השלב החמור של המשבר

נאומו של נשיא ארה"ב ברק אובמה היה כרגיל מצוין. יכולתו הרטורית מדהימה מעוררת התפעלות כל פעם מחדש, ויש הטוענים שכישרון זה היווה חלק משמעותי מהצלחתו לכבוש את הלבבות הבוחרים והשלטון.

אבל כוחו זה הפך לחולשתו, כאשר הצורה והתוכן כה מרשימים, והשפעתם המעשית מוכחת כקטנה ושולית, נוצרת דינאמיקה של אכזבה מסוכנת. כך קרה שנאום שבו הנשיא ניסה לרצות את כולם, התקבל בקרירות על-ידי כולם, ובמיוחד על ידי השווקים הפיננסיים המהווים כיום המדד הקובע.

תחילה אפרט בקצרה את מה שהוצע לקונגרס תחת הכותרת הבומבסטית "The American Jobs Act". התוכנית מתחלקת לשני מקבצים ברורים של צעדים: זה שדן בהוצאות החדשות, וזה שעוסק בהכנסות.

בצד ההוצאות נוכל למצוא רפורמות להעסקת מורים חדשים, מודרניזציה של בתי ספר ועבודות תשתית תחבורתית. בצד ההכנסות נציין את הגדלת המסים לעשירים, הטבות מס למעסיקים קטנים שיעסקו עובדים חדשים, הטבות לשכירים וליוצאי צבא וכמובן הטבות סוציאליות, כאשר מדובר בעיקר בהארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה.

אובמה גם ציין כי הוא הנחה את הממשל לעבור על כל סעיפי ההוצאות (שוב) על מנת למצוא תוכניות שניתן לבטל במטרה לצמצם הגירעון המשתולל. כאן הייתה הפתעה מעניינת, והיא אזכור ראשון מצד נשיא דמוקרטי על שינוי אפשרי של התוכניות הרפואיות (Medicare ו-Medicaid). עד כה, תוכניות אלה בנוסך לדמי הביטוח הלאומי, נחשבו על ידי מפלגה זו כ"קדושים" ובלתי ניתנים לשינוי. נקודה שולית זו לכאורה, חשובה מאוד בעיני ובעלת השלכות מרחיקות לכת לעתיד.

וכיצד ישלמו עבור התוכנית שעלותה מגיעה ל-447 מיליארד דולר? כאן התגלה אובמה הפוליטיקאי במלוא הדרו: הממשל יעשה זאת על-ידי טריק מדהים, הוספת סכום זה לסכום שעליו אמורה "ועדת העל" למצוא את הכיסוי התקציבי.

אזכיר שוועדה זו הוקמה במסגרת הסכם העלאת תקרת האשראי, ושהוטל עליה למצוא קיצוצים של כ-1.5 טריליון דולר לעשר השנים הבאות, כשהצלחתה של אותה הוועדה מוטלת בספק - בלשון המעטה.

מי שהתבונן בנאום, ראה מיד שתוכנו לא התקבל בהתלהבות על-ידי הצד הרפובליקני. למרות קריאתו החוזרת (מספר מדהים של פעמים) של הנשיא "להעביר מייד" את החוק, ראינו את נציגי הרפובלינים נשארים יישובים בהפגנתיות, בעוד הצד הדמוקרטי קם והריע שוב ושוב.

בסיום הנאום שמענו גם את דוברי פלג "מסיבת התה" תוקפים את התוכנית, ומורים להנהגת המפלגה להביע את התנגדותם על "עוד בזבוז משווע המיועד להביא לנשיא נקודות פופולאריות על חשבון משלם המסים".

לדעתי, על מנת שתוכנית כזו אכן תוכל להצליח, היא הייתה צריכה להכיל שני אלמנטים חיוניים: הראשון, הסכמה מראש של כל הסיעות הפוליטיות בבית הנבחרים; והשני אפשרות ביצוע מיידי, המדלג על הרבה מאוד תהליכים של רגולציה וביורוקרטיה.

