איך משפיעות הירידות בבורסה על חברות הביטוח?

בצל ירידות השערים בבורסה באחד העם והנפילה במניות הביטוח חלו בימים האחרונים גם שינויים זמניים בסדרים שהבורסה מכתיבה לנו. בסוף יום המסחר של 12 בספטמבר, יום שני השבוע, קבוצת הביטוח הראל עברה בשווי השוק שלה את קבוצת כלל ביטוח והפכה לקבוצת הביטוח השנייה בגודלה במונחי שווי שוק, אחרי מגדל ולפני הפניקס ומנורה.

כך, שווי השוק של מגדל עומד כיום על כ-4.76 מיליארד שקל, הראל - כ-2.95 מיליארד שקל, כלל - 2.8 מיליארד שקל, הפניקס - 1.83 מיליארד שקל, ומנורה נסחרת לפי שווי של כ-1.74 מיליארד שקל.

כל זאת, בצל השחיקה הנמשכת במניות הביטוח מתחילת השנה (כ-42% בממוצע), כשהמשקיעים חוששים מההרעה הנמשכת במצב השווקים, הכלכלה (בארץ ובעולם) וההשפעות הפוטנציאליות של הזירות הביטחונית והחברתית, שישפיעו ישירות על תוצאות חברות הביטוח, התלויות מאוד בהכנסות מהשקעות.

מניות הביטוח יורדות מתחילת השנה, כאשר ברקע עסקאות להחלפת בעלויות בכמה מחברות הביטוח, כשאיום הריכוזיות מרחף מעל ראשיהן של שתי חברות גדולות. במיוחד דברים אמורים לגבי כלל ביטוח שמצב המגעים הנמשכים למכירתה לוט בערפל ונראה שהצדדים שהיו קרובים מאוד לפני חודשים ספורים התרחקו לאחרונה.

בכל אופן, כל עוד הסנטימנט בשוק שלילי, המניות כנראה ימשיכו לסבול מסנטימנט שלילי, עד לנקודת הזמן שבה המשקיעים יסברו שמדובר בחברות עם פעילות ממשית שמחירן נחתך דיו. בהקשר זה נציין, כי כעת מניות הביטוח נמצאות ברמות גבוהות בהרבה מעל לשפל שרשמו בזמן המשבר הקודם בסוף 2008 ותחילת 2009.

כך, האנליסטית לנה איצקוב מלידר ושות' ציינה השבוע, כי "אנו סבורים שבתקופה הנוכחית, המתאפיינת בחוסר ודאות, תנודתיות גבוהה ונטייה לירידות שערים בשוקי ההון, הסקטור פחות אטרקטיבי להשקעה (...) עם זאת אנו סבורים שרמת המחירים של סקטור הביטוח אינה גבוהה".

החברות מחבקות את הסוכנים

סוכני הביטוח מגלים בשנים האחרונות שהם הופכים לדוגמנים במאמצי השיווק בענף הביטוח המסורתי. הפניקס החלה עם תמיכה לכאורה פרטנית בסוכני הביטוח לפני כמה שנים, כאשר עכשיו היא מעבירה הילוך וחוברת לסוכני הביטוח בתחרות שלהם מול חברות הביטוח בשיווק ישיר. בכנס הסוכנים האחרון באילת העבירה גם מגדל הילוך בהקשר זה, וראינו מודעות המדגישות שסוכן הביטוח הוא נציג החברות, אבל לא פחות מזה - נציג אישי שמלווה את הלקוח ופותר את הבעיות האישיות שלו - לכאורה הניגוד המוחלט לעבודה עם חברות ביטוח המתמחות בשיווק ישיר.

מהלכים אלו נובעים בין היתר מהתרכזות מתמשכת של חברות הביטוח בביטוחי הפרט הרווחיים, לעומת ההתרכזות הכמעט בלעדית בעבר בביטוחי המנהלים - החיסכון הפנסיוני, שהמרווחים בו יורדים. לכן החברות עוטפות היום את הסוכנים, שכנראה יצטרכו לתת השתתפות מסוימת מהעמלה שלהם עבור הבאת הלקוחות באמצעות חברות הביטוח.

