עונת הצ'מפיונס נפתחת! (תעירו אותנו בשמינית הגמר)

נתחיל עם אמירה שיכולה להטיל ספקות כבדים באשר להבנתו של כותב שורות אלו בכדורגל: ליגת האלופות היא ממש לא הליגה הכי מעניינת בכדורגל העולמי - אפילו לא קרוב לכך. איך זה יכול להיות, הרי הרגילו אותנו לחשוב שהצ'מפיונס ליג זה הדבר הכי גדול ומרתק שיש בענף? כשמסתכלים מה קורה בפועל באלופות בעשור האחרון, פשוט אי אפשר להתעלם מחוסר התחרותיות ומחוסר העניין המתמשך.

הכללים הקלישאתיים ש"בכדורגל הכל יכול לקרות" וש"רק בכדורגל אנדרדוג תמיד מסוגל להפתיע", כמעט ולא תופסים כשמדובר על הצ'מפיונס. מבין 16 הקבוצות שהעפילו בעונה החולפת לשמינית הגמר של האלופות, רק 3 עשו זאת כשהן מגיעות מקבוצות האיכות ג' ו-ד' בשלב הבתים. כלומר, 13 קבוצות מדרגים א' ו-ב' שהיו אמורות על הנייר לעלות לנוקאאוט, אכן הצליחו לעשות את זה. ובסך הכל בשתי העונות האחרונות רק 7 קבוצות מתוך 32 שהעפילו לשמינית הגמר היו מדרג האנדרדוג (דרגים ג'-ד').

יהיו שיגידו שלשיטת המוקדמות החדשה של מישל פלאטיני יש חלק בדבר הזה. שהבמה שנשיא אופ"א החליט לתת בליגת האלופות בשתי העונות הקודמות למועדונים נחותים, דוגמת הפועל ת"א ומכבי חיפה, פוגעת בתחרותיות של שלב הבתים. אבל אלו אמירות חסרות תוכן נוכח העובדות: בחמש העונות בין 2004/05-2008/09, שעדיין התקיימו תחת שיטת המוקדמות "הישנה" שלא היטיבה עם קבוצות השוליים של אירופה, היו בסך הכל 80 כרטיסים אפשריים לשלב שמינית הגמר של האלופות. כמה מהם נתפסו על-ידי אנדרדוגים שהוגרלו לשלבי הבתים בדרגים ג' ו-ד'? 13 בלבד - שיעור של פחות מ-17% (ראו גרף).

ליגת האלופות היתה לא ממש תחרותית בתחילת דרכה, ונשארה כזאת גם לאחר המהפכה של פלאטיני.

 ליגת האלופות נציגות בשמינית גמר

***

אז מה בכל זאת גורם לשלב הבתים להמשיך במתכונת הנוכחית? שאלה כמעט רטורית, שהתשובה עליה היא כסף. השמנת, גם הם היא מעט חמצמצה, היא עדיין שמנת, ואופ"א מנסה לחלק אותה בין כמה שיותר מועדונים ביבשת. ההיגיון הוא פשוט: אם הפערים בין קבוצות ה"טופ" של אירופה לבין קבוצות מעמד הביניים גם ככה גדולים, בואו נשתדל לפחות לא להעצים אותם עוד יותר. וכך נוסד שלב בתים עם 32 קבוצות.

כמה שווה השמנת? בעונה הקודמת חילקה אופ"א 754.1 מיליון אירו לכלל הקבוצות שהשתתפו במפעל. והנה נתון שיכול להסביר טוב את מודל חלוקת המשאבים המיטיב עם הקבוצות הקטנות של אופ"א: 227.44 מיליון אירו מתוך הסך הכל (יותר משליש) מצאו את עצמם בקופה של 16 הקבוצות שכלל לא הצליחו לעבור את שלב הבתים.

כמובן שחלוקת כספים בסדרי הגודל האלו כלל לא היתה מתאפשרת אילולא היה קיים שלב הבתים: שיטת המשחקים הארוכה (96 משחקים בסך הכל בשלב הבתים) נותנת הרבה ערבי שידור לתחנות הטלוויזיה בעולם, עוד ספוטים למפרסמים, ועוד סיבות לאופ"א להמשיך עם המיתוג האגרסיבי שהיא עושה כבר שנים ארוכות למוצר "ליגת האלופות". מיתוג שהוביל לצמיחה אדירה למפעל הזה: בעונת 1999/00 עמדו ההכנסות הישירות של אופ"א מהצ'מפיונס ליג על 518 מיליון אירו. עשר עונות בדיוק לאחר מכן (2009/10), והסכום יותר מהכפיל את עצמו, לסך של 1.09 מיליארד אירו.

