האוצר מקדם הפחתת מכסים על מזון וטקסטיל

עימות חזיתי בין שר האוצר, יובל שטייניץ, ואנשי משרדו לבין נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, בנוגע לאופן הטיפול בבעיות התחרותיות במשק ויוקר המחיה. באוצר מבקשים להפחית מכסים באופן דרמטי, ואף להסירם לגמרי, ולחשוף את השוק ליבוא גם בתעשיות אסטרטגיות כגון מזון, טקסטיל ופלסטיק.

לטענת אנשי האוצר, התעשיינים מנסים לסכל את היוזמה בשל "רצון להגן על מפעלים ספציפיים, שאף נתמכים היום על-ידי החוק לעידוד השקעות הון", כדברי בכיר באוצר. אותו בכיר הוסיף כי ההפחתה המוצעת תתבצע באופן הדרגתי, כך שיהיה זמן הסתגלות.

הוויכוח בסוגיית המכסים עלה מדרגה, בין השאר משום שגם בקרב חברי ועדת טרכטנברג מתגבש רוב לתמיכה בצעדים דרמטיים בתחום זה. עוד נודע ל"גלובס" כי בימים האחרונים התקיימה פגישה בין נציגי האוצר והתמ"ת, שהדגישה את הפערים בין הצדדים.

נשיא התאחדות התעשיינים התרעם רק לפני כמה שבועות, בשימוע בפני ועדת טרכטנברג, על כך שהוועדה מטפלת גם בנושא המכסים. "אני מתנגד לכך שהטרנד החדש הוא להביא הכול לטרכטנברג, פשוט הכול", אמר אז, "אסור לשפוך את התינוק עם המים. אנו צריכים להיזהר. למשל, אני מציע להשאיר את כל הנושא של יבוא ומכסים לוועדה אחרת, ועדה בראשות מנכ''ל משרד התמ''ת. הם בודקים כל מוצר ומוצר. יש גם תעשייה כאן, וטעות בדברים הללו יכולה להשאיר 22 אלף איש בלי עבודה".

תוכנית חשיפה 2

בין הסוגיות הנמצאות בטיפול ועדת טרכטנברג, תחום המכסים הוא בין היחידים שאינו כרוך בהוצאה תקציבית. לאור הכרזותיו כי לא יפתח את התקציב, לא פלא ששטייניץ משקיע את מרצו בביצוע מהפכה דווקא בעניין זה.

תוכנית ההפחתה במכסי יבוא של שר האוצר היא מעין "תוכנית חשיפה 2". תוכנית החשיפה הראשונה החלה בפועל ב-1975, עם חתימת הסכם סחר בין ישראל לאיחוד האירופי, והורחבה ב-1985, עם חתימת הסכם דומה עם ארה''ב. ב-1991 החלה החשיפה ל"מדינות השליליות", שהסתיימה ב-1996. התוכנית התבססה על הפחתה הדרגתית של מכסים במגזרי התעשייה והחקלאות.

ב-2003 הוטחה ביקורת קשה על תוכנית החשיפה. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בדיקה שביצעה ועסקה בהשפעות התוכנית על התעשייה הישראלית. הניתוח, שבוצע על ידי אלברט אלכסנדר, הצביע על עלייה ברורה במשקל היבוא המתחרה בתעשיות המסורתיות, והיא לוותה בעלייה במשקל הצריכה הפרטית באותם ענפים. עוד עלה כי חל צמצום בייצור המקומי באותם ענפים. הבדיקות הראו כי יבוא התשומות בחלק מהתעשיות המסורתיות, כמו תעשיות עץ, ירד גם בערכים המוחלטים.

"המחיר לצרכן לא ישתנה כמעט"

מהתאחדות התעשיינים נמסר בתגובה: "הורדת מכסים חד-צדדית תביא למצב של ייבוא אבטלה. הורדת מכסים עלולה למוטט ענפי תעשיה שלמים המעסיקים עשרות אלפי עובדים, רובם בפריפריה. כמו כן, ההתאחדות מתנגדת להורדת מכסים ביבוא באופן חד-צדדי אל מול מדינות אשר עדיין לא חתמו איתנו על הסכמי סחר ומתוך המחשבה שצעד כזה יפגע במוטיבציה של מדינות לחתום על הסכמי סחר עתידיים עם ישראל, דבר אשר יפגע בפוטנציאל הייצוא למדינות אלו. צריך לזכור כי לאור הסכנה להתחדשות המיתון בעולם המערבי, הצמיחה העולמית תגיע בעיקר ממדינות המזרח הרחוק, אשר איתן עדיין אין לישראל הסכמי סחר חופשי ויש לשמור על הזדמנויות לייצוא הישראלי למדינות אלו.

"מאז שנות השמונים הוסרו רוב המכסים, וכיום תקבולי המכס כשיעור מהיבוא עומדים על 1.1% - נמוך מבארה"ב, כך שהפחתת המכסים לא אמורה להשפיע משמעותית על המחיר הסופי לצרכן. כמו כן, שיעור חדירת היבוא לישראל היא גבוהה מאוד, גבוהה יותר מברוב מדינות "OECD.

ממשרד האוצר נמסר: "שר האוצר מחויב לפעולה נחרצת להפחתת מחירים לצרכן והגברת התחרות במשק, וכך הנחה את נציגיו בוועדות השונות. זאת במקביל ובלי לגרוע לאחריות להמשך הצמיחה, שימור הישגי המלחמה באבטלה והאחריות התקציבית".

 שיעור חדירת היבוא