החבירה של חברות הביטוח המסורתיות לסוכני הפרט נובעת לא רק מתמיכה מוראלית בסוכנים, שמוצאים עצמם במוקד ההתקפות הפרסומיות של איי.די.איי חברה לביטוח (המוכרת כביטוח ישיר), אלא גם בניסיון להגדיל נתח שוק בשוק הרווחי שמאפיין את חברות הביטוח בשיווק ישיר - שוק הפרט - תוך חיזוק הקשר מול הסוכן, בצעד שעשוי להוביל לשינוי בשיווי המשקל הקיים של סוכני הביטוח והחברות.

מה יקרה בעתיד? לא ברור. האם חברות הביטוח יוכלו להימנע ממתן יחס מיוחד ותשומת לב ניהולית ממשית לערוץ הפצה בנקאי כשזה יפעל באמת? אנו בספק. כמו כן, מה לגבי מכירות ישירות? כבר כיום חלק ניכר מפעילויות הגמל והפנסיה הוא ישיר, כשהחברות מתאמצות ליצור בקרב הציבור הרגל לפנייה לרכישת ביטוח דרך אתרי האינטרנט שלהן (כיום דרך סוכנים, בעתיד אולי יוותרו על המתווך?).

בכל אופן, תפקיד הסוכנים חשוב ויישאר כזה - בטח בכל הנוגע לביטוחי הפרט שלא נרכשים מאליהם אלא באמצעות דחיפה מתמדת של סוכני הביטוח. ואולם, החיבוק של הסוכנים חשוב, אם כי מבחינת הסוכנים שינויים אסטרטגיים בהחלט קיימים.

מנסים לסעוד את הסיעוד

אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר מוביל כיום כמה צעדים משמעותיים ונדרשים עקרונית לשיפור אופי הביטוחים הסיעודיים הפרטיים - לקבוצות שאינן קופות חולים ולפרטים. מדובר בצעדים נדרשים רעיונית בשוק בעייתי, שלעתים מאופיין בגביית פרמיות לאורך שנים ובקושי ממשי בשמירה על הביטוח בימים שבהם הוא הכי נזקק.

הצעדים הנוכחיים שמוביל האוצר מצביעים על הבעיה הגדולה בתחום הסיעודי: יותר ויותר אנשים מגיעים למצב סיעודי, כשבמקביל משך הזמן הסיעודי מתארך מאוד בשל השיפור ברפואה.

ואולם, האם צעדי האוצר יוצרים בעיה חדשה? מה יעשו המבוגרים שחברים בקולקטיבים של ביטוח בימים אלה, שלכל המאוחר - לפי שעה - בעוד שנה יהיו בלי ביטוח סיעודי במחיר שהם יכולים להרשות לעצמם? לפי שעה, הבעיה הזו ברורה וקיימת, אך פתרונה לא ידוע. בכל מקרה, זו לא בעיה שניתן לפתור אותה בהתעלמות.

במקביל לשינויים שמוביל האוצר סוגיית הביטוח הסיעודי זוכה לתשומת לב ראויה גם ממשרד הבריאות. תוכנית המיסוי הייעודי לסיעוד הציבורית של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן היא צעד חשוב בכיוון הנכון, אבל לא מספיקה כשלעצמה. לכן, השאלה היא האם המדינה צריכה לקחת את ההובלה בפתרון למקרי הסיעוד ההולכים וגדלים והמתארכים, או להמשיך ולהשאיר את האחריות בנושא על כתפי הציבור כרובד פרטי, ושאלה זו עדיין ללא מענה.

בכל מקרה, השינויים שהאוצר מוביל כבר שנים מעלים מספר תמיהות. האם תקופת עבודה של שלושים-ארבעים שנים של התושב הישראלי הממוצע - שבמהלכן הוא צריך לא רק לחיות באופן שוטף (כולל לשלם מסים) אלא גם לחסוך לכעשרים שנות גמלאות (וגם זה צפוי להתארך) ובמקרה של יותר ויותר מהאנשים, גם עבור תקופה לא זניחה של מצב סיעודי - מספיקה? האם שינוי ושיפור המוצרים הקיימים בשוק הסיעוד מסייע בכך, או דווקא ההיפך? בשבוע הבא יתקיים כנס "עדיף" לבריאות וסיעוד, ואין ספק שבין היתר ידונו שם בהשלכות השינויים שמוביל עתה האוצר.

 הירידות במניות הביטוח