עם יחימוביץ' יותר מעניין

עמיר פרץ

ממש על סף קלפי הפריימריז, הוכיח עמיר פרץ מדוע אי אפשר להתייחס אליו ברצינות, וגם לא באמון. "אני מבטיח שאביא לפחות 19 מנדטים", הוא מבשר למצביעי העבודה.

דמגוגיה היא כמובן חלק בלתי נפרד של כל מערכת בחירות, אבל הדמגוגיה של פרץ היא כל כך פרימיטיבית, כל כך מופרכת, שזה מוביל למסקנה שהוא מזלזל באינטליגנציה של המצביעים. אם כבר דמגוג, אז יושב-הראש הקודם, אהוד ברק, היה הרבה יותר מתוחכם.

אין ברירה, נעביר עליו קו.

יצחק הרצוג

בוז'י. לזכותו ייאמר שהוא לא ברח ממשרד העבודה והרווחה. אין לי מושג על טיב העבודה שעשה שם, אבל לא שמעתי על פאשלות, ובדרך כלל הוא שרד את המשרד הקשה וכפוי הטובה בצורה מעוררת הערכה.

הוא אדם בעל תרבות דיבור, אבל למרבה הצער גם בעל תרבות שתיקה כאשר צריך לדבר. כמו כאשר נחקר על עמותות ברק ושמר על זכות השתיקה. במקביל זכות השתיקה שמרה גם עליו, והוא יצא נקי מהחשדות על תרומות בלתי חוקיות לקמפיין ברק.

נעביר עליו קו? סימן שאלה?

עמרם מצנע

עמרם, יא עמרם, מה עושים אתך? אתה אדם אינטליגנטי, ישר, צנוע, אמין. אמרת שתלך לירוחם והלכת, ועשית שם עבודה טובה. על הנייר אתה באמת המנהיג המתאים ביותר לעבודה, בדיוק כפי שאתה טוען. אבל...

אבל מה? לא יודע. למה אנחנו חושבים שפשוט אין לך את זה, מבלי שנדע אפילו מה הדבר הזה שאין לך? קוראים לזה כריזמה? אולי זה לא הוגן. כלומר, בטוח שזה לא הוגן, אבל משום מה קשה להצביע עבורך להנהגה.

אני כותב את זה מתוך תחושה כואבת שהחיים, לא רק הפוליטיקה, אינם הוגנים. אבל מה לעשות, הם כאלה.

המסקנה: לא קו, לא סימן שאלה, לא ווי. יחליט הבוחר, ואם יחליט שכן מצנע, אני בטח לא אבוא בטענות.

שלי יחימוביץ'

המעבר שלה מעיתונות לפוליטיקה היה מרשים, כמעט טבעי. אבל הרבה יותר מרשים הוא תהליך הפיכתה מעיתונאית לפוליטיקאית. סיסמאות, קלישאות - ממש כאילו נולדה לפוליטיקה. אבל - לא רק. כלומר, בין האמירות הפוליטיקאיות יש גם הרבה רעיונות מעניינים מאוד, שלא לעתים קרובות, אם בכלל, שומעים מפוליטיקאים.

הרבה מאוד חציית קווים. העמדות שלה אינן עדריות. אין לה בעיה לחרוג ממסגרות מוכרות של ימין ושמאל. לפעמים הרעיונות שלה נשמעים קצת מבולבלים - אבל זה רק משום שהם מקוריים. ומכל מקום, הם תמיד מעניינים.

היא דעתנית, עקשנית, לא סימפטית, לא נעימה - אבל יש לה ראש טוב, חוצפה, ביטחון, התרסה, יושר אישי. איתה הפוליטיקה תהיה הרבה יותר מעניינת, ואולי גם יותר אמינה.

אני הייתי שם עליה וי.