אירופה ואלילי אגרות החוב

אין דבר אשר מסמל טוב יותר את ההיגיון ההזוי, המעוות, שהשתלט על המשק העולמי מאשר החיפוש הקדחתני אחרי אותו "בנק אירופי גדול" אשר אמור לפשוט את הרגל. למי שלא יודע, פרשני האפוקליפסה זקוקים לאותו בנק כדי להוכיח כי אנו חיים במשבר פיננסי.

במשבר פיננסי השווקים חדלים לפעול, וכדי שהשווקים יחדלו לפעול צריכים שיתמוטט מוסד פיננסי גדול מאוד. מכיוון שהשווקים עדיין מתפקדים, צריך למצוא את האקדח המעשן: בנק שיפשוט את הרגל.

אין זאת אומרת שהמצב של העולם אינו בעייתי. נהפוך הוא, הוא בעייתי מאוד. ההאטה בפעילות הכלכלית הגלובלית היא אמיתית. היא נובעת מזעזועים חיצוניים, כמו רעידת האדמה והצונאמי ביפן, אך גם מתפוגתה של ההשפעה החיובית של תכנית ההמרצה הפיסקלית האמריקנית, אשר הושקה ב-2009.

אילו המדיניות הכלכלית הייתה רציונלית, וחופשייה מאינטרסים זרים, היו יכולים מנהיגי העולם להסכים על כמה עקרונות בסיסיים, אשר יכלו לסייע להמשיך, ואף להאיץ את ההתאוששות העולמית.

העיקרון הראשון היה צריך להיות מבוסס על ההבחנה בין הזמן הקצר לזמן הבינוני והארוך. בזמן הקצר אין כל היגיון בקיצוצים תקציביים, במיוחד במשקים גדולים אשר בכוחם להשפיע על העולם.

לא היה מתרחש כל אסון, ולא היה מתעורר כל משבר אם הממשלות היו משמיעות התחייבות לחזור לתוואי של הפחתת הגירעון לכשהצמיחה תאפשר זאת. על עיקרון זה הסכימו מנהיגי העולם בשנת 2009, והיה צריך לקיים אותו.

אין טעם לחנוק את יוון

במקביל לפעולה זו, היה צריך להגדיר מסלול של יציאה ממשבר למדינות המתמודדות עם פניקה של משקיעים, כגון יוון. אין כל טעם לחנוק את יוון, להטיל עליה קיצוצים שדנים אותה לצמיחה שלילית, ואז להתלונן שהיחס בין החוב לתוצר גדל. הוא גדל מכיוון שהתוצר שלה הצטמק, בגלל דינמיקה מטורפת אשר משעבדת את ממשלתה להחלטות אשר אין להן כל סיכוי להצליח.

עיקרון נוסף שעליו הוסכם בשנת 2009, כאשר התבונה עדיין שלטה, היה אמור להיות ארגון מחדש של הבנקאות, והזרמת הון למוסדות בנקאיים. למעשה, רוב הבנקים באירופה, אלה אשר מייצגים את הרוב המכריע של המערכת הבנקאית, מצוידים היום במספיק הון כדי לעמוד בסערות פיננסיות, לפחות על פי הודעת האיחוד האירופי.

אך למי שמפיץ "ניתוחים" בדבר קץ הימים, שום מספרים לא עוזרים. סוחרים בפחד באותו אופן שבו סוחרים בניירות ערך, ולעתים אפשר גם לדוג דגים במים עכורים וסוערים. בינתיים הפניקה עושה את שלה וחלק מהבנקים בעולם, במיוחד באירופה, נתונים בלחצי נזילות, כלומר יש להם בעיה במימון לטווח קצר מאוד. הדברים אמורים במיוחד לגבי בנקים אירופיים והנזילות שלהם בדולרים. אלא שבעיות נזילות ניתן לפתור על-ידי הזרמה של הבנק המרכזי, וזה מה שנעשה בימים אלה. אך דבר לא עוזר, ולהקת אחרית הימים ממשיכה להתעקש שבאירופה מסתתר לו האקדח המעשן, הבנק הגדול המסתורי, אשר אמור לקרוס.

אם לעולם יש קצת מזל, התוכנית של הנשיא אובמה להמרצת המשק האמריקני תמומש בלי נזקים מיותרים - אם כי הסיכוי לכך אינו גדול. אם לעולם יש עוד יותר מזל, ראשי האיחוד האירופי יתכנסו ויתגברו על הפחד והמורא, ויחזרו לאותו תוואי משנת 2009 אשר גרס שאין למהר במדרון הצנע התקציבי כל עוד יש בעיה של האטה ואבטלה.

הבעיה היא שלעת עתה לעולם אין מזל, ואנו נתונים במעגל הרסני של קיצוצים, האטה כלכלית ודרישה לעוד קיצוצים. בבעיה האמיתית - ההאטה העולמית והירידה בביקוש המצרפי העולמי - לא מטפלים, וכל מה שאנו מקבלים, יום אחרי יום, זה מקהלה מטורפת, הזויה, של אנשים שדורשים קורבנות תקציביים, הקזת דם של המשקים השונים ותלישת איברים מהכלכלה העולמית. יש להניח כי לדעתם הדבר אמור לפייס את אלילי אגרות החוב.