זליכה: "אנחנו לא הצלחה, יש כאן רמת עוני מאוד גבוהה"

פרופ' אבי בן בסט אמר בפאנל העוסק בשאלה מדוע כלכלות לאומיות עוברות מהצלחה לכשלון כי ברור שיש קשר בין מה שקורה בעולם למה שקורה בישראל, בעיקר דרך הייצוא אבל לא רק. "אנחנו השכלנו להסיט חלק מהייצוא לכלכלות שהמשיכו לצמוח בשנים האחרונות בעיקר באסיה אבל אנחנו תלויים בהתפתחות השכר העולמי בכללותו. בחודשים האחרונים אנחנו מקבלים איתות מסויימים דרך הפגיעה בייצוא שאנחנו חלק מהעולם הכולל", ציין בן בסט במסגרת בוועידת Economix.il לחיזוק המגזר העסקי של לשכת המסחר ת"א והמרכז בשיתוף "גלובס".

פרופ' ירון זליכה אמר כי "אני חלוק על דעתו של אבי בן בסט וגם דברי שטייניץ מעידים על דו שיח של חירשים שמתרחש כאן. אנחנו לא הצלחה, יש כאן רמת עוני מאוד גבוהה. זו הצלחה? אחרי 40 שנה של צמיחה קפיטליסטית אנחנו הדרדרנו ביחס לאמריקה, זו לא הצלחה, זה כשלון. אם היינו קבוצת כדורסל שבמשך 40 שנה מפסידה במשחק מול המערב זה היה כשלון חרוץ והיינו מחליפים את המאמן".

פרופ' אביה ספיבק אמר כי "יש לנו מצב בו הקליפה נראית בסדר אבל התוך מראה התחלה של רקבון. מה שגרם לשגשוג של המשק בטווח הארוך זה ההון האנושי וחלקים במשק, כמו ההיי-טק, שעבדו כמו שצריך. אבל ההצלחה של ההיי-טק לא חלחלה לחלקים אחרים במשק. מערכת החינוך שלנו לא טובה וגם מערכות אחרות במשק. הדרישה של הצעירים לסדר חברתי חדש היא צודקת, הם רוצים מדינה שתפעל טוב יותר, שהחינוך יהיה טוב יותר.

בישראל היום יש הומלסים. זה קורה מול העיניים. המדינה לא מתפקדת בנושא הערבות ההדדית, במערכת הבריאות הציבורית ובעוד הרבה גורמים. היה לנו עשור טוב, רובו היה של שגשוג אבל הזמן הזה בוזבז ולא נעשו תיקונים נדרשים והיום בא שר האוצר ואומר שהיום המצב קשה ולא ניתן לתקן. צריך להתחיל את התפנית כבר היום. אפשר להגדיל את ההוצאה בתקציב, זה לא מהווה סיכון".

ד"ר יעקב שיינין אמר כי "הבעיה הראשונה בכלכלה היא שעובר זמן רב מאוד בין אירוע לבין השפעתו על הכלכלה. מנוע ההיי-טק כבה כבר לפני 4-5 שנים. אנחנו חיים בפיגור והדבר הכי מרגיז בפיגור הזה זה שמרגישים כעת להרגיש את זה, אנחנו בפיגור של כ-5 שנים בשער החליפין ורק עכשיו רואים את התוצאות וייקח זמן לתקן את זה.

אם מסתכלים על המשק רואים שמאוד הצלחנו בטווח הארוך אבל בדרך נוצר אי שוויון מאוד גדול. אפשר לפתור חלק ענק של הבעייה בלי להוציא שקל אחד נוסף בתקציב. היום העלות של זוג צעיר של דירה היא עצומה. אין סיכוי לזוג צעיר להגיע לדירה. ואין מחסור בקרקעות, אפשר לבנות לגובה. יש מאבק בין דור ההורים לילדים. ההורים לא רוצים שמחירי הדירות יירדו, הם הפכו למיליונרים. יש מאבק בין דורי".

- האם בכלל ניתן באווירה שיש ליישם שינוי דרמטי בסדרי העדיפויות בתקציב המדינה?

אבי בן בסט: יש עיוות גדול בנתוני הצמיחה הכלכלית. בעשור האחרון הצמיחה לא הייתה מרשימה בכלל והיא נוצרה תוך יצירת פערים עצומים והגדלת אי השוויון. יש בעיות קשות במשק כמו מבנה השלטון והשיטה הפוליטית בארץ. הפיצול הפוליטי פוגע במערכות השלטוניות, גם במישור המקומי וגם במישור הלאומי. בעייה נוספת היא היעדר השלום והמלחמות, היו 3 בעשור האחרון. בעייה קיימת כמובן גם במערכת החינוך שהדרדרה בעשור האחרון. סכנה נוספת היא שוק התעסוקה והיעדר של מגזרים רבים בעבודה.

מחאת האוהלים צודקת, צריך לטפל בבעיות. אפשר להגדיל את ההוצאה הציבורית, צריך לצמצם את תקציב הבטחון בכמה שניתן ובמקביל להגדיל את ההוצאה הציבורית תוך כדי הגדלת המיסים, בעיקר על ידי העלאות מיסים כמו מס החברות ומסים על העשירים. צריך גם לוותר חלק מהפטורים.

ירון זליכה: צריך להגדיל את התוצר בהרבה, זו הבעייה העיקרית. מבנה המשק הוא המחולל של המצב הזה, הוא מונופוליסטי ולא תחרותי ברמות מאוד מאוד גבוהות. ומישהו מאשר את זה, הייתה עצימת עיניים, הפקידים אולי מציקים לעסקים הקטנים אבל לא לגדולים. כל עוד מבנה המשק כל כך מעוות שום דבר לא ישתנה. צריך לעבור ענף ענף ולפרק, לפצל אותו. הממונה על ההגבלים העסקיים חי כאן? הוא בחופשה ללא הפסקה.