפה. וסביר להניח שאשב שם לקרוא ספר".

- אם היית צריך להעביר שעות אחדות בהמתנה לטיסה. איזה ספר היית לוקח איתך?

"לטיסות אני שומר את הספרים שאני הכי משתוקק לקרוא. בדרך-כלל זה ספר שאני רוצה לקרוא כבר די הרבה זמן ושומר לנסיעה או למחלה, כלומר להזדמנות שתאפשר קריאה רצופה עם הכי פחות הפרעות".

- מה דעתך על מוספי ספרות וכתבי עת ספרותיים בישראל?

"אני בעדם. במשך יותר משלוש שנים ערכתי מוסף אחד ('הארץ, ספרים' ב.כ) ונהניתי לעשות את זה, למרות שזאת עבודה שכרוכה בהרבה קשיים ותסכול. אבל כתיבה ביקורתית על ספרים וספרות היא אמנות שלא זוכה לתגמול ולהערכה בישראל וזה מצער".

- מה היית משנה או מוסיף בלימודי הספרות בבתי הספר בישראל?

"אני לא בטוח שאני בעד הוראת ספרות בבתי ספר. אני חושב שכדאי יותר ללמד מוזיקה (נגינה), ואולי אפילו תיאטרון (משחק) או קולנוע (בימוי, צילום)".

- איזה ציטוט מספר כלשהו זכור לך במיוחד, ריגש אותך או גרם לך לפעול בדרך מסוימת?

"'העתיד שרוי בחושך, וכשמדובר בעתיד, זה בסך הכול המצב הרצוי ביותר' (מתוך היומנים של וירג'יניה וולף). אני מכיר את החושך הזה והמשפט החכם של וולף עוזר לי לפעמים לא לחשוש מפניו".

- למה אתה מתגעגע?

"למשחקי כדורגל בשכונה אחה"צ".