אלה אלקלעי: "הורדת מחיר הקוטג' תפגע בסוף בצרכנים"

"אם הוא מגעגע, הולך ונראה כמו ברווז - האם זה אכן ברווז?" - כך פתחה היום (ג') את דבריה אלה אלקלעי, סמנכ"לית פיתוח עסקי בבית ההשקעות IBI, בפורום CFO שהתקיים באילת.

לטענתה, מבחינה של גרף ה-S&P500 ב-100 השנים האחרונות, לא מן הנמנע כי למרות הגידול הטבעי באוכלוסייה והצמיחה הפיננסית הגלובלית, "אנחנו בבועה, ולפיכך נחרץ גורלנו".

מנגד טענה אלקלעי כי הצמיחה הגלובלית והגידול של המוסדות הפיננסית באלפי עובדים, יחד עם צמיחה בנכסים במיליארדי דולרים - עשוייה לנבוע בסופו של דבר מ"צמיחה אמיתית, וכתוצאה מגידול קוהרנטי בהתייעלות במשק - לפחות עד שנות ה-80".

לאחר מכן, טוענת אלקלעי, חווינו בשווקים התייעלות ברמה גבוהה, אך מנגד הצמיחה גדלה בשיעור נמוך יותר - מה שהוביל לחוסן איזון במשק, שבסופו של דבר אחת מהשלכותיו היא המחאה החברתית שפרצה בישראל בדבר יוקר המחיה.

"רוצים קוטג' ב-4 שקלים? או.קיי, אבל המשמעות היא שהקופאית לא תוכל לקנות את אותו הקוטג'. כולם חיים בתוך הדילמה המשמעותית שבין הוזלת מחירים, לבין הרצון להמשיך את קיומם של הגורמים מהם אנו צורכים", מסבירה אלקלעי, שטוענת כי הבעיה בשני העשורים האחרונים שהובילה לתחושת חוסר השוויון, לא נוגעת לצמיחה איטית אלא כאמור לחוסר קוהרנטיות בינה לבין תהליכי התייעלות מוגברים, וכן לחלוקה לא הוגנת של העושר - שהגיע בעיקר לעשירונים העליונים.

"לעלות את שכר הקופאיות בשופרסל - יעלה כמו שכר המנכ"ל"

"לעלות את שכר כלל הקופאיות בשופרסל ב-1% יעלה לחברה 6 מיליון שקל - כמעט כמו שכר המנכ"ל", נתנה אלקלעי דוגמה לבעייתיות התפעולית ברשתות הקמעונאיות בישראל. "האם אנחנו צריכים לדאוג לכך שהחברה תרוויח יותר, או שהקופאיות בה יוכלו לקיים עצמן? התשובה לא ברורה לכולם בהכרח. מה שברור הוא שאנחנו נמצאים במצב של משבר בהיבט הזה, בחוסר איזון לא ברור".

"מספר העניים שעובדים הוא עצום - כוח הקנייה שלהם, מה שמזיז את הצריכה, פשוט לא משתפר", המשיכה לתקוף אלקלעי. "שופרסל לא צריכה להתנהל בציפייה לדפני ליף. כשהעם דורש צדק חברתי, מה הוא דורש? קוטג' ב-4 שקלים - אבל הוא מקבל משהו אחר לגמרי כיום", הבהירה אלקלעי.

באשר לשוק הישראלי: "כעת, בכל שוק ההון הגלובלי אין במה להשקיע", המשיכה אלקלעי. "אמנם בשנה האחרונה הצמיחה הפיננסית בשוק הישראלי - ביחס לצמיחה הגלובלית בארה"ב ובאירופה - הייתה גבוהה משמעותית מזו שחוו השווקים האחרים. אולם מנגד, ברגע שהחלו להתגבר החששות ממשבר החובות באירופה והבעיות התקציביות בארה"ב, הבורסה בתל-אביב היא זו שאיבדה הכי הרבה מערכה".

"כולם מבינים שאי-אפשר להמשיך ולהתנהל כפי שהתנהלנו עד כה", אמרה אלקלעי. "בסופו של יום, העסקים של כולנו יסבלו ממצב של שפל - לכן האינטרס שלנו הוא לדאוג לכך שהפערים שהצטברו ב-30 השנים האחרונות יצטמצמו, וההכנסות ילכו יותר ויותר לעשירונים התחתונים".

"וורן באפט משלם פחות מס מהמזכירה שלו"

"כשוורן באפט טוען כי שיעור המס שהוא משלם נמוך מזה שמשלמת המזכירה שלו, זו בעיה", המשיכה אלקלעי. "ברור לכולנו שצריך לשנות את תמהיל המס בישראל. ולכן, כשדורשים מחברות כמו כיל לשלם יותר מס, אפשר לעשות כן על-ידי החלטות רגולטוריות, ומנגד אפשר להציע לחברה הטבות מס לעובדים".

אלקלעי המשיכה באותה המגמה גם באשר לשוק הנדל"ן ושוק ההון: "אנחנו באמת רוצים דיור בר-השגה? שאנשים יצרכו יותר ויצברו פחות נכסים? אנחנו באמת רוצים לקבוע תקרה של דמי ניהול בבתי השקעות, ושבעוד מספר שנים יהיה רק 4 בתי השקעות שנותנים שירות, שהוא זול?".

לטענת אלקלעי, כך נראה, מתן מענה לדרישות האינטואטיביות של המוחים יפגע בסופו של דבר בצרכנים.