זה טוב כמובן לאופ"א, וזה גם טוב לקבוצות: כלל האצבע הקבוע הוא שהמועדונים המשתתפים באלופות, מקבלים בחזרה כ-75% מההכנסות השנתיות של המפעל.

***

אבל גם העניין האחרון עשוי להשתנות בשנים הקרובות: בקונגרס השנתי של ה-ECA (ארגון המועדונים האירופי שהחליף את ה-G-14, ומייצג 201 קבוצות מהיבשת) שנערך בז'נבה בשבוע שעבר, נחשף כי אופ"א מתכוונת להחמיר את הסנקציות לקבוצות שלא יעמדו בתנאי הפייננשל פייר-פליי.

מלבד האיום להעיף לחלוטין מהמפעלים האירופיים כבר בעונת 2013/14 קבוצות שלא יעמדו בתנאי הסף של הרגולציות החדשות (כלומר, ירשמו גירעון מצטבר של יותר מ-45 מיליון אירו בשתי העונות הבאות), מסתמן כי אופ"א תנקוט גם בשורה של צעדים אחרים, כשאחד מהם הוא אמברגו בשוק ההעברות (איסור על רכישה ומכירה של שחקנים). השני, והמשמעותי עוד יותר, הוא ביטול הזכות לקבל את מענקי ליגת האלופות והליגה האירופית.

המענקים האלו הם כמובן משמעותיים ביותר לתזרים של המועדונים: בשנה שעברה גרפה מנצ'סטר יונייטד 53.19 מיליון אירו מבונוסים של אופ"א. ברצלונה הכניסה 51 מיליון אירו מסעיף זה, ואפילו הפועל ת"א נהנתה מ-10.1 מיליון אירו. העניין שכרגע מטריד מאוד את ראשי ה-ECA, בראשות מנכ"ל באיירן מינכן קארל היינץ-רומינגה, הוא חוסר ההיגיון המעגלי שנוצר כתוצאה מהסנקציה החדשה: אם הפייננשל פייר-פליי כובל את המועדונים לחוק ה"ברייק-איבן", ודורש מהם לחיות רק לפי רמת ההכנסות שלהם - איך בדיוק אותם מועדונים אמורים בכלל להגיע לאיזון, כשאופ"א מאיימת לנתק אותם מאחד מצינורות החמצן העיקריים שלהם, דהיינו המענקים השמנים של ליגת האלופות?

על רקע ההחמרה הזאת ביחסים בין ה-ECA לבין אופ"א, האיומים שמשמיעים ראשי ה-ECA על בסיס כמעט חודשי בנוגע להקמת "סופרליג" פרטית משלהם והתנתקות מהשליטה של אופ"א, כבר לא נראים כמו פנטזיה.

***

בחזרה לכדורגל נטו. גם הפעם צפויה לנו חוסר תחרותיות בשלב הבתים. גם הפעם לא באמת יהיה קרב על 16 הכרטיסים לשמינית הגמר. גם הפעם השיטה של פלאטיני הביאה כמה נמושות אל מועדון "32 הקבוצות הטובות באירופה", שאליו הן לא באמת שייכות (ויקטוריה פלזן מצ'כיה, אוטלול גלאטי מרומניה, בוריסוב מבלארוס, דינמו זאגרב מקרואטיה, אפואל ניקוסיה מקפריסין, גנק מבלגיה). אבל הפעם יש גם סיבה לאופטימיות: ההופעה במפעל של כמה קבוצות עם פוטנציאל ענק, שהוגרלו מדרגים נמוכים.

למשל מנצ'סטר סיטי, שהוגרלה רק מדרג ג' בעקבות תוצאות עלובות באירופה בשנים האחרונות. קבוצה עם שחקנים באיכויות של אגוארו, טבז, נאסרי, אדין דזקו, דויד סילבה ויא-יא טורה היא לא מעצמה רק במונחים של הפרמיירליג: היא מסוגלת להגיע לשלבי הנוקאאוט הגבוהים ביותר, אם לא למעלה מכך. העובדה שסיטי הוגרלה מדרך נמוך מבטיחה מפגשים מרתקים כבר בשלב הבתים עם ויאריאל ובאיירן (וגם עם נאפולי המצוינת, שבכלל הוגרלה מדרג ד'). ויש גם את הדוגמה של אלופת גרמניה דורטמונד, שהוגרלה מדרג ד' ותפגוש את ארסנל ומארסיי.

אז התחזית לשלב הבתים בסך הכל מעודדת: יהיה משעמם (כמה באמת יהיה קשה לברצלונה ומילאן להעפיל מהבית שלהן שכולל את בוריסוב ופלזן...); אבל פחות משעמם משנה שעברה. גם זה משהו.