פרידה מיולי: איש מידות ומעשים

יולי עופר הוא איש חזון, איש מידות, ערכים ומעשים - הרבה מעשים. קודם כל יולי הוא איש אוהב אדם, אדיב ובעל נימוסים ומביט בגובה העיניים לכל מי שנקרה בדרכו.

קרוב ל-30 שנה היתה לי הזכות ללוות את יולי כמעט על בסיס יומי. קשה לדבר על יולי בזמן עבר. עוד לפני ימים אחדים ישבתי לצדו כשהוא על מיטת חוליו והוא בשארית כוחותיו לא פסק לשאול ולהתעניין. הוא התעניין בנעשה בעולם, התעניין בפרטי ניהול העסקים אותם בנה בעמל כה רב במשך עשרות שנים, התעניין במצב המשק בארץ ובעולם וכמובן שאל על קרוביו וחבריו הקרובים.

אף כי ידענו על חומרת מצבו הבריאותי נפעמנו מצלילותו ומהידע הרחב שגילה. והנה הלך בלילה האיש האהוב ואנו נשארנו מיותמים.

יולי עופר הקדיש את כל חייו בעבודה קשה מאוד יומם ולילה לבניית מפעליו ועסקיו. בראיה עסקית מפותחת מאוד הוא בדק כל הזדמנות עסקית שבאה ובחושיו החדים ידע להעריך ולבחון את הפוטנציאל הגלום בכל עסקה כזאת. וכך, בסבלנות, בעיקשות ובתבונה רבה הוא בנה את מפעל חייו.

כך לדוגמה, הוא ראה לפני כולם את אזור המוסכים ובעלי המלאכה בהרצליה פיתוח כמקום שניתן להסב למרכז הייטק, משרדים ובילוי. הוא נטל סיכון ובחזון בו ניחן היה היזם הראשון אשר השקיע בגדול במקום זה וגרם בכך להפיכתו למקום אשר הינו כיום.

יולי הגיע למשרדו בהרצליה מדי בוקר, התעדכן וקיים ישיבת בוקר עם מנהלי העסקים ועובדיו. גם כאשר איבד לפני שנים חלק ניכר ממאור עיניו המשיך בעבודתו כמקודם. עוזריו דאגו להביא בפניו את הפרטים והנתונים והוא בזיכרונו הטוב ידע לברור את הפרטים ולקבל הכרעות עסקיות. עד לפני כשלושה חודשים, עת התגלתה מחלתו הקשה, היה יולי מגיע למשרדו והמשיך בסדר היום הקבוע שלו בשקדנותו הראויה.

סחף אחרים לתרומה לקהילה

אף כי עבודתו היתה מרכז חייו, יולי אהב את העשייה בתחומים רבים ומגוונים הנוגעים לקהילה. הוא אהב לתת תשומת לב בגובה העיניים לאנשים ברחוב אותם פגש, הוא היה קרוב אליהם ולעולם לא שכח מנין הגיע עד הלום. הוא אהב לשוחח עם האנשים, הקשיב לטרדותיהם ועשה תמיד כמיטב יכולתו לסייע להם.

יולי היה חבר אמיתי, נאמן ומסור לכל הסובבים אותו. הוא היה איש שיחה ובקי ברזי העולם אך תמיד הוא נתן לבן שיחו תחושה של שוויון ופשטות. תרומתו לקהילה היתה רבה ומשמעותית ביותר והוא התווה את הדרך בפני אחרים בנושא זה.

אזכיר רק מקצת מפעולותיו החשובות במגזר פעילות זה: יולי היה ממקימי עמותת "אמץ לוחם", מהיוזמים ומהמובילים של פרויקט "מחשב לכל ילד", פרויקט בו ראה חשיבות עליונה והקדיש לו ימים ולילות, מראשוני התומכים ברב גרוסמן ובמפעל הנהדר שלו במגדל העמק, הקים יחד עם חברו נועם שריף את התזמורת של ראשון לציון, כיהן כיו"ר אגודת הידידים של בית חולים "מאיר", כיהן כנשיא המפעל לפיתוח חברתי, היה יזם ועמית כבוד של המרכז האקדמי רופין ללימודי ספנות והקים את הקתדרה לחקר מצרים וסביבות הים התיכון באוניברסיטת בן גוריון בנגב. היה תורם נכבד למוסדות השכלה גבוהה, למרכזים רפואיים ולמפעלים חברתיים רבים. הוא הקדיש לכל אלה את מרצו ושקדנותו ועשה זאת מתוך אמונה שלמה בצורך להשקיע במגזרים שונים של הקהילה וכל זאת מבלי שציפה לתגמול כלשהו ב"תמורה" לפעילות חשובה זאת.

תחושה של עוול

לא אוכל לפסוח כאן על תחושה קשה המלווה את כל חבריו, ידידיו וקרוביו על העוול שנגרם ליולי ולאחיו סמי, אשר גם הוא תרם והשקיע רבות במגזרים שונים של הפעילות למען הקהילה.

שני האחים, סמי ויולי עבדו ועמלו מגיל צעיר לפיתוח עסקיהם בתבונה וביושר אך השתתפו, יזמו ותרמו בנאמנות רבה ובלב שלם לקידום פעילויות חברתיות ולבנייתם של מרכזים המשמשים את הציבור הרחב. שני האחים הללו לא היו ראויים למפחי הנפש שחוו בשנים האחרונות מכתבות ואמירות מצד גורמים שונים אשר לא השקיעו מחשבה ודעת בבואם לפגוע באנשים אלה ובפועלם הברוך, העסקי והחברתי, למדינה.

שני האחים, בחכמתם האנושית, הבינו כבר ב-2003, כי עדיף ונכון להפריד את הפעילות העסקית ביניהם ואכן כך הם נהגו ומאז חלה הפרדה עסקית, כאשר יולי עופר ומשפחתו הפכו לבעלי השליטה בעופר השקעות ובחברות המוחזקות על ידה, והתנתקו מהחזקותיהם בעסקי הספנות בישראל, כאשר בעסקי הספנות בחו"ל לא הייתה קיימת שותפות עסקית, והתנתקו מהחזקותיהם בחברה לישראל והחברות המוחזקות על ידה. יחסי הקרבה המשפחתיים נשארו והעסקים הופרדו.

פטירתו של סמי עופר לפני כשלושה חודשים השפיעה קשות על יולי. הוא אהב את אחיו מאוד, העריך את כישוריו ויכולתו והקשר הרגשי בין שניהם היה עז. יולי הספיק עוד להשתתף בהלווייתו של סמי, הוא התעטף בשתיקה, עיניו זלגו דמעות והכאב והצער ניכרו בו.

שני האחים, כל אחד מהם היה "מלח הארץ", שניהם שרתו את המולדת בכל ליבם. בכל מישור בו פעלו ועשו זאת במרץ ובשקדנות שאפיינה אותם. עם פטירתם איבדנו שני ענקים.

יולי הלך לעולמו אמש כאשר לצדו אשתו היקרה רותי אשר לוותה אותו, תמכה בו וסעדה אותו במשך כל השנים וכן ילדיו, ליאורה, דורון ונכדיו, כולם דור המשך לאיש המוכשר הזה שאיננו עוד.

אני אבל על פטירתו של חבר קרוב אשר אהבתי עד מאוד.