מהדברים שראיונ ושמענו עד כה, ברור ששני אלמנטים אלו לא מתקיימים, וזו הסיבה לתגובה הקרירה מצד השווקים הפיננסים.

בין הרצוי למצוי

לאחר נאומו של יו"ר הפדרל ריזרב בן ברננקי ביום רביעי, בו הוא אישר מחדש את יכולתו להפעיל "כלים חדשים" לטיפול במשבר המתגלגל, ונאומו של הנשיא ביום חמישי, היה ניתן לצפות להתלהבות אדירה ולעליות שערים, אך כידוע קיבלנו את ההיפך הגמור. אמנם אירופה הייתה גורם משמעותי, אבל שני נאומים כה חשובים היו צריכים להטות את הכף לחיוב, במידה והשוק היה מקבל רואה בהם כפוטנציאל לשנות את המצב.

כך אנו רואים כל יום, ובצורה איטית, את חוסר האמון הגובר מצד השווקים וציבור המשקיעים, לגבי דבריהם ומעשיהם של קובעי המדיניות באירופה, בארה"ב ואפילו ביפן. הפוליטיקאים הפכו למזיקים יותר מאשר מועילים כל עוד הם באים לנסות "להציל את המצב". זוהי עוד הוכחה שאנו בשלב האחרון, והחמור ביותר, של משבר החוב המתגלגל.

אירו לי

את החלק הטכני של סקירה זו אפנה השובע למטבע האירו וזאת על ידי הגרף השבועי שלו מול הדולר האמריקני:

 משה שלום יורו

השבוע קרה משהו משמעותי במטבע זה: הוא חצה את גבול היתד הענקית (בכחול) אשר תחמה את תנועתו מאז התחתית של יוני 2010 (1 סגול).

עד חודש אוגוסט הייתה מגמת התחזקות של האירו מול הדולר האמריקני, וכל השיאים והשפלים עלו בהתאם. באוגוסט קיבלנו פעם ראשונה שיא נמוך מקודמו, והשבוע נחצה הגבול התחתון של היתד והגיע לרמת התמיכה שבו היה השפל הקודם - אזור ה-1.385 דולרים לאירו (2 סגול).

האירו התריע על חצייה זו כבר זמן רב על-ידי התנהגות אינדיקאטור ה-MACD (ב-3 סגול). שימו לב שכבר במאי השנה קו ה-MACD חצה את קו המגמה שלו, וביוני התחילה היסטוגרמה אדומה (3 סגול).

אמיתי ומשמעותי

כל אלו מחזקים משמעותית את הסבירות שחצית הגבול של היתד היא אמיתית ומשמעותית. הרבה זמן שאלתי את עצמי על חוזקו היחסי של המטבע האירופי לאור הבעיות הברורות כל-כך.

מסתבר שהסיבה לכך נעוצה בשני אלמנטים חשובים: האמונה שהבנק המרכזי האירופי (ECB) ימשיך להיות נוקשה לגבי האינפלציה שביבשת ושהוא ימשיך לקיים ריבית גבוהה יחסית על האירו. קנייה אדירה של המטבע הזה מצד בנקים של מדינות מתפתות כחלק מגיוון ברזרבות שלהן. שני גורמים אלו נעלמו כלא היו בשבוע שעבר כאשר התבשרנו על הקלה במדיניות של ה-ECB ובהגדלת רכישות המתכות היקרות דווקא מצד אותן מדינות מתפתחות.

טכנית, שבירת רמת התמיכה ב-1.385 דולרים וההגעה ל-1.35 דולרים מצביעה על תחילת הדרך ל-1.285 דולרים. אין צורך לציין את המסר שזה ייתן לקהילה הפיננסית הגלובלית ביחס לחוזקו של האיחוד המונטרי האירופי, ואולי כל זה נדרש כדי לייצר את ההפנמה העמוקה בפוליטיקאים האירופיים שהאיחוד הנוכחי איננו יכול להמשיך להתקיים.

משה שלום הינו אנליסט בכיר ב FXCM (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות), ומרצה במכללת מגמות.